עם עליית השימוש במטבעות הווירטואליים ובראשם הביטקוין (Bitcoin) השתכלל מנגנון ביצוע העבירות ברשת, משום שתשלום באמצעות מטבע וירטואלי כמו ביטקוין הוא אנונימי ומוצפן, כזה שאינו מאפשר מעקב אחר המשתמשים במטבע.
מטבעות מבוזרים פועלים על ידי תוכנת הצפנה הקרויה קריפטוגרפיה, מכאן הכינוי של שמם כמטבעות קריפטוגרפים (Cryptocurrency) או בקיצור, קריפטו, שהפך כינוי לענף פשיעה שלם בתחום עבירות הסייבר, מאחר והוא אינו מותיר כמעט עקבות להעברות כספים.
השימוש הנפוץ בביטקוין הוא ברשת הדרקנט, שם נהנה המשתמש מהצפנה כפולה, זו של המטבע וזו של הרשת המחתרתית עצמה. הצפנה כפולה זו מסייעת להסוות את זהות העבריין ומטשטשת את עקבותיו, דבר המקשה על איסוף ראיות מפלילות נגדו וכתוצאה מכך קושי בהעמדתו לדין.
לצורך המחשת הפעילות במטבעות קריפטו אפשר לדמיין אותם כמטבעות ממשחקי מחשב, משחקים בהם מתקיימים עולמות סינתטיים או וירטואליים עם כלכלה ברורה הכוללת נכסים, ייצור ומסחר, אשר משקפים את כלכלת כדור הארץ האמיתית.
ניתן להמחיש את פעילות המטבעות הוירטואלים בעולם המציאותי במקרה שבו הנשיא לשעבר של ארה"ב דונאלד טראמפ הטיל סנקציות על איראן, כדי שתחדל מפיתוח נשק גרעיני. חלק מהסנקציות הן איסור על קניית נפט מאיראן, אבל איראן עוקפת את האיסורים באמצעות שימוש במטבעות קריפטוגרפים ומוכרת נפט באופן אנונימי.
ICO – הנפקת מטבע ראשונית
האנונימיות בכלכלת הקריפטו יצרה סוגי הונאות חדשים וייחודיים.
הבולטת שבהם מנצלת את טכנולוגיית הבלוקצ'יין – חברה וירטואלית ללא עובדים מנהלים או מערכת חוקית. מדובר בטכנולוגיה פיננסית לגיטימית המכונה ICO ((initial coin offering – הצעת מטבע ראשונית או הנפקת מטבע ראשונית. מכיוון שערך המטבעות הווירטואליים נמצא בעלייה מתמדת חברות טכנולוגיה רבות מגייסות מיליארדים באמצעות טכנולוגיית ה-ICO.
כיצד פועל הדבר? חברה יוצרת מטבע משלה אשר מבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, היא מפרסמת בקצרה מה ההשקעה, מה הסיכונים ומה הסיכוי לגדילת ערך המטבע שהונפק.
משקיעים פוטנציאלים שנחשפים לדיווחים ופרסומים על מטבע ה-ICO הזה משקיעים בו בתקווה שאכן החברה תצליח ואותו מטבע שהם רוכשים יהיה שווה יותר, והם ירוויחו, לכאורה כמו בבורסה. הנפקה כזו נוחה לחברות יותר מאשר גיוס בדרכים אחרות, וגם מתאימה למשקיעים שמבקשים להימנע מתשלומי מס על השקעות הון.
כאן בדיוק יש פתח להונאות רבות בתחום, באמצעות חברות קש ודיווחים כוזבים ברשת, לצורך גיוס של משקיעים "תמימים" ועקיצה שלהם. זה בדיוק מה שהמשטרה מייחסת כעת לשתי רשתות של ישראלים אשר נעצרו בחשד להונאה לכאורה בשיטה דומה של משקיעים ברחבי העולם.
לפי החשד במקרים אלה, חברות קש הוקמו בדרך של תרמית במדינות שונות, הן ייצרו מצג שווא של חברה פעילה עם אתרי אינטרנט מעוצבים, סחר מוכח בשוק המטבעות ולעיתים אפילו משרדים שוקקי אדם. ובמסגרת הדיווחים שלהן ברשת האינטרנט, הובטחו למשקיעים במסגרת ה-ICO הבטחות כאלה ואחרות לתשואה הנאה על ההשקעה. אבל זמן קצר אחרי גל ההשקעות במטבע המוצע, הנוכלים והאתרים שהקימו נעלמו עם כספי המשקיעים התמימים שהאמינו לפירוט ההשקעה והרווחים המובטחים.
דוגמה מפורסמת היא היא תקרית DAO – במהלך שבועות מספר באמצע שנת 2016 השקיעו משקיעים מהעולם כולו מטבעות וירטואליים בסכום של 150 מיליון בחברת מטבעות וירטואליים מבוססת בלוקצ'יין. המשקיעים ראו בכך מערכת של חוזים חכמים ודמוקרטיה דיגיטלית של עסקים, אלא שבן לילה גנב מישהו שליש מהכסף. הגנב ניצל את העובדה שאת הבלוקצ'יין אי אפשר לעצור, פיצל כל השקעה שלו לשתיים וכך גנב שליש מהכסף.
בשל הפגיעות וההונאות בתחום פעלו רשויות לניירות ערך בעולם לרגולציה בתחום הנפקות הבלוקצ'יין, כדי להגן על משקיעים באפיקי ה־ICO. בנקודה זו ניתן לראות סוג אחד של רגולציה למטבעות וירטואליים, במסגרת רשות לניירות ערך, שמטרתה הגנה על משקיעים.
חלפנות ברשת
הונאות בביטקוין יכולות להיות גם דרך חלפני כספים ברשת.
אחת הבעיות במטבעות וירטואלים היא היכולת לפרוט אותם למזומן – ולמה זו בעיה?
1. כי הבנקים חוששים לעבוד עם מטבעות וירטואלים ומתנהגים בספקנות רבה לתנועות כספים הקשורות בקריפטו, לרוב גם לא יסכימו לפרוט כמות מטבעות גדולה.
2. מחזיקי קריפטו מעוניינים לשמור על אנונימיות משיקולי התחמקות ממס, או משום שהם משתמשים בכסף לצרכים פליליים בדרקנט.
כאן נכנסים לתמונה חלפני הכספים ברשת. מגיע אדם לחלפן מטבעות ונותן לו 20 אלף שקל לרכישת מטבעות קריפט עבורו, החלפן עושה את התיווך בין מי שרוצה לקבל מזומן בתמורה למטבעות וירטואליים. הקונה והרוכש לעולם לא יפגשו, אלא באמצעות החלפן, בעל מוניטין שאמין על שני הצדדים.
רק במקרים חריגים החלפן ינצל את האמון שניתן בו וייעלם במרחבי הרשת.
כפי שניתן לראות, ישנה כלכלת קריפטו לגיטימית אלא שבתוכה התפתחה "כלכלת מרמה" אשר מנצלת את האנונימיות – מצד אחד זה חלק מסכנות המערכת המבוזרת, מצד שני האנונימיות היא זכות חוקתית ולכן ישנה הגנה על משתמשיה, כפי שקבע בית המשפט העליון.
