בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אימץ חוות דעת גנאולוגית (גנאולוגיה = חקר יוחסין) לקביעת זהות יורשיו של עזבון אדם ערירי שנפטר בשנת 2002, והותיר אחריו נכסים לא מבוטלים. למנוח היה אח שנפטר, ולא היו לו ילדים. הליכי קביעת היורשים ומתן צו הירושה נמשכו במשך כשני עשורים.
בראשית הדרך, לאחר פטירת המנוח, הוגשה בקשת צד שלישי למתן צו ירושה, על בסיס צוואה שנחזתה כצוואת המנוח משנת 2001. בית המשפט דחה את הבקשה מצד מגיש הצוואה. בהמשך הדרך, בשנת 2014 ניתן צו ירושה לתשעה קרובים מצד הורי אמו של המנוח – צאצאים של אחי ואחיות האם.
מצד משפחת אביו של המנוח לא היה מידע, ועל כן התערב האפוטרופוס הכללי בהליכים וביקש מינוי מומחה על ידי בית המשפט, לצורך התחקות ואיתור יורשים מצד הורי אביו של המנוח (אחים או אחיות האב). בשנת 2012 מינה בית המשפט גנאולוג מומחה (ששמו לא פורסם) לערוך מחקר גנאולוגי – בניית עץ משפחה ואיתור היורשים הרלוונטיים. לאחר מחקר מקיף בן מספר שנים הוגשה בשנת 2016 חוות דעת הגנאולוג.
המחקר על אילן היוחסין המשפחתי מצד הורי אביו של המנוח התפרש על פני שלוש מדינות – ישראל, פולין ואנגליה. בידי המומחה היו פרטי הורי המנוח, כפי שנמסרו מצד האם. המחקר, באמצעות האינטרנט ובאמצעות חוקרים מקומיים, כלל איתור מסמכים מקוריים אודות המשפחה באמצעות גישה מרחוק לארכיון המכון ההיסטורי היהודי בוורשה, ארכיון לודז' וארכיונים נוספים.
מחקר דומה בוצע באנגליה, וכן בוצע מחקר במוסדות ובארכיונים בישראל ביניהם: מוסד יד ושם, הארכיון הציוני, חברה קדישא, בתי משפט, בית הדין הרבני בתל אביב ומחקר בבתי עלמין. לחוות הדעת צורפו צילומי מסמכים שונים, דפי עד מיד ושם, תמונות של מצבות, רישומי לידה, תעודת נישואין ועוד.
בסיומה של חוות הדעת הציג הגנאולוג עץ משפחה מלא וקבע כי לאביו של המנוח אשר נפטר לפני עשרות שנים היתה אחות, ולה יש נין אחד אשר הוא בחיים ומתגורר בוורשה, פולין. זהו הצאצא היחיד מצד משפחת אבי המנוח.
היורש שאותר על ידי הגנאולוג עתר לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, באמצעות עו"ד רפי שפטר, לאמץ את חוות דעת המומחה וליתן צו ירושה שיזכה אותו במחצית העיזבון, ויותיר את תשעת היורשים מהצד השני (של האם) עם המחצית השנייה בלבד.
בשלב זה, היורשים מצד משפחת אמו של המנוח, באמצעות עורכי הדין אורי צפת ומשה מכנס, ניהלו מאבק בחוות דעת המומחה, טענו כי מסקנתו שגויה וחקרו אותו נגדית במאמץ לקעקע את מסקנותיו.
"המקרים הקשים בפסיקה הם מקרים בהם מתבקש צו ירושה של אדם שנפטר והוא שרוי בלא צאצאים; קשים שבעתיים הם המקרים בהם מבקשי צו הירושה הם יורשים וקרובי משפחה מדרגה שלישית עת למרבה הצער מרבית הפרנטלות (השושלות) נכחדו בשואה", כתבה השופטת מירה דהן.
השופטת אימצה בפסק הדין את חוות הדעת הגנאולוגית וקבעה כי היא מבוססת כדבעי, "פרי מחקר של שנים ועלות כספית גבוהה מאוד, ולא עלה בידי הנתבעים להציג חוות דעת מומחה אחרת לסתור אותה".
