פרקליטות מיסוי וכלכלה, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, הגישה לבית משפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום בפרשה 1803 נגד ח"כ דוד ביטן ואחרים, וזאת לאחר שח"כ ביטן הודיע כי אין בכוונתו לבקש חסינות מהכנסת בפני העמדה לדין.
צו איסור פרסום אוסר על פרסום כל פרט העלול להביא לחשיפת זהותם ופרטיהם של עדי המדינה בתיק.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט על העמדתו לדין של ח"כ דוד ביטן בעבירות לקיחת שוחד בסכום כולל של 715,000 שקלים בשבע פרשות שונות, ובעבירות הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; אותן ביצע לכאורה במסגרת תפקידיו בעיריית ראשון לציון ובמהלך כהונתו כחבר כנסת וכיו"ר הקואליציה.
הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לפרקליטיו של ביטן.
בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, אולם ביטן הודיע כי אין בכוונתו לבקש חסינות.
בנוסף הוחלט על הגשת כתב אישום בעבירות לקיחת שוחד והפרת אמונים גם נגד ארנון גלעדי, ששימש בתקופה הרלוונטית בתפקידים בכירים בעיריית תל אביב ובהם המשנה לראש העירייה,
עוד הוחלט על העמדתם לדין של תשעה נאשמים נוספים בפרשה וכן של חברות שבניהולם, בעבירות שוחד, הלבנת הון ועבירות מס, כל אחד לפי חלקו. הודעות על כך נמסרו לבאי-כוחם של המעורבים.
שני עדי מדינה
על פי כתב האישום, בין השנים 2011 עד 2017 לקח ביטן טובות הנאה ממספר יזמים ובעלי אינטרסים, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בתמורה לטובות ההנאה, פעל ביטן לקידום אינטרסים של אותם גורמים, במסגרת תפקידיו הציבוריים, תוך ניצול מעמדו, קשריו והשפעתו בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה.
חלק הארי של טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן התקבלו על ידו באמצעות עד מדינה, בעל עסק שניהל עבורו "קופה", כאשר בין השניים התקיימה שותפות פלילית ממושכת, במסגרתה נטען כי ביטן קיבל ממנו שירותים שונים, בהם שירותי הלבנת הון והחזקת כספים, העמדת קו אשראי ושירותים אישיים מגוונים.
אישום 1 – נדל"ן בתל אביב
על פי עובדות האישום הראשון, באותן שנים התקיימה בין ביטן לבין עד המדינה השני, יזם נדל"ן, מערכת יחסים שוחדית מתמשכת במסגרתה לקח ממנו ביטן טובות הנאה כספיות בתמורה לקידום שלושה פרויקטים נדל"ניים שבהם עד המדינה היה מעורב בתחום השיפוט של עיריית תל אביב.
בשנת 2011 לקח ביטן מהיזם טובות הנאה כספיות בתיווכה של מירב שמולי, ידידתו הקרובה של ביטן, בסכום בלתי ידוע, בתמורה לקידום אחד הפרויקטים.
בין השנים 2015 ל-2017 לקח ביטן מהיזם ומעו"ד אבי דוידוב טובות הנאה כספיות באמצעות עד המדינה הראשון בסכום כולל של 285 אלף שקל, אשר הוסוו באמצעות חשבוניות של חברה עסקית ונשמרו עבור ביטן על ידי עד המדינה בקופה פרטית. בנוסף, נטען, לביטן הובטח מהיזם תשלום נוסף בסך 250 אלף שקל. בתמורה לטובות ההנאה האמורות ביטן פעל על מנת להשפיע על ארנון גלעדי לפעול במסגרת תפקידיו בעיריית תל אביב על מנת לקדם אספקטים שונים בשלושת הפרויקטים בתל אביב.
נגד גלעדי נטען, כי הוא ניצל את תפקידו והשפעתו בעירייה על מנת להיענות לבקשותיהם של ביטן ושל עד המדינה, ובתוך כך בשנת 2011 לקח טובות הנאה כספיות בעד פעילותו, ובשנים מאוחרות יותר פעל למען ביטן תוך הימצאות בניגוד עניינים חמור.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, מירב שמולי, אבי דוידוב וארנון גלעדי.
אישום 2 – תחנת דלק בעין הקורא
על פי האישום השני, בין השנים 2013 ל-2015 לקח ביטן טובות הנאה כספיות מחברת דניה סיבוס בע"מ, באמצעות עד המדינה בסך של 336,300 שקל, בתמורה לקידום תוכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא על כביש 431. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מדניה סיבוס הוסוו באמצעות חשבוניות של חברה עסקית, כאשר עד המדינה וביטן התחלקו ביניהם בטובות ההנאה הכספיות שהתקבלו מדניה סיבוס.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשם דוד ביטן בלבד.
התיק נגד רונן גינזבורג ואייל לנגר, מראשי חברת דניה סיבוס, ונגד חברת דניה סיבוס, נסגר לאחר השימוע.
אישום 3 – ראשון סנטר
על פי האישום השלישי, בין השנים 2013 ל-2016 לקח ביטן ממוטי שעבני, יזם נדל"ן, ומהחברה שבבעלותו, טובות הנאה בדרך של סיכום בין השניים לפיו ביטן יקבל זכויות בפרויקט הנדל"ן "ראשון סנטר" או את שוויון הכספי של הזכויות. על מנת להסתיר את מעורבותו של ביטן בסיכום ולהסוות את טובת ההנאה שניתנה לו, עד המדינה ושעבני בהנחיית ביטן הגיעו לשורת הסכמים בהם נכתב בכזב כי עד המדינה הוא זה שיסייע לשעבני והוא זה שיקבל את טובות ההנאה.
