ערבייה ישראלית, גרושה ואם לשישה ילדים, חתמה בחודש מרס 2020 על חוזה לשכירת דירת מגורים בעפולה, שם היא מתגוררת בשמונה השנים האחרונות ועובדת כעוזרת סיעודית. שבוע לאחר שנחתם החוזה ובטרם נכנסה לדירה, הודיע בעל הדירה כי הוא מבטל את החוזה, הואיל ודיירי הבניין מתנגדים בתוקף לכניסת דיירת ערבייה לבניין.
מאחר שהחוזה בוטל באופן חד צדדי, השוכרת הגישה לבית המשפט נגד בעל הדירה תביעה על סך 75 אלף שקל, באמצעות עו"ד ליאל לוי. לטענת התובעת, בעל הדירה צריך לשלם לה פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לה, ומאחר שהחוזה בוטל על רקע גזעני.
התביעה תיארה את השתלשלות העניינים, החל מהיום שבו התובעת חיפשה דירה להשכרה סמוך לבית הספר בה לומד בנה הקטין, וכאשר ראתה מודעה שפרסם הנתבע באינטרנט – היא יצרה אתו קשר טלפוני ואף הודיעה לו כי היא ערבייה. בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, הדיירת אמורה היתה להיכנס לדירה ב-15 במרס 2020.
כמו כן מפרטת התביעה כי כאשר התברר לדיירים אחרים בבניין כי מדובר בשוכרת ערבייה, בקבוצת הווטסאפ של הדיירים נכתבו הודעות רבות נגד השכרת הדירה לתובעת. ההודעות כללו שיימינג של התובעת, גידופים כלפי המשכיר והצהרות של הדיירים לפיהן לבניין לא ייכנסו ערבים. כמו כן הם כתבו, כי במידה והתובעת תתגורר בדירה, הם ימררו לה את החיים עד שתברח.
המשכיר אישר בבית המשפט כי קיבל שיחות טלפון רבות מצד מספר דיירי הבניין, שאמרו לו כי הדיירת וילדיה יוטרדו על ידי הדיירים. בעל הדירה כתב כבר באותו היום בקבוצת הווטסאפ של הבניין הודעה לפיה שכניו "ניצחו" ואין בכוונתו להתעמת עמם. הוא אף ציין באותה הודעה כי הוא מתבייש בכך שדיירי הבניין גזענים וש"הגענו לכזה שפל". למחרת הודיע לדיירת כי החוזה מבוטל, התנצל ואמר לה כי במידה ותיכנס לדירה – הדיירים בבניין ימררו לה את החיים.
התובעת הודיעה בתגובה למשכיר כי אין בכוונתה להיכנע ללחץ של השכנים, ובנוסף הודיעה על כוונתה להגיש תלונה נגד המשכיר. בתגובה שלח לה המשכיר מכתב לפיו החוזה מבוטל, מאחר שהתובעת סירבה להחזיר את מפתח הדירה שכבר קיבלה, הוא החליף צילינדר.
המשכיר טען באמצעות עו"ד אורן נתיב כי הוא לא אדם גזען, והוסיף כי נאלץ לבטל את החוזה נוכח האיומים של דיירי הבניין.
הרשם הבכיר מרט דורפמן קיבל את התביעה: "מוכן אני לקבל את גרסתו של הנתבע כי הוא לא גזען. הרי לו הנתבע היה גזען, לא היה חותם מלכתחילה על חוזה שכירות עם אישה ערבייה. אך עדיין דעתי היא כי התנהלותו של הנתבע בפועל הביאה לכך כי החוזה בוטל על ידו בשל אפליה על רקע גזעני. בעניין זה הנני דוחה את טענתו של הנתבע כי הוא החליט לבטל את החוזה רק בשל דאגתו לתובעת וילדה הקטין. נראה כי הנתבע לא רצה להתעמת עם דיירי הבניין והעדיף פשוט לא להשכיר את הדירה לאישה ערבייה, גם אם הדבר היה כרוך בביטול החוזה מצדו… מעיון בהתכתבות בין הנתבע לתובעת בווטסאפ עולה, כי הנתבע היה אמור לחתום מול הקבלן על חוזה רכישה של דירה נוספת באותו בניין והוא אפילו כבר השכיר אותה. לפיכך, הנתבע חשש כי השכרת הדירה לתובעת עלולה לסכן את ביצוע של עסקת הרכישה של דירה נוספת".
הרשם חייב את בעל הדירה לשלם לתובעת פיצוי של 30 אלף שקל, המגלם בתוכו גם תשלום אגרה והוצאות משפט.
את תגובתו של משכיר הדירה לא ניתן היה להשיג.
