
בית משפט השלום בקריות גזר שנה וחצי מאסר בפועל על איש אבטחה ומחשבים שבמשך שנה וחצי חדר למצלמות אבטחה במכון טיפולים אסתטיים בקריות וצפה בנשים שעברו טיפולים אסתטיים בעירום.
הנאשם, שמואל שמש, הגדיל לעשות ושמר על מחשבו עשרות סרטונים בהן נראות הנשים כשאיברי מינן חשופים, והכל ממצלמות האבטחה שפרץ. הוא לא הסתפק בצפייה בסרטונים, אלא אף השתמש בהם כדי לסחוט כספים מבעלת המכון, תוך שאיים בזהות בדויה לפרסם את הסרטונים שהנציחו את המטופלות במצב אינטימי, ולהחריב את עסקה.
שמש הוא איש מקצוע בתחום התקנת מערכות מיגון ומצלמות אבטחה. הוא אמנם לא התקין את המצלמות במכון הטיפולים המדובר, אך גילה בדרך כלשהי את הדרך לפרוץ אותן ולהציץ כאוות נפשו בנעשה במכון היופי, ובנשים על מיטת הטיפולים, חלקן ביצעו טיפולים בעירום מלא או חלקי.
לאחר ששמש גילה את הפרצה, הוא ניצל אותה שוב ושוב והתחבר 200 פעמים מרחוק, במשך שנה וחצי, למצלמות במכון היופי, וספציפית לאלו שהוכוונו למיטת הטיפולים. ב-49 הזדמנויות שמר את הסרטונים, בהם נראו 26 נשים שונות, עת בוצעו בגופן טיפולים אסתטיים, כאשר הן בעירום.
החלק השני של הפרשה אולי אף חמור יותר: שמש יצר קשר עם בעלת המכון. כדי לסחוט אותה כספית בעקבות "גילוייו" ובניסיון להלבין את הסחיטה, הוא הציג עצמו כ"חוקר פרטי" בשם בדוי וטען כי לקוחה של המכון פנתה אליו לאחר שגילתה כי תועדה על מיטת הטיפולים, בעירום, כאשר מצלמת האבטחה עובדת. שמש "הציע" לבעלת המכון לשלם באמצעותו 150 אלף שקל פיצויים, על מנת למנוע הגשת תביעה אזרחית וגילוי המחדל שלה לכאורה לשאר המטופלות (צילום מיטת הטיפולים באמצעות מצלמות האבטחה), מה שיביא לדבריו לסגירת העסק.
בית המשפט הרשיע את שמש לאחר ניהול הוכחות, בעבירות סחיטה באיומים, חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות ומעשים מגונים (ביזוי מיני), לאחר שהתכחש בכל מהלך המשפט למטרה מינית בשמירת הסרטונים, או לכוונת סחיטה.
סנגוריו של שמש, עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון, הדגישו בטיעוניהם לעונש, כי מדובר באדם בן 57 ללא כל עבר פלילי, שלא הסתבך מעולם, בעל אורח חיים נורמטיבי, העובד לפרנסתו ומקיים חיי משפחה. לטענת ההגנה, העבירות שבוצעו "אינן מהחמורות". גם שירות המבחן המליץ להקל עם הנאשם על רקע טיפול שהחל במרכז השיקום הפרטי התחלה חדשה.
השופט יוסי טורס כתב היום (26 ינואר): "בהכרעת הדין קבעתי שמעשים אלו נעשו לשם מטרה מינית. הנאשם לא הסתפק בכך ורקם תכנית מתוחכמת, במסגרתה בדה סיפור כיסוי והילך באמצעותו אימים על המתלוננת (בעלת המכון), תוך תיאור הנזק הרב שייגרם לה אם לא תיענה לדרישותיו הכספיות. כל זאת תוך ניצול מצוקתה של המתלוננת וממניעים כספיים ברורים. האיום כלפיה היה מוחשי וכוון להמיט אסון כלכלי על מפעל חייה. אף הנזק לנשים המצולמות ממשי, וזאת על רקע אופי הצילומים והעובדה שהנאשם העתיק ושמר סרטונים בהם הן מצולמות בעירום".
השופט טורס קבע כי יש להחמיר במקרה זה. "מטבע הדברים, בשל ייחודיותו של מקרה זה, קשה למצוא מקרים המשלבים את כל העבירות והמעשים בהם הורשע הנאשם", כתב. "הנאשם גילה פרצת הגנה במצלמות, וחילל את פרטיותן של נשים רבות למשך זמן רב. הוא לא הסתפק בכך, אלא סחט את המתלוננת תוך איומים בדבר שואה כלכלית שימיט על ראשה. בכך ניצל הוא את מצוקתה וחששה מפני פרסום תמונות הנשים ברבים, כמו גם מעצם חשיפת העובדה שלא הייתה במקום הקפדה נאותה על סידורי האבטחה ושמירה על פרטיות המטופלות".
לדברי השופט, "מדובר בהתנהגות המבטאת רשעות וציניות והיא מחייבת תגובה עונשית הולמת. הדברים יפים במיוחד, לאור הקלות בה ניתן לחדור היום מרחוק למצלמות המתעדות בתי עסק ובתי מגורים ולצפות במתרחש בהם. על בית המשפט לשלוח מסר חד וברור שלא יגיב בסלחנות למי אשר פגע בדרך זו בפרטיות הזולת. כאשר מצטרפת לכך התנהגות עבריינית מובהקת בדמות סחיטה באיומים".
יצוין כי רק לאחר התנהלות המשפט, בהנחיית השופט טורס פנתה המשטרה ל-26 נשים שסרטוני הטיפול שלהן נשמרו על ידי הנאשם, ויידעה אותן בכל הפרשה ובכך שצולמו על מיטת הטיפולים.
השופט קבע כי הנאשם ירצה 18 חודשי מאסר חרף העבר הנקי וגילו שאינו צעיר. כמו כן, הוטל עליו לשלם פיצויים בסך כ-100 אלף שקל – 20 אלף שקל לבעלת המכון ו-3,000 שקל לכל אחת מ-26 הנשים המצולמות.










