קצין מג"ב, רב פקד נאדר ראבח, הואשם בצילום שוטרות ביחידתו בחדרן באמצעות מצלמה נסתרת, אשר תיעדה אותן במצבים אינטימיים. על פי כתב האישום שהוגש לאחרונה לבית משפט השלום בירושלים, ביולי 2020 שימש ראבח כמפקד תורן בבסיס יהודאי. סמוך לשעה 22:30, הלך הקצין למגורי הבנות ונכנס לחדר שבו מתגוררות מספר שוטרות בשירות חובה, ובהן א', ילידת 2000, שהייתה היחידה מבנות החדר ששהתה בבסיס.
בכתב האישום נטען כי סגן מפקד היחידה עשה מעשה בלתי נתפס – הטמין מצלמה נסתרת בכיס אחד האפודים אשר היה תלוי בחדר, וכיוון אותה לפתח חדר המקלחת. כעבור חצי שעה חזרה א' לחדרה, התפשטה ונכנסה להתקלח, כאשר המצלמה במצב פעיל ומשדרת תמונות לאפליקציה במכשיר הטלפון של הקצין. א' גילתה את המצלמה חצי שעה מאוחר יותר, כאשר יצאה מהמקלחת והבחינה באור מבצבץ מתוך האפוד של שותפתה לחדר.
תחילה חשבה שמדובר במצלמה מבצעית של שותפתה. רק לאחר בירור התברר כי המצלמה הוטמנה לכאורה על ידי הקצין, אשר נקלט בעצמו בעדשתה. בכרטיס הזכרון נמצאו הקלטות נוספות, שביצע לכאורה באמצעותה, במקומות אחרים. כתב האישום שהוגש מייחס לו עבירות של פגיעה בפרטיות, האזנת סתר והפרת אמונים.
עו"ד אורית חיון, עו"ד מרק פרי ועו"ד דין כוכבי ממשרדה המייצגים את השוטרת נפגעת העבירה א', התלוננו לאחרונה על התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרשה. את התלונה ביררה ממלאת מקום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עו"ד ליעד מאיר צדר, המשמשת זמנית בתפקיד לאחר פרישתו של השופט (בדימוס) דוד רוזן, ועד שיכנס לכהונתו הנציב החדש השופט (בדימוס) מנחם פינקלשטיין, אשר בימים אלה יושב עדיין בראש ועדת החקירה לבריחת האסירים מכלא גלבוע.
עו"ד חיון הלינה לפני מ"מ הנציב על פגיעת מח"ש בזכויותיה של המתלוננת כנפגעת עבירה, ועל התארכות משך הטיפול בתיק, בניגוד לנדרש בהנחיית פרקליט המדינה. עו"ד חיון טענה אף כי חקירת מח"ש הייתה רשלנית.
"מרשתי היא עולה חדשה אשר שירתה כלוחמת במשמר הגבול", כתבה עו"ד חיון. "חרף העובדה שרפ"ק ראבח נתפס בשעת מעשה ולמרות אומץ לבה ותושייתה של מרשתי, היא זכתה ליחס מזלזל מצד מח"ש, שנהגה בתיק חמור זה בסחבת ושיהוי בלתי סביר".
לדברי עו"ד חיון, מיולי 2020, מועד תלונת השוטרת ועד אוגוסט 2021, תקופה בה לא הייתה מיוצגת על ידי עו"ד – המתלוננת לא קבלה ממח"ש עדכון כלשהו בדבר תלונתה או בדבר תוצאות החקירה.
גם כאשר נכנסה עו"ד חיון לתיק, מח"ש לא מיהרה לתת לה תשובות. פרקליטת מח"ש מסרה לסנגורית כי התיק נמצא בהליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום – אך סירבה למסור פרטים כמו אילו עבירות מיוחסות לחשוד.
מח"ש התכחשה לזכויותיה של המתלוננת לקבל מידע על הטיפול בתלונתה, על פי "חוק זכויות נפגעי עבירה". כך, ציינה הסנגורית, סירבו במח"ש למסור לה האם הוטלו על החשוד מגבלות כלשהן עם שחרורו ממעצר. בנוסף, נמנע מהמתלוננת לקבל עדכונים על התיק, ואיש מפרקליטי מח"ש לא פנה לאחראיות על נפגעות עבירה במשטרה ובצה"ל, כדי לעדכן אותן על התלונה.
עו"ד חיון הלינה גם כי החלטת מח"ש בתיק התעכבה במשך שנה וחצי, וזאת על אף שהחקירה לא מיצתה אפיקים העוסקים באחריות מפקדי היחידה, ובחשד כי אלה השתיקו וטייחו תלונות קודמות. זאת מאחר ועל פי כתב האישום, הקצין פעל באופן דומה במשך שנה, במהלכה לוחמות נוספות הגישו תלונות על חשד לתיעודן במצבים אינטימיים.
מ"מ הנציב, עו"ד צדר קבעה כי תלונת הסנגורית על התעלמות מח"ש מחוק זכויות נפגעי עבירה במקרה זה – מוצדקת. הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי הקשר עם נפגעי עבירה והסיוע במימוש זכויותיהם, "טבוע בבסיס עבודת התובע". לדברי מ"מ הנציב, "הדברים נכונים ביתר עוז במקרה בו מדובר בנפגעת עבירה שהינה עולה חדשה, צעירה בשנים, אשר לאורך למעלה משנה לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין ולא לוותה על ידי גורמי הסיוע, ובשעה שבמועד הגשת תלונתה למח"ש שררו יחסי מרות בינה לבין החשוד".
