סוכן סמוי שהופעל על ידי היחידה המרכזית של משטרת מחוז חוף רכש את אמונם של עבריינים ביישובי הצפון והצליח להפליל 43 מהם בעבירות סחר בסמים ואמל"ח. בין אלה שהופללו היה גם דביר אזולאי מקרית אתא. נגדו ונגד שני שותפיו לתיק הוגש במרס 2018 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה, שייחס להם סחר ב-100 גרם קוקאין. אזולאי הורשע במסגרת הסדר טיעון בסיוע לסחר ובסחר בקוקאין, ובפברואר אשתקד הוא נשפט ל-18 חודשי מאסר.
אזולאי שריצה את מאסרו במתקן הכליאה קישון הגיש בקשות לשחרור מוקדם, אולם נדחה פעמיים בוועדת השחרורים. לאחר שבקשתו הראשונה נדחתה, הוא עתר לבית המשפט המחוזי, משם הוחזר התיק לוועדת השחרורים.
הוועדה ציינה אמנם כי התנהגות האסיר היתה חיובית בכלא, והמשטרה לא התנגדה לשחרור, אך שבה הוועדה וחזרה על קביעתה כי אין מקום לשחרור מוקדם.
בעוד שבהחלטת הוועדה הראשונה הדעות בוועדה היו חלוקות, בהחלטה השנייה נדחתה בקשתו של אזולאי פה אחד, בעין היתר בנימוק שהתוכנית שהוכנה בעניינו על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א) משאירה יותר מדי "נושאים פתוחים ולא מוגדרים".
בין היתר ציינה הוועדה כי מדובר במאסרו השני של אזולאי, שבוצעו לאחר ששוחרר ממאסר קודם. הוועדה הזכירה בהחלטתה כי אזולאי הורשע בעבירות סמים חמורות, ואין זו עבירה ראשונה בתחום. צוין עוד כי העותר החל תהליך שיקום מסוים, אך זה נגדע בשל מגפת הקורונה.
בשל כך, עו"ד חן מאירי שמייצגת את אזולאי ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וביקשה להורות על שחרורו של מרשה. הסנגורית טענה כי התייחסות הוועדה לטיב התוכנית שגוי, רש"א היא גוף מקצועי ויש לסמוך על כך שהתוכנית ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת. עוד נטען כי בהחלטת טעויות עובדתיות. באשר לתהליך השיקומי טענה עו"ד מאירי כי העובדה שהופסק בשל הקורונה לא יכולה לבוא לחובת האסיר, במיוחד מאחר שהוא השתתף בקבוצות טיפוליות.
השופט אברהם אליקים הגיע למסקנה כי "החלטת ועדת השחרורים אינה החלטה בלתי סבירה בצורה קיצונית, המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. הוועדה שקלה את כל הנתונים, לרבות אותה תכנית שיקומית מוצעת, וקבעה כי אין בכך כדי לאיין את מסוכנותו. מדובר בהחלטה שהיא סבירה ובנסיבות אלו, אין עילה להתערב בה ולכן אציע לחברותיי לדחות העתירה".
מנגד, השופטת תמר נאות פרי סברה אחרת וקבעה כי יש מקום להתערב בהחלטת הוועדה. לדברי השופטת, ישנן שלוש קביעות עיקריות שאינן מדויקות בנימוקי הוועדה, להן היתה השפעה על החלטת הוועדה. השופטת סברה כי לא היה בסיס לדחיית תוכנית רש"א במקרה הנוכחי, כשהיא לוקחת בחשבון שאזולאי עבר הליך שיקומי משמעותי, עוד לפני תחילת מאסרו.
השופטת עדי חן ברק הצטרפה לדעת השופטת נאות פרי והוסיפה כי תוכנית רש"א מקיפה וכוללת גם טיפול פרטני. לפיכך סברה השופטת חן-ברק כי מדובר בתוכנית שיש בה לאיין את מסוכנותו של האסיר לאחר שחרורו.
וכך, בדעת רוב, העתירה התקבלה. התיק הוחזר לוועדת השחרורים על מנת שתקבע את תנאי השחרור של אזולאי.
