בדצמבר אשתקד הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מנזיל אלהואשלה (36) מהפזורה הבדואית בנגב, בטענה שייבא עשרות קילוגרמים של סמים ממצרים לישראל. מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
לפי כתב האישום, אלהואשלה קשר עם אחרים, ביניהם גם תושבי מצרים, לייבא ממצרים לישראל קנאביס, חשיש ואופיום בכמות מסחרית. ב-4 ביולי 2021 הגיעו המצרים לגדר הגבול, כאשר במקביל בצד הישראלי הגיעו אל הגדר אברהים אלאסלע, חסן קיעאן ועדנאן עול – ברכב "באגי". נטען כי הצדדים היו בקשר טלפוני ביניהם וגם עם אלהואשלה שנכח בקרבת מקום, על מנת לתאם את ההעברה.
בשלב זה המצרים השליכו מעבר לגדר לתוך שטח ישראל שבעה שקי קנאביס במשקל של כ-50 ק"ג, כ-36 ק"ג חשיש וקילוגרם אופיום. נטען כי אברהים, חסן ועדנאן אספו את השקים, הכניסו אותם לרכב והחלו בנסיעה מהמקום.
כוחות משטרה שהבחינו במתרחש רדפו אחרי רכב הבאגי, שבמהלך הבריחה התהפך על צדו וחבילות הסמים נפלו ממנו. השלושה המשיכו בבריחה רגלית עד שנעצרו על ידי כוחות משטרה וצבא.
אלהואשלה שלגביו נטען כי הצליח לברוח – אותר רק ב-7 בדצמבר 2021 בדירת מסתור בבאר שבע. לצד כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, הוגשה גם בקשה לחילוט רכב יוקרה השייך לו – ב.מ.וו מדגם i8 בשווי מאות אלפי שקלים. מבקשת המעצר עולה כי באמתחתו עבר עשיר בין היתר בעבירות יבוא סמים, איומים ועוד, בגינן הוא ריצה מאסרים ממושכים.
בדיון על הארכת מעצרו של אלהואשלה טענה הפרקליטות לקיומן של ראיות לכאורה, בעיקרן האזנות סתר בהן ניתן לשמוע אותו מנחה ומכוון את האחרים מרחוק ובזמן אמת. כמו כן בתיק איכונים של הטלפון הנייד שלו בקרבת הגבול בזמן ניסיון ההברחה, וגם מחקרי תקשורת מהם עולה כי יצר קשר טלפוני בתדירות גבוהה עם אברהים, חסן ועדנאן, ואף השאיר ביניהם קו פתוח בזמן ההברחה וההעמסה על הבאגי.
בפרקליטות הפנו גם לתיעוד האירוע ממסוק צבאי, שכיוון את כוחות המשטרה והצבא לרכב הבאגי, וכן לדוח צפייה מטעם הצבא.
הסנגוריות, עו"ד בת אל חיים יואל ועו"ד אליז קסנטיני, טענו כי לא קיימות ראיות לכאורה, שכן מלבד חוות דעת זיהוי קולות ביחס לשיחות המפלילות, אין ראיות הקושרות את אלהואשלה לייבוא או לנוכחותו במקום בזמן ההברחה.
הסנגוריות הדגישו בהקשר זה, כי לא ניתן לקשור את אלהואשלה למספר הטלפון ממנו בוצעו לכאורה השיחות המפלילות, שכן השוטר שערך את זיהוי הקולות הסתמך על שיחת טלפון משנת 2019 ממספר טלפון אחר. עוד נטען כי לא הועברו להגנה ממצאי צו נתוני תקשורת.
הסנגוריות הוסיפו גם כי נפלו פגמים בהליך החקירה, שכן לא נמצאים בתיק החקירה צווי האזנות הסתר משנת 2019, שמקורם בתיק פלילי אחר נגד אלהואשלה, שבכלל נסגר, בעוד הן היו השיחות שעל בסיסן בוצעה השוואת הקולות. משכך, לשיטת הסנגורית לא ניתן לדעת האם מדובר בהאזנות חוקיות. רוצות לומר: היחידה החוקרת השתמשה בשיחות של אלהואשלה מתיק אחר כאילו מדובר במאגר מידע, וזהו הפגם בחקירה.
השופט נסר אבו טהה הגיע למסקנה כי הפרקליטות העמידה תשתית ראייתית מספקת לחובתו של אלהואשלה, הנסמכת בעיקרה על האזנות הסתר, מהן עולה כי לאלהואשלה היה חלק מרכזי ופעיל בהברחת הסמים. השופט הוסיף כי מתוכן השיחות עולה שאלהואשלה היה בקרבת מקום וצפה במתרחש. בעניין זה ציין השופט כי אלהואשלה זוהה כדובר בשיחות המפלילות לפי השוואת קולות, וב"שיחות הבסיס" אף זוהה בשמו.
בנוגע לטענות הסנגוריות בעניין זיהוי הקולות קבע השופט: "אין בידי לקבל השגות אלה שכן בית המשפט העליון כבר קבע כי לזיהוי קול באמצעות 'אוזן אדם' ישנו משקל ראייתי אף אם ישנם אמצעים מדויקים יותר, וכי טענות לגבי זיהוי קול מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בהליך המעצר". לפיכך סבר השופט כי לשלב הנוכחי די בחוות הדעת.
מעבר לכך ציין השופט, כי הראיה – זיהוי קולו של אלהואשלה – אינה עומדת לבדה, שכן תוכן הדברים כפי שעולה מהשיחות בהאזנות הסתר תואם במידה רבה את הממצאים האחרים, וכך גם האיכון של אלהואשלה סמוך למקום ומחקרי התקשורת מהם עולה כי לאלהואשלה היה קשר עם המעורבים האחרים.
בנוגע ליתר הטענות קבע השופט כי מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי. הוא הוסיף וציין כי הנאשם שמר בחקירתו על זכות השתיקה ולא סיפק הסבר לנטען נגדו. "מעובדות כתב האישום ועיון בחומרי החקירה נלמד כי לאלהואשלה חלק מרכזי בארגון הברחת הסמים המסוכנים לתוך שטחי ישראל, בהיותו לא רק הגורם שתיאם טלפונית את הברחת הגבול מול הגורמים המצריים, אלא גם הגורם שהכווין את פעולת המעורבים האחרים בשטח ישראל", קבע השופט והאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, ממש כפי שקרה זה מכבר עם שלושת הנאשמים האחרים בפרשה.
