מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד אופק שדה (25) מחולון בטענה שחדר לחשבונות בנק ומשך כספים, באמצעות הונאת פישינג מתוכננת עם אחרים (24 ינואר).
לפי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב, אחד משותפיו של שדה שלח לאלפי ישראלים מסרונים כוזבים, שנחזו כהודעות מבנק דיסקונט. כל נמען התבקש להיכנס לקישור בהודעה שהפנה לאתר המתחזה, ולבצע עדכון בפרטי חשבון הבנק שלו, לכאורה לצורך הצפנת נתונים. באירוע פישינג נוסף, שלח אחד השותפים הודעות מתחזות של בנק מרכנתיל, אשר הפנו לאתר מתחזה של הבנק בשפה האנגלית. נטען, כי לאחר שהנמענים הזינו את פרטי ההתחברות לחשבונות (קוד וסיסמה), הועברו פרטיהם למאגר נתונים אשר היה לכאורה ברשות הנאשם שדה ושותפיו.
לפי כתב האישום, שדה השתמש בפרטים של שלושה בעלי חשבונות בבנק דיסקונט שנפלו בפח, ועוד שלושה בעלי חשבונות בבנק מרכנתיל, ובאמצעות הפרטים שהזינו באתר המזויף, חדר לכאורה לחשבונות הבנק האמיתיים שלהם. כשהיה בתוך החשבונות, נטען כי הנאשם עדכן את מספר הטלפון שלו במקום מספרי הטלפון של בעלי החשבונות. לאחר מכן הוא אישר באמצעות מערכת הבנק, לכאורה לבצע פעולת משיכה מהחשבון ללא כרטיס מגנטי, וקיבל לכאורה למספר הנייד שברשותו קוד סודי למשיכה במזומן מהכספומט בסכום שהגדיר מראש, ללא שימוש בכרטיס אשראי.
נטען כי בצוותא עם שותפיו אשר פרטיהם אינם ידועים, גנב הצעיר מששה בעלי חשבונות אליהם חדר 16 אלף שקל באמצעות קבלת קוד למשיכה מהכספומט, ובנוסף ביצע שתי רכישות באתר קמעונאות. מיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חדירה לחומר מחשב, גניבה, קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב.
עו"ד עידן שני המייצג את שדה מסר: "מדובר במקרה שאירע לפני ארבע שנים כאשר הפרקליטות לא מיהרה להגיש כתב אישום בשל קושי ראייתי אמיתי. לבסוף הוגש כתב אישום כנגד מרשי בלבד שאין מחלוקת שחלקו הוא הנמוך ביותר בפרשה. בשנים האחרונות עובד מרשי בבנק דיסקונט, דבר המעיד כאלפי עדים כי לא דבק במעשיו רבב".
תיק נגד חשוד אחר שנחקר בגין העבירות, אשר יוצג על ידי עו"ד אסף דוק, נסגר בפרקליטות.
העוקץ מקריית טבעון
בתוך כך פרשת הונאת סייבר אחרת לפריצה לחשבונות בנק, מהמתוחכמות שהיו בישראל, הסתיימה לאחרונה בהסדר טיעון בבית משפט השלום בקריות. זוהר אוחנה (44) מקרית טבעון עקץ מחשבונות בנק של 25 ישראלים מעל חצי מיליון שקל וניסה לעקוץ עוד 200 אלף שקלים.
השיטה ייחודית: אוחנה ואשתו ענת התקשרו למוקדי שירות של חברות סלולר, התחזו בשמם של מנויים וביקשו לשנות את מספר הסים (SIMׂ) עליו מופעל קו המנוי, למספר כרטיס סים אחר שהחזיקו ברשותם. החלפת ה-SIM תוך התחזות ללקוח מול חברת התקשורת העבירה את קו המנוי לשליטתם באמצעות הסים החלופי (לפרק זמן קצר בו פעלו), ופתחה להם עולם של אפשרויות בלתי מוגבלות.
מרגע בו קו הטלפון של המנוי "עבר" לשליטת אוחנה, היו תחת שליטתו גם הכניסה לחשבונות הבנק והקודים השמורים על גבי רשת האינטרנט הטלפוני של הלקוח. באמצעות שיטה זו עקץ אוחנה עשרות חשבונות בנק של ישראלים.
