בית המשפט העליון קיבל ערעור שהגישה אימא הנאשמת בהתעללות בילדיה, והורה על שחרורה באיזוק אלקטרוני.
הנאשמת, אם לעשרה ילדים, הואשמה בחודש יולי בבית המשפט המחוזי בירושלים בשורה ארוכה של עבירות תקיפה והתעללות בילדיה. לפי כתב האישום, בין השנים 2021-2014 היא נהגה להתעלל פיזית ונפשית בילדיה, ובפרט בשתיים מבנותיה (כיום בנות 17 ו-18). בכתב האישום פורטה מסכת התעללויות קשה, הכוללת בין היתר תקיפות פיזיות באמצעות חפצים שונים תוך גרימת חבלות של ממש, גרימת כוויות, איומים בסכין ועוד. כתב האישום מייחס לה עבירות התעללות בקטין בידי אחראי, תקיפת קטין בן משפחה, תקיפת קטין או חסר ישע ואיומים.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרה של הנאשמת עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה, ובהן עדויות בנותיה, עדות בעלה, סרטונים ועוד. עוד נטען כי קמה עילת מעצר עקב מסוכנות הנאשמת. תחילה, בית המשפט המחוזי הורה בעבר על מעצרה של הנאשמת עד להחלטה אחרת.
בהמשך, סנגורה של הנאשמת, עו"ד דותן דניאלי, הסכים לראיות לכאורה, אך לא הסכים לקיומן של עילות מעצר. לכן, בית המשפט הורה על שליחת הנאשמת לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרור הנאשמת וציין כי היא זקוקה לטיפול אינטנסיבי במסגרת סגורה. עוד צוין בתסקיר, כי בשנים האחרונות חברה הנאשמת לקהילה דתית קיצונית שהשפיעה על תפיסותיה ביחס לחינוך ילדיה. לפי חוות דעת פסיכיאטרית היא נמצאה כשירה לעמוד לדין ואחראית למעשיה, ואינה זקוקה לאשפוז פסיכיאטרי.
בחודש ספטמבר הורה בית המשפט המחוזי על מעצרה של הנאשמת עד תום ההליכים. בחלוף כחודש הגישה הנאשמת בקשה לעיון חוזר ביחס לתנאי מעצרה, בטענה שנמצאה חלופת מעצר חדשה המהווה שינוי נסיבות מהותי, בעיר אחרת מזו שבה מתגוררים בני משפחתה.
בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר משלים לצורך בחינת החלופה. בחודש נובמבר נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורה של הנאשמת לחלופת מעצר, מתוך הערכה כי היא תתקשה להתמודד עם פיקוח אלקטרוני בשל מצבה הנפשי. בהמשך, ב-17 בנובמבר התקיים דיון בבקשה לעיון חוזר, שנדחתה.
עו"ד דניאלי ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. מנגד, הפרקליטות עמדה נחרצות על כך שהנאשמת תישאר עצורה.
השופטת דפנה ברק ארז עיינה בחומרי החקירה, שמעה את טיעוני הצדדים ובחנה את המפקחים. לבסוף החליטה לקבל את הערר, תוך הידוק מערך הפיקוח שהוצע. "החלטתי מבוססת על הכרה בקשייה של העוררת במעצר, לצד התרשמות מכך שניתן יהיה לקבוע תנאים מתאימים של מעצר בפיקוח אלקטרוני ואנושי באופן שיבטיח את ההגנה על ילדיה של העוררת ותקינותו של ההליך המשפטי", ציינה השופטת והוסיפה: "נסיבותיו של תיק זה הן מורכבות. מצד אחד, המעשים המיוחסים לעוררת הם חמורים מאוד ומעידים על מסוכנות גבוהה. מצד אחר, התמונה המצטיירת היא כי מצבה הנפשי אינו פשוט, והמעשים בוצעו לכאורה בעת שחייה התנהלו בתוך הקהילה הדתית הקיצונית שאליה השתייכה באותה עת".
"העוררת נעדרת עבר פלילי וזהו מעצרה הראשון", הוסיפה השופטת וציינה, "ניכר כי מעצרה עלול להרע את מצבה הנפשי וכי היא חווה קשיים רבים כתוצאה ממנו. התמשכות המעצר זה כחמישה חודשים והיעדר צפי לשמיעת העדויות במשפטה מוסיפים על מורכבות הדברים".
השופטת קבעה כי בשלב זה של הדיון אין חולק שהמסוכנות מכוונת רק כלפי ילדיה של העוררת. עוד ציינה השופטת כי שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהמפקחים המוצעים, וכך גם בית המשפט המחוזי. ביחס לחשש משיבוש והשפעה על עדות הילדים, השופטת סברה כי איסור השימוש בטלפון ובאמצעי תקשורת אחרים, כמו גם איסור יצירת קשר של הנאשמת עם ילדיה, יכולים לתת מענה מספק לחשש זה.
בנוסף ציינה השופטת את הערכת שירות המבחן לפיה מעצרה של הנאשמת עלול להחמיר את מצבה הנפשי, לבסוף החליטה על שחרורה של הנאשמת למעצר בית באיזוק אלקטרוני, לצד תנאים מגבילים נוספים.
