בית המשפט הגבוה לצדק דן (9.9) בעתירת משפחת אבו אלקיעאן, "הוועד נגד עינויים" וארגון עדאלה, לפתוח בחקירה פלילית נגד שוטרים ומפקדים שפעלו באירועי הפינוי בישוב הבדואי אום אל חיראן בנגב, בינואר 2017. במהלך הפעילות לפינוי מבנים לא חוקיים, נהרג השוטר ארז לוי ז"ל מפגיעת רכב, והנהג הדורס יעקוב אבו אלקיעאן נהרג מירי השוטרים.
משפחת אבו אלקיעאן עתרה כנגד נגד החלטת פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, לסגור את תיק החקירה מבלי לחקור באזהרה שוטרים. ניצן קבע במאי 2018 כי השוטרים שירו למוות באלקיעאן לא עברו עבירה פלילית, כאשר על פי הראיות הם פעלו מתוך תפיסה שמדובר בפיגוע דריסה, ובמחבל המאיץ לכאורה לעבר כוח האבטחה.
ניצן קבע כי בתום החקירה לא התברר האם אכן מדובר בפיגוע או בתאונה – לנוכח התנאים בזירה, ריבוי היריות לעבר הנהג, חילוקי הדעות הקשים בין המחלקה לחקירות שוטרים למשטרה וחוות דעת סותרות שניתנו על ידי הדרגים המבצעיים בשב"כ. כך או כך, פרקליט המדינה קבע כי השוטרים בזירה פעלו בתנאים מבצעיים לפי תפיסתם את המציאות באותו רגע ומתוך תחושה של סכנת חיים.
העותרים לבג"צ צירפו לעתירה חוות דעת שנכתבה על ידי ראש מח"ש בזמן האירוע אורי כרמל, במסגרת בדיקה שערך נציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן לפני שנה. כרמל סבור כי היתה הצדקה לפתוח בחקירה נגד שוטרים וכי אבו אלקיעאן לא היה מפגע. רוזן העדיף לא להכנס למחלוקת המקצועית שבין ראש מח"ש לפרקליט המדינה, אבל מתח ביקורת על אי מיצוי הליכים פיקודיים בשורות המשטרה.
בדיון שנערך אתמול בבג"ץ, דרשה פרקליטות המדינה למחוק ממסמכי העתירה את חוות הדעת של כרמל, שכן על פי חוק מסמכים המוגשים לנציב הביקורת על הפרקליטות אינם קבילים כראיות בהליכים בבית משפט.
במהלך הדיון, השיבו לעתירה גם סנגוריהם של שבעה שוטרים וקצינים, אשר העותרים ביקשו לפתוח בחקירה קונקרטית בעניינם. על שמם של השוטרים המשיבים מוטל איסור פרסום. לדיון בבג"צ הגיעו גם חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, אוסמה סעדי, וגם גבי לסקי ומוסי רז (מרצ) כדי לתמוך בעותרים. עו"ד לסקי ייצגה לא פעם עותרים פלסטיניים נגד כוחות הבטחון, לפני היבחרה לכנסת.
עו"ד אורית חיון ועו"ד דין כוכבי ממשרדה מייצגים אחד מהמשיבים, קצין משטרה שפיקד על כוח האבטחה החיצוני באירוע. בתשובתו של הקצין באמצעות עו"ד חיון, נטען כי "אין כל הצדקה להתערבות שיפוטית בהחלטתו המנומקת של פרקליט המדינה, אשר נתמכת בראיות האובייקטיביות ובעדויות שנאספו מהזירה".
במסגרת בדיקת האירועים במחלקה לחקירות שוטרים, נגבו מהקצין שתי עדויות פתוחות, מקיפות בפברואר 2017 בהן הסביר ופרט על תפקידו והתנהלותו ביום האירוע. בסיום קבעה הפרקליטות כאמור שאין חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, ואף לא ניתנה המלצה לחקירת עבירה משמעתית או להליך פיקודי נגד המשיב.
עו"ד חיון הדגישה כי "התנהלות הכוחות בשטח הייתה על פי הנחת עבודה כי מדובר בארוע טרור לאחר שהמנוח דרס למוות שוטר". הקצין מבקש לדחות גם את הטענה שהניח לכאורה לנהג הירוי לגסוס לאיטו מבלי שקיבל טיפול רפואי. "מהראיות האובייקטיביות עולה כי שררה חשכה מוחלטת במקום האירוע, כאשר רכבו של המנוח התפרץ לכיוון השוטרים, ללא ששעה לדרישות וצעקות כי יעצור", כתבה עו"ד חיון. "טענת העותרים כי המנוח התבוסס בדמו לנגד עינו של המשיב, מטעה את בית המשפט. מדוח האזנה לגל הקשר עולה בבירור כי הועבר דיווח בגין פציעתו של המנוח, וניתן לשמוע דיווח כי יש פצוע 'מהאוכלוסייה'".
הסנגורית הוסיפה ואמרה אתמול כי "פרשת אום אלחיראן גרמה לסערות פוליטיות ומעורבים בה רגשות סוערים, לנוכח פעילות מבצעית אשר הסתיימה בתוצאה טרגית. תחקיר מעמיק ומקיף שנעשה קבע כי לא נפל דופי בהתנהלות השוטרים. משפחת המנוח באמצעות עמותות שונות, חולקת על כך ומבקשת התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק לקיום חקירה פלילית והעמדתם של השוטרים המעורבים. משרדנו מייצג את אחד הקצינים הבכירים באירוע. קל לשבת מאחורי המקלדת ולטעון כנגד החלטות המתקבלות בזירת אירוע סוערת, קשה ומבלבלת. אין בידנו ספק כי כוחות הבטחון פעלו בנסיבות האירוע הקשה ללא דופי תוך הגנה על אזרחי המדינה".
אחד המשיבים האחרים, באמצעות עורכי הדין אורון שוורץ ויוגב נרקיס, הוא איש צוות רפואי של המשטרה במרחב נגב, אשר היה באמבולנס המשטרתי באום אל חיראן. גם תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה לאחר גביית עדויות. העותרים טוענים כי יש לבטל את ההחלטה ולהורות על פתיחה מחודשת בחקירה פלילית, כאחד האחראים להפקרה לכאורה של האזרח הפצוע למותו, משום שלא טופל בזירה לאחר ירי השוטרים.
עורכי הדין שוורץ ונרקיס כתבו בתשובתם לעתירה כי מדובר בחובש עורפי, שאינו בעל הכשרה לתפקוד בזירות קרב ולחימה. "עתירה זו מבקשת כחוכמה שבדיעבד, להכנס בנעלי אנשי החקירות והתביעה, ולנהל את ההליך המשפטי. תפישת העותרים מתעלמת מן האופן בו התנהל האירוע, אשר בתודעת הנוכחים במקום היה זירת קרב, על כל מאפייניה… ותוך שננקטים אמצעי זהירות בכל הקשור במי שנחשד בזמן אמת כמפגע ובזמן שאנשי כוחות הבטחון מוטלים, האחד ללא רוח חיים והאחר פצוע…
"הזירה בכל הקשור למפגע, מטבע הדברים נחסמת, מאובטחת, חשודה, ופועלים ביחס לה במשנה זהירות, תוך המתנה לקבלת קלירנס לטפל בזירה זו", אמרו עורכי הדין שוורץ ונרקיס. "התובנות האחרות (כי לא מדובר היה בפיגוע חבלני), הגיעו מקץ ימים רבים, וכפיית תובנה מאוחרת זו על מעשי הדמויות בזמן אמת, עומדת כנגד יסודות הדין הפלילי".
לדברי עורכי הדין שוורץ ונרקיס, "עד שהמשיב לא קיבל ממפקדיו הוראה מפורשת להכנס לזירה, הסיכון בה טרם נוטרל, וטרם בורר עד תום ושוחרר לטיפולם של אנשי הרפואה העורפית". בהיותה זירה שטרם נסרקה בידי יחידת חבלה, לא היה מתפקידו של החובש, כך נטען, לפעול בתוכה כאשר הוא אינו בעל הכשרה של איש צוות רפואה לוחם, חמוש וממוגן. לדברי המשיב, הסברה היתה כי האזרח הירוי החשוד כמחבל היה כבר ללא רוח חיים – בעת שצוותי החבלה סרקו את הזירה ולפני כניסת הצוות הרפואי אליה, וזאת מאחר שהוא היה מוטל לצד הרכב כשרגליו עדיין מצויות בתוך הרכב הירוי.
החלטת השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין תינתן במועד אחר.
