האם ניתן לחייב לוחמי אש לגלח את זקנם על מנת שיוכלו לעטות מסיכת בטיחות באופן מיטבי?
בשאלה הזו בדיוק דן בית הדין לעבודה בתל אביב-יפו, בעקבות עתירה שהגישה ההסתדרות בשם אנשי כוחות הכיבוי.
בחודש אפריל האחרון החליט נציב כבאות והצלה דדי שמחי לחייב את לוחמי האש להתגלח מטעמי בטיחות, מאחר ולשיטתו הזקן מפריע לעטות מסיכה שתפקידה בעת שריפה למנוע כניסת עשן לדרכי הנשימה. לצד ההנחיה החד משמעית נקבעה גם סנקציה: מי שלא הסכים לגלח את זקנו – הוצא משירות מבצעי, ובמילים אחרות: מזוקן לא יכול להיות לוחם אש.
ההסתדרות, כנציגות עובדי הכיבוי, פנתה לבית הדין לעבודה בטענה שלכל אדם בכוחות הכיבוי יש את הזכות לאוטונומיה וזכות על גופו, ובכלל זה הוא גם רשאי לגדל זקן. לטענת ההסתדרות, ישנם לוחמי אש שמנועים מלהתגלח, הן מטעמי דת (גם בתקופת ספירת העומר) והן מטעמים רפואיים.
מנגד נטען על ידי שירות הכבאות, כי במבחן התוצאה גוברת הזכות לחיים ולבריאות של אותם לוחמי אש עצמם, של חבריהם ושל הגורמים אשר עליהם להציל. לפיכך, נטען, חובת המדינה – הן כשלוחת הציבור והן כמעסיקה – בשמירה על האינטרס הציבורי החשוב של הגנה על בריאות הציבור והחיים של עובדיה.
כמו כן נטען על ידי שירות הכבאות לזכות קניינית של המדינה כמעסיקה. זאת ועוד, נטען כי מדיניות דומה קיימת בשירותי כיבוי במדינות אחרות. כהוכחה לכך צורף על ידי שירות הכבאות וההצלה צילום של הנחיות מאוירות – כיצד ניתן לגדל שיער וזקן.
השופט דורון יפת ציין בהחלטתו (5 ספטמבר): "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה במובן זה שהוראת הבטיחות מבוטלת, שכן זו הוצאה שלא על ידי הגורם המוסמך וממילא טרם קיבלה את אישורו של השר לביטחון פנים. עם זאת, בהתייחס למהות הטענות, מצאנו כי יש טעם רב בעמדת המדינה המבקשת לחייב את הכבאים המבצעיים לגלח את שיער הפנים בממשק האטימה של המסכה".
השופט יפת הוסיף כי "המדינה ניהלה הליך מסודר ומקיף לסוגיית הבטיחות שבענייננו שבגדרו נערכה עבודת מטה מסודרת… מכל מקום, לא התרשמנו כי הוראת הבטיחות נתקבלה בחוסר תום לב… לאחר שבחנו את חוות דעת המומחים ושמענו את עדויותיהם, הגענו לכלל מסקנה כי חוות הדעת מטעם המדינה עדיפות בעינינו וכי שיער פנים בממשק שבין המסכה לבין הפנים פוגע באטימותה.
"כפי שהוברר לעיל, שיער פנים באזור החיץ פוגע באטימות המסכה אשר נפקותה בהסתברות קרובה פגיעה בבריאותו ובגופו של הכבאי. אין מדובר בחשש בעלמא…".
עם זאת, השופט קיבל באופן חלקי את טענות ההסתדרות, בנימוק שלא הוצאה כנדרש "תקנה ייעודית" המחייבת את לוחמי האש: "נוכח העובדה כי הרשות לא פעלה בהתאם לאחד מהמסלולים הנזכרים, שכן לא הוצאה תקנה ייעודית (על ידי הנציב)… ואף לא יצאה הוראת בטיחות על ידי הנציב עצמו, וממילא לא אושרה על ידי השר כקבוע בחוק הכבאות, הרי שלכאורה ההוראה נעדרת תוקף ודינה להתבטל… טוב יעשה המחוקק אם יסדיר באופן כולל והוליסטי את סוגיית הבטיחות בעבודה כך שתחול על כל מקומות העבודה, ללא יוצא מן הכלל".
