באוקטובר 2010 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד רוי גולדברשט (19) מהוד השרון ונגד אסיר משוחרר בשם ג'ובאני שימונוב (21) מתל אביב, בטענה שביצעו עבירות נשק וסחיטה באיומים. כשנה לאחר שהוגש כתב האישום הזה, על אחד מהשניים נגזרו 40 חודשי מאסר.
מחקירת משטרת תל אביב צפון עלה, כי השניים נהגו לבלות עם א', חייל בשירות סדיר, שנשא במסגרת שירותו הצבאי כלוחם נשק תבור צה"לי. לפי כתב האישום, בשעה שתיים אחר חצות ב-15 בספטמבר אשתקד, נפגשו הנאשמים וא' לבילוי משותף במועדון ביפו, במהלכו פגשו את א"ש מפתח תקווה, איתו היה לגולדברשט סכסוך קודם.
נטען כי לאחר שעזבו את המועדון, הנאשמים נסעו לביתו של החייל בדה חמד, אספו את הנשק ומחסנית ונסעו לפארק בהוד השרון. סמוך לשעה שש בבוקר הגיעו שימונוב והחייל לקרבת ביתו של א"ש, ערכו סיור רגלי כדי לבחון את דרך הפעולה ויכולת המילוט המהירה ביותר, ולאחר מכן החליטו כי בשעה ששימונוב יירה לעבר הבית, החייל ימתין ברכבו בחניון כורכר סמוך.
לפי האישום, שימונוב ירה לעבר חזית הבית שמונה יריות בזמן שבני המשפחה נמצאים בתוכו. הקליעים פגעו בקיר החזית וחלקם אף חדרו פנימה וגרמו נזק לקירות ולמוצרי חשמל. לאחר הירי, שימונוב ברח לכאורה לעבר החניון, נכנס לרכבו של החייל והשניים נמלטו. בהמשך, כך נטען, נסעו לביתו של החייל, הסליקו את הנשק ואספו את גולדברשט שהמתין להם בפארק.
באישום שני נטען כי ב-18 בספטמבר אשתקד, שימונוב נטל מהחייל את הנשק ושתי מחסניות, וירה פעמיים לעבר חנות ירקות ברחוב שלום אש בתל אביב. במהלך הירי, טוענת הפרקליטות, הוא נתקל במעצור שמנע ממנו להמשיך ולירות ונמלט בריצה. בכתב האישום נטען כי מיד לאחר מכן השליך את הנשק והמחסנית באתר בנייה סמוך, וכן את חולצתו וכובע מצחייה שחבש בעת הירי.
כתב האישום נגד השניים התבסס על הודעות מפלילות של החייל, שזיהה את שימונוב בסרטון אבטחה שתיעד אותו נושא את הנשק לכיוון הבית. גולדברשט מצדו אישר בחקירותיו את קיומו של הסכסוך והשתלשלות האירועים לפני הירי, והודה כי מסר את כתובת ביתו של א"ש לחייל. ביחס לירי, גולדברשט מסר לחוקריו אמירות סותרות: תחילה טען כי מטרת הנסיעה היתה "לעשות סולחה", והוסיף כי לאחר מכן שמע את שימונוב והחייל מדברים על הכוונה לירות לעבר הבית, אך סבר שהם צוחקים.
שימונוב, לפי הפרקליטות, הכחיש מכל וכל את המיוחס לו, וכן את ההיכרות עם גולדברשט.
במהלך עימות בין החייל לגולדברשט הטיח בו החייל את הגרסה לפיה בעקבות הסכסוך בינו לבין א"ש הם קשרו לירות לעבר הבית. בתיק החקירה היו גם צילומי אבטחה שתיעדו את היורה, עדויותיו של א"ש ואנשים אחרים, וראיות נוספות.
יש לציין כי במקביל, החייל הורשע בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא, ירי מנשק חם בצוותא באזור מגורים, איומים בצוותא, אי שמירתו של רכוש צבאי שהוא נשק והתנהגות שאינה הולמת. בית הדין הצבאי גזר עליו 32 חודשי מאסר בפועל.
במסגרת דין ודברים מול הפרקליטות הציגו הסנגורים של שימונוב וגולדברשט – עורכי הדין הרצל יוספי, משה סוחמי וטל ליטן – קשיים ראייתיים שהובילו בסופו של דבר, לפני כחצי שנה, לתיקון כתב האישום. השניים הודו והורשעו בעבירות של קשירת קשר לפשע, נשיאת נשק, איומים, היזק לרכוש וירי בנשק חם באזור מגורים. שימונוב הורשע בשתי עבירות של ירי.
בין הצדדים לא היתה הסכמה לעניין העונש, והנאשמים הופנו לאחר הרשעתם לקבלת תסקיר מטעם שירות מבחן, לפני שלב הטיעונים לעונש.
עניינו של גולדברשט מול שירות המבחן טרם הסתיים. מנגד, בעניינו של שימונוב הוגשו שלושה תסקירים ושירות המבחן לא המליץ על שחרורו לקהילה טיפולית.
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הגישה את גיליון הרשעותיו, פסיקה רלוונטית ועתרה לגזור עליו 55 חודשי מאסר, כמו גם להפעיל במצטבר מאסר מותנה בן חמישה חודשים שהיה תלוי נגדו במצטבר.
הסנגורים ביקשו לתת משקל להודאתו של הנאשם, הבעת החרטה מצדו וחיסכון הזמן השיפוטי והצורך להעיד את המתלוננים. כמו כן ציינו הסנגורים את חייו המורכבים של הנאשם.
השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי "אף שהנאשם היה זה שעשה שימוש בנשק וירה לעבר בית מגוריו של המתלונן, אין חולק כי היה זה החייל שהוציא את הנשק מרשות צה"ל לטובת שימוש עברייני, ואילו גולדברשט היה 'בעל הסכסוך' עם המתלונן, ומכאן – בעל המניע לירות לעבר ביתו. גולדברשט היה אף זה ששלח לחייל בהודעה מוצפנת את כתובתו של המתלונן על מנת שניתן יהיה להוציא את התכנון אל הפועל. העובדה כי לזירת העבירה המצומצמת הגיע רק הנאשם, אינה מעצימה את חלקו ביחס לאחרים, הן כיון שהחייל המתין בקרבת מקום, והן כיון שגולדברשט היה מודע לפרטי התוכנית העבריינית, היה שותף לה, והמתין בפארק לדיווח על תוצאותיה".
לדברי השופט, בכל הנוגע להתרחשות הראשונה, שימונוב שימש כ"יד על ההדק", בהשוואה לשני חבריו: החייל שנטל חלק בתוכנית העבריינית וסיפק את כלי הירי, וגולדברשט שנוכח היותו בעל הסכסוך – החזיק ב"מניע המרכזי" לביצוע אותו ירי ואף סיפק נתונים בלעדיהם לא ניתן היה לבצעו.
בסופו של דבר, גזר השופט על שימונוב 39 חודשי מאסר, והפעיל מאסר מותנה, כך שבסך הכל ירצה 40 חודשי מאסר, שיחושבו מיום מעצרו בספטמבר אשתקד. כמו כן, הוטלו עליו מאסרים מותנים, קנס בסך 2,000 שקל ופיצוי בסך 5,000 שקל למתלונן.