עוד קבעה מ"מ הנציב כי על מח"ש היה לדאוג גם לליווי המתלוננת באמצעות הגורמים האחראים לכך במשטרה (יועצת המפכ"ל לענייני מגדר), במסגרת שירותי הסיוע שנפגעי עבירה זכאים להם. מנהלת מח"ש קרן בר מנחם הודתה בתגובתה לתלונה, כי אכן היה על גורמי מח"ש לדאוג לכך, והדבר לא קרה בשל "תקלה".
מ"מ הנציב שבה והדגישה את הנחיית פרקליט המדינה, הקובעת כי לתובע אחריות לוודא כי נפגע העבירה מודע לזכויותיו, ולדאוג כי תינתן לו מעטפת הסיוע, וכן פרטי מידע על התקדמות ההליך הפלילי, כפי שנקבע בחוק. הדברים נכונים ביתר שאת דווקא בחקירות מח"ש, מאחר ומערכת המידע האוטומטית המיועדת לנפגעי עבירה (מנ"ע) אינה כוללת את תיקי מח"ש, והנה מערכת משטרתית. כתוצאה מכך, מתלוננים בתיקי חקירה של מח"ש מגששים באפלה לגבי שלבי הטיפול בתלונתם, ולא נמסר להם אף מידע בסיסי.
עו"ד צדר מצאה כי גם התלונה בנוגע לזמני טיפול מח"ש בתיק, מוצדקת. "הליכי השימוע חרגו מהזמן הקצוב בהנחיה והתארכו מעבר לרצוי", קבעה. ככלל, להליכי שימוע מוקצבים שישה חודשים, ובמקרה זה הם התארכו חודש נוסף, אף שהטיפול בתיק כולו עמד במסגרת הזמנים הקצובה. מ"מ הנציב נמנעה מלהתייחס לטענות בדבר איכות חקירת מח"ש, מאחר שסמכות הביקורת חלה על גופי התביעה בלבד (כאן פרקליטות מח"ש) ולא על יחידות החקירה.
עתירה לבג"ץ
בתוך כך, ובצעד נוסף עתרה אתמול המתלוננת א' לבג"ץ, כנגד מח"ש ופרקליט המדינה. פרקליטתה, עורכת הדין חיון יחד עם עורכי הדין פרי וכוכבי דורשים את תיקון כתב האישום והוספת עבירה של מעשה מגונה.
כתב האישום הנוכחי נגד הקצין אינו מייחס לו עבירת מין, בכלל.
עו"ד חיון: "מח"ש מאשימה אותו רק בפגיעה בפרטיות, על אף שהתקין את המצלמות במקלחות וראה את החיילות בעירום . לטענתנו מדובר בעבריין מין לכל דבר ועניין, והיה מקום להאשימו בעבירה שתטיל עליו כתם של עבריין מין. כך עשתה הפרקליטות הצבאית, במקרה הדומה של אל"מ דן שרוני".
בעתירה נכתב כי "בית משפט העליון הכיר זה מכבר בכך שלא נדרש מגע פיסי בין מבצע העבירה לבין קרבנו כדי שתקום העבירה של מעשה מגונה. המיניות הגלומה במעשיו של הנאשם ברורה לכל… אין דרך אחרת להסביר את מעשיו, מסיפוק יצרים מיניים, או במילות החוק – לשם גירוי מיני או סיפוק מיני".
תגובת עורכי הדין להחלטת מ"מ הנציב: "כבוד הנציב קבע כי פרקליטות מח"ש הפרה במקרה זה את חוק זכויות נפגעי עבירה בעניינה של לוחמת מג"ב צעירה שחשפה באומץ רב כי מפקדה הבכיר התקין מצלמות בחדרי הלוחמות ופגע בפרטיותן ברגעיהן האינטימיים ביותר. בושה ואות קלון לפרקליטות מח"ש ולעומדת בראשה, כי דווקא במקרה זה, פרקליטות מח"ש לא קיימה את החוק להגן על נפגעת העבירה, לא עידכנו אותה בשלבי ההליך הפלילי, לא העניקה לה סיוע ותמיכה , לא הפנו את תלונתה לממונה על הטרדות מיניות במשטרה והתמהמהו למעלה משנה וחצי עד הגשת כתב האישום, שהוגש רק לאחר חשיפת הפרשה בתקשורת. הנציב המליץ למשנה לפרקליט המדינה לקבוע נהלים ברורים למנוע הפרת החוק באופן דומה בעתיד".
התייחסותה של מנהלת מח"ש קרן בר מנחם, כפי שהובאה בדוח: "בעקבות התלונה נפתחה חקירה שבמסגרתה בוצעו פעולות חקירה רבות ומקיפות. התיק טופל ברצינות וביסודיות ולא חרג מזמני הטיפול הקבועים בהנחיית היועץ לעניין זה.
"עם זאת, מח"ש הפיקה לאחרונה לקחים מאירוע דומה, באשר לקשר עם נפגעי עבירה והפנייתם לגורמי הסיוע הרלוונטיים. אין חולק שהיה מקום להפנות את המתלוננת (שוטרת חובה) למדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל ולעדכן אותה בשלבי ניהול ההליך הפלילי עוד קודם לפניית באת כוחה למח"ש. מח"ש פועלת על מנת שמקרים מעין אלה לא יישנו. מדובר בתיק שמתנהל בימים אלו לפני בית המשפט ומח"ש רואה חומרה רבה בעבירות אשר יוחסו לחשוד בתיק זה".