בתמורה לטובות ההנאה האמורות, סייע ביטן לשעבני בקידום הפרויקט בעיריית ראשון לציון ובוועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז המרכז.
בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, מוטי שעבני וחברות שבבעלותו (מסאא.א.א דיור מוגן בע"מ).
אישום 4 – המהנדס אלי נחום
באישום הרביעי נטען, כי בחודש אוגוסט 2017 לקח ביטן מאלי נחום, מהנדס אשר החזיק משרד אדריכלים בראשון לציון, טובות הנאה כספיות בסך 60 אלף שקל ביודעו כי נחום זקוק לסיועו בעניין דרישה מנהלית להגשת תוכניות בניה באמצעות מערכת מקוונת, אשר הסבה לנחום נזקים כבדים. נחום העביר לביטן את טובות ההנאה הכספיות במזומן באמצעות עד המדינה.
בפרשה זו נאשמים דוד ביטן ואלי נחום.
אישום 5 – 10,000 שקל מיזם
באישום החמישי נטען, כי בחודש ספטמבר 2017 לקח ביטן מאלברט ביטון, יזם העוסק בנדל"ן ומהחברה שבה היה ביטון שותף, אמריקן סייף רום בע"מ, טובות הנאה כספיות בסך 10,000 שקל, באמצעות עד המדינה, הכל בתמורה לסיוע של ביטן מול עיריית ראשון לציון בהפחתת חובות הארנונה של אמריקן סייף רום. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מביטון הוסוו באמצעות חשבונית של חברה עסקית הרשומה על שם עד המדינה.
בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, אלברט ביטון וחברת אמריקן סייף רום בע"מ.
אישום 6 – חצי חינם
באישום השישי נטען כי בשנת 2014 לקח ביטן מליהי קופרלי סונק, מנהלת נכסי הנדל"ן של קבוצת חצי חינם ומחברות בקבוצה, טובות הנאה כספיות בסך 40 אלף שקל אשר הוסוו באמצעות קבלות של עמותה, בהן נרשם בכזב כי הוצאו בגין מתן שירותי פרסום. זאת, בתמורה לסיוע שהעניק לקבוצת חצי חינם בהסדרת שימוש חורג במקרקעין עליהם הוקם אחד מסניפי הרשת וכן בהסדרת שימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף הרשת.
בנוסף נוען, כי בשנת 2017 ביקש ביטן מקופרלי טובות הנאה כספיות בסך של 10,000 שקל בתמורה לקביעת פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון, בשל בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי חצי חינם.
בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, ליהי קופרלי סונק, כל בו חצי חינם בע"מ וחברת תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ.
אישום 7 – מלון בעיר ימים נתניה
באישום השביעי נטען, כי באוקטובר 2017, ביטן באמצעות עד המדינה לקח מיצחק ג'דע, הבעלים והמנהל של חברת משרהיט בע"מ, העוסקת ביבוא וייצור של ריהוט משרדי, טובות הנאה כספיות בסך של 23,400 שקל, בתמורה לסיוע שהעניק ביטן לג'דע בקידום בניית מלון בשכונת עיר ימים בנתניה. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מג'דע הוסוו באמצעות חשבונית של החברה העסקית של עד המדינה, ונשמרו עבור ביטן על ידי עד המדינה במסגרת ההתחשבנות הסודית.
בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, יצחק ג'דע, וחברת משרהיט בע"מ.
אישום 8 – יושב ראש הקואליציה
באישום השמיני נטען, כי על אף הימצאותו בניגוד עניינים חמור הנובע מהשותפות הפלילית, מהתלות הכלכלית, מיחסי החברות העמוקים ומהקשרים ההדוקים בין ביטן לבין עד המדינה, פעל ביטן במסגרת תפקידיו הציבוריים תוך ניצול קשריו, מעמדו והשפעתו, לקידום אינטרסים שונים של ומקורביו בשורה של מקרים שבהם היו זקוקים להיענות של עובדי ציבור שונים לבקשותיהם. בתוך כך, בתקופת היותו ח"כ ויו"ר הקואליציה, מתוקף מעמדו, השפעתו וקשריו, פעל ביטן כדי לסייע לעד המדינה ומקורביו בקשיים שונים בהם נתקלו, בין היתר, מול עיריית ראשון לציון, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית הוד השרון, משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ועיריית רמלה, ועדכן את עד המדינה בדבר פעולותיו ותוצאותיהן.
בפרשה זו נאשם דוד ביטן בלבד.
אישום 9 – אי דיווח על הכנסות
באישום התשיעי נטען, כי ביטן לא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו מטובות ההנאה הכספיות שלקח, בסך מאות אלפי שקלים, בכוונה להתחמק מתשלום מס.
אישום 10 – ארנון גלעדי וחיים רביבו
באישום העשירי נטען, כי בשלהי שנת 2017 לקח ארנון גלעדי טובות הנאה כספיות תוך שימוש בחשבון בנק שנועד למימון פעילותו הפוליטית, משלושה יזמי נדל"ן שונים, להם סייע בקידום הליכים תכנוