שב"ס: אין חיסונים? אין התייחדויות

"מונעים מאיתנו התייחדויות בגלל שאנחנו לא מחוסנים, בעוד הסוהרים נכנסים חופשי". את המילים אלה אומרת אשתו של אסיר העולם ירון סנקר, תוך שהיא טוענת לפגיעה קשה בזכויותיו של בעלה בכלא מאז שהחלה מגפת הקורונה.
סנקר (46), מרצה שני מאסרי עולם במצטבר ועוד תשע שנים על רצח חיים שבי ותומר שבת שביצע בעת חופשתו מהכלא באוקטובר 2003 במספרה בהוד השרון. סנקר ואשתו הכירו לפני כשבע שנים, בשיחת טלפון כמעט מקרית, כשהיא הייתה רק בת 21 והוא נשק לגיל 40. אז, כלל לא ידעה על מה הוא מרצה את מאסרו. "שיחה גררה שיחה ואז ביקור ואז עוד ועוד ביקור….", היא מספרת בשיחה עם אתר "פוסטה".

"ידעתי שהוא בכלא אבל לא ידעתי על מה. הוא סיפר לי…ואמר גם שהוא יבין אם אני לא ארצה שנדבר עוד. אבל להפך, הבנתי כמה חוסר צדק נעשה איתו וכמה שהוא רגיש לפי השיחות…אז המשכנו. את החתונה הם ערכו בין כותלי הכלא לפני כחמש וחצי שנים לאחר שלא אפשרו לו לצאת לחתונה".
לדבריה, מלכתחילה ידעה לאן היא נכנסת ושהוטלו עליו שני מאסרי עולם. "ידעתי את המצב אבל גם האמנתי שבסופו של דבר הצדק ייצא לאור. אני לא אומרת שהוא לא היה צריך לקבל עונש, אבל העונש שהוא קיבל מחמיר מאוד בהתאם לנסיבות שלו, ואני עדיין מאמינה שהצדק ייעשה. אנחנו פועלים למען השחרור שלו ויש הרבה המלצות ונקודות שנותנות אור, כולי תקווה שזה יצליח".
עם תחילת הקורונה, הטיל שב"ס שורה של מגבלות על אסירים, ובין היתר על התייחדויות, כדי להפחית את התפשטות נגיף בין כותלי בתי הכלא. לאחר השלמת מבצע ההתחסנות בשב"ס, ביוני 2021, והירידה בתחלואה הן ברמה ארצית והן בבתי הכלא, התיר שב"ס ביקורי התייחדויות אך רק עבור אסירים ובני זוג מחוסנים בלבד.

וכך, סנקר, אשתו ואסירים רבים כמוהו שהעדיפו מסיבותיהם לא להתחסן, לא זוכים מזה כשנה ועשרה חודשים לביקורי התייחדות, בעוד סוהרים שבחרו לא להתחסן כן מורשים להיכנס אל בתי הכלא לצורך עבודתם. עד שהוטלו המגבלות על ההתייחדויות, סנקר ואשתו, כמו יתר האסירים באותו סטטוס, היו זכאים לביקור התייחדות פעם בחודש למשך 8 עד 12 שעות.
מאז נמנעו ביקורי ההתייחדות, ובמהלך השנה האחרונה, נכנסו סנקר ואשתו לטיפולי פוריות. "בכל התקופה הזאת עברנו טיפולים מאוד קשים ובנוסף, שב"ס הערים עלינו עוד קשיים בלי שום סיבה", היא מתארת. "כל הטיפולים היו על מנת להביא ילד לעולם וברוך ה' נקלטנו לפני כ ארבעה חודשים.
"בעלי אסיר חיובי שלא מזיק וכל הזמן רק מתפלל או איתי בטלפון. במהלך טיפולי הפוריות שלנו הגענו למשפט מול שב"ס בעקבות הקשיים שהערימו עלינו.. ובמשפט השופטת החליטה ששב"ס צריך לעזור לנו בכל מה שקשור להיריון ולא להקשות".

לצד האיסור להתייחדויות, אשתו של סנקר, טוענת ליחס מתנכל לכאורה מצד מפקדת האגף כלפי בעלה. כך למשל, טוענת האישה כי שב"ס מודע לכך שהוא דתי ועל כן ביקש לדבר עם עובד סוציאלי גבר, במקום עם אישה, אך לדבריה שב"ס לא נותנים לו.
"בעלי שפוט ארוכות ויש לו עוד שנים רבות בכלא, וכל מה שהוא מבקש זה דברים קטנים אנושיים ושמגיעים לו על פי חוק ועל פי פקודת נציבות. לצערי זה רק דברים קטנים להתנהגות הרעה הכושלת ולא אנושית של שב"ס, בלי בצדקה ובלי שום סיבה. שב"ס מתנכל לאסירים ומתנהג אליהם בצורה ממש מגעילה ומבזה שלא ראויה לבני אדם. אני יכולה להגיד בתור אזרחית, אשת אסיר, שההתנהגות גם אליי היא מזעזעת, אז מפחיד לחשוב מה קורה שם כשאין טלפונים והכל חשוך. הלוואי ומישהו כבר יעשה סוף להתנהגות הכושלת הזו ויתעורר לפני שיותר מידי אסירים ייפגעו".

בעקבות מניעת התייחדויות וטענות נוספות שהעלה סנקר, הוא פתח בשביתת רעב לפני כשבועיים ומאז, לטענת אשתו, החזיר כבר מעל 40 ארוחות. "בעלי הוא לא האסיר היחיד ששובת אני בטוחה שיש עוד מספר של אסירים ששובתים על דברים כאלו ואחרים. אסירים לא מגיעים לשביתת רעב סתם, חייבת להיות לכך סיבה. הלוואי ויהיה מישהו מספיק אמיץ לבדוק את הסיבות האלו ולטפל בנושא הכואב הזה".

היא מוסיפה ואומרת: "כבר שנה ועשרה חודשים שלא התראינו, וכל זה כי שב"ס מנסה לכפות עלינו חיסון של קורונה למרות שבמדינה שלנו אין חוק חיסון, ולמרות שיש סוהרים שלא מחוסנים ונכנסים לכלא חופשי. גם אסירים בעצם נדבקו בקורונה, אך ורק מסגל השב"ס כי הרי לא היו ביקורים או התייחדויות. דיברתי עם משרד הבריאות ואמרו לי בטלפון שבדיקת קורונה מספיקה. הממשלה, שזה הגוף המחוקק, קבע שבדיקת קורונה שלילית היא תו ירוק…אומנם זמני ל72 – שעות רק אבל תו ירוק, ולשב"ס משום מה זה לא מספיק. שאלתי את שב"ס – אם אני הייתי מחוסנת והייתי מביאה בדיקת קורונה חיובית הייתם מכניסים אותי? אמרו שלא. זאת אומרת שמה שבאמת נותן את הכניסה זה נטו הבדיקה. הם סתם מתעקשים על גם וגם…לעשות לנו חיים קשים".
בחודש אוקטובר הגיש סנקר עתירה עצמאית לבית המשפט מחוזי בבאר שבע בנושא מניעת התייחדויות לאסירים ובנות זוגם שאינם מחוסנים, תוך שהוא טוען בעתירה לאפליה בהשוואה לכך שלסוהרים מותר להיכנס גם אם אינם מחוסנים.

הדיון בעתירה נקבע לאמצע חודש דצמבר. בנתיים, היא מספרת עוד על הקשר ביניהם חרף הנסיבות. "לא משנה מה, אני תמיד אהיה איתו. אנחנו עכשיו בהריון ברוך ה' אחרי חמש וחצי שנים של נישואין וניסיונות. זה היה לא פשוט, ומקווה שהוא כן יבוא לבית לגדל איתי את הילדים שיהיו. הוא החזק יותר מבין שנינו…הוא נותן לי כוחות תמיד. היו לי מערכות יחסים לפניו וכולם היו בחוץ. אף אחד אף פעם לא הבין אותי ולא הכיל אותו כמוהו והוא תמיד דואג לי שזה הכי חשוב".

איך המשפחה שלך מקבלת את הקשר ביניכם? "בהתחלה הם אפילו לא ידעו שהתחתנו…רק אחותי הגדולה. אחרי ארבעה חודשים בערך סיפרתי להם. לקחו קצת קשה אבל זה כבר קרה מה היה להם לעשות? עכשיו הרבה יותר טוב, הם גם מדברים איתו, עוזרים לנו מאוד. הם רואים את השינוי לטובה שחל בי בזכותו".

משב"ס נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיות שב"ס ביחס לתחלואת הקורונה בארץ, חיסון הינו תנאי מחייב לקיום ביקורי התייחדות. לצד זה, 95% מסגל שב"ס מחוסן ויתר אנשי הסגל נדרשים לעבוד בלבוש מיגון מלא. לא מוכרת לנו פניה של האסיר להיפגש שעם עו"ס ממין זכר וממילא כלל אנשי הטיפול בבית הסוהר הינן נשים. האסיר אכן הינו שובת רעב ונמצא תחת פיקוח ומעקב הדרושים".