במקרה אחד, לדוגמה, נכנס לחשבון הבנק של בעל הקו, לאחר ההתחזות והחלפת כרטיס הסים, וביצע העברה של 3,000 שקל מחשבון הבנק של המנוי, באמצעות אפליקציית ביט לאדם אחר. בנוסף, ביצע אוחנה עסקאות ורכישות של מוצרים בטלפון ובאינטרנט באמצעות פרטי כרטיס האשראי של בעל הקו, בסכום של 25 אלף שקל.
באירוע אחר, הזדהתה ענת אוחנה בפני חברת התקשורת כמנויה אחרת המבקשת לשנות את כרטיס הסים. לאחר שקו הטלפון של המנוי נגנב ועבר לשליטתם, הזמין זוהר אוחנה דרך חשבון הבנק של המנוי קוד למשיכת כספים מכספומט, וביצע בתוך שתי יממות משיכות של 32 אלף שקל מבעל החשבון, ועוד ארבעה ניסיונות משיכה בכספומט שלא צלחו.
במקרה אחר, באמצעות הסים החלופי, הצליח אוחנה לשחזר קוד סודי של כרטיס האשראי של המנוי. במקרה נוסף, לאחר הזנת סים חלופי, אוחנה הזמין מחברת כרטיסי האשראי של בעל הטלפון כרטיס אשראי חדש. את אחד המתלוננים עקץ בסכום כולל של 165 אלף שקל בכל הדרכים: ביצוע העברות בנקאיות מחשבונו של בעל הקו לאחרים; משיכות מכספומט ללא כרטיס; הזמנת כרטיס חדש או שחזור קוד סודי.
אוחנה יוצג על ידי עו"ד שרית גולן מהסנגוריה הציבורית, ובהסדר טיעון נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בלבד, על עוקץ בשווי 700 אלף שקל (מהם מעל 500 אלף שקל כספים שקיבל בפועל).
מתקופת העונש תנוכה תקופת מעצרו של אוחנה, מאוקטובר 2020.
בתחילת החודש הגיש אוחנה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה על קנס של 80 אלף שקל שהוטל עליו לשלם במסגרת גזר הדין, לצד ריצוי העונש. שופטת בית המשפט בקריות, איילת השחר ביטון פרלה, קבעה כי אם אוחנה לא ישלם את הקנס, הוא ירצה 16 חודשי מאסר נוספים. אוחנה טוען בערעור כי הוא ואשתו מצויים בהליכי פשיטת רגל והוא מבקש לבטל את תקופת המאסר הנוספת חלף הקנס.
נוכלים מתחזים לשוטרים או נציגי בנק ואשראי
ובתוך כך, משטרת ישראל פרסמה (24 ינואר) אזהרה לציבור בעניין הונאות פישינג בשיטה חדשה, אשר כוונה בחודשים האחרונים בעיקר כנגד קהילות יוצאי חבר העמים. לפי הודעת המשטרה, הנוכלים יוצרים קשר טלפוני ומתחזים לאנשי חוק או נציגי בנק וחברות אשראי.
המתחזים מזהירים את הקורבנות מפני ניסיון לפרוץ לחשבונם האישי. בחלק מהמקרים, לאחר השיחה הראשונית מ"נציג חברת אשראי או בנק" לכאורה מתקשר מתחזה נוסף, המזדהה כשוטר, ודורש מהקורבן את פרטיו המזהים כולל פרטי גישה לחשבון הבנק באמצעות אפליקציה, וזאת באמתלה של בלימת ניסיון הפריצה לחשבונו. במקרים אחרים, נאמר לקורבן שכרטיס האשראי שלו בוטל והוא נדרש להפקיד כסף לחשבון 'האשראי החדש' שנופק לו על ידי חברת האשראי.
לעתים, הקורבן נדרש למשוך במזומן כספי הלוואה שהופקדו בחשבונו, ולהפקידם ל"חשבון אשראי חדש" שנפתח לו כחלופה לאשראי שבוטל. השיחות המתקבלות נחזות כמספרי טלפון אמיתיים של חברת האשראי, הבנק או תחנת המשטרה.
המלצת משטרת ישראל היא לנתק וליצור קשר באופן יזום עם הבנק או חברת האשראי בכל מקרה דומה, על מנת לוודא את תוקף הדברים.
