15 שנים אחרי שנעצר בגין רצח הילדה תאיר ראדה בקצרין, 12 שנים לאחר שהורשע ברצח – בית המשפט העליון אישר את שחרורו של רומן זדורוב למעצר בית באיזוק אלקטרוני ודחה את ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי.
השופט אלכס שטיין קבע כי "משמעות עריכתו של משפט חוזר היא החלשה בעוצמת הראיות הנדרשות על פי דין למעצר עד תום המשפט". בהתחשב באורך המאסר שזדורוב כבר ריצה והפחתת המסוכנות, אושרה חלופת המעצר בכפוף להוספת תנאים מגבילים.
עו"ד ירום הלוי אמר כי "ההחלטה משמחת ביותר, יום גדול לרומן ומשפחתו. כמעט בלתי נקלט שאחרי 15 שנים בכלא ללא חופשות, הוא סוף סוף ייצא כנראה היום לאשתו וילדיו שלא ראה 15 שנים – בטח לא בתנאים ראויים והוגנים. אני מאוד מאוד שמח, ובמיוחד מבחינה משפטית, על כך שבית המשפט העליון קיבל את העמדה שלי שלרומן מגיע להשתחרר גם בלי חוות דעת של שירות המבחן".
הפרקליטות תקפה במסגרת הערר, למעשה גם את ההחלטה שנתן שופט בית המשפט העליון חנן מלצר על עריכת משפט חוזר. לטענת הפרקליטות, ההחלטה "הנמיכה את רף הכניסה המקובל לשערי משפט חוזר", ולא חל כרסום בראיות.
מנגד הסנגור עו"ד ירום הלוי, טען כי החלטת השופט מלצר "הציבה סימני קריאה לצד ראיות שמצביעות לכאורה על חפותו של זדורוב", ובראשן עקבות הנעליים הזרות אשר נמצאו בתא השירותים בה נמצאה גופתה של הילדה תאיר ראדה.
השופט שטיין דחה את עמדת המדינה מכל וכל: "בראיות שעל בסיסן תבקש המדינה להרשיע את המשיב במשפט החוזר חל לכאורה כרסום משמעותי, על כל המשתמע מכך לעניין המעצר עד תום ההליכים".
השופט כתב כי "ראיות שנקבע לגביהן כי הן עשויות לשנות את תוצאות המשפט ולהביא לזיכוי הנאשם, משמען ראיות שבכוחן לעורר ספק סביר לגבי אשמתו של הנאשם… קביעתו של שופט בית המשפט העליון כי נאשם, אשר הורשע בפסק דין חלוט, זכאי לביטול ההרשעה ולמשפט חוזר, נועדה למניעת והסרת סיכון להרשעת חף-מפשע במצב שבו חומר הראיות מעלה, לכאורה, ספק קונקרטי ומאומת לגבי אשמתו…
"החלטתו של שופט בית המשפט העליון לבטל את הרשעת הנידון – משמעה כרסום משמעותי לכאורה בחומר הראיות שבבסיס ההרשעה. כרסום זה אינו מוחק את הראיות שעומדות לחובת הנאשם במשפט החוזר: ראיות אלו ממשיכות לעמוד על תילן ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הנאשם. ברם, אם התביעה לא תצליח להתמודד עם הכרסום שלכאורה חל בראיות אלו, באופן שימחק מכל וכל את הספק המוחשי לגבי אשמתו של הנאשם, יהא על בית המשפט אשר מקיים את המשפט החוזר לזכות את הנאשם".
עוד הוסיף השופט שטיין: "ככל שהראיות המפלילות נחלשות, נטייתו של בית המשפט להעביר את הנאשם למעצר-בית, עם או בלי איזוק אלקטרוני, הולכת ומתעצמת. החיבור ההכרחי בין היחלשות הראיות המפלילות והצורך המוגבר למנוע כליאת שווא – מוליכני למסקנה המשפטית המתבקשת מאליה".
בנוגע למסוכנות הנשקפת ממי שמיוחס לו רצח אכזרי של ילדה בת 13 נכתב בהחלטה כי "אל מול המסוכנות ניצבות שתי עובדות: ביטול הרשעתו של המשיב וסיבותיו, והיותו נעדר עבר פלילי". השופט חזר על טענת ההגנה כי זדורוב חי למעלה מ-15 שנים בכלא, ללא חופשות, מבלי שתירשם לחובתו עבירת משמעת משמעותית ומבלי להסתבך במעשי אלימות.
"במקרה דנן לא קיים חשש אמיתי לשיבוש מהלכי המשפט; והחשש להימלטות מהדין – בהינתן איזוק אלקטרוני ותנאים מגבילים קשיחים – אינו עולה כדי איום ממש", הוסיף השופט. עם זאת, הדגיש כי: "תכליתו של מעצר-בית היא לא להחליף מעצר בבית, אלא להפוך את הבית למעצר".
לאור זאת, נוספו תנאים מגבילים: איסור מפורש על כניסת מבקרים לשטח הבית בו ישהה זדורוב במעצר, למעט סניגורו ובני משפחה מדרגה ראשונה או שניה. בנוסף כתב השופט, "גורמי אכיפת החוק המוסמכים יורשו לבצע האזנות סתר למכשירי טלפון, סלולריים וקוויים, וכן למחשבים ולאמצעי תקשורת אחרים מהם תנוהלנה שיחות על ידי המשיב או אחד ממפקחיו משטח הבית בו יהא המשיב עצור".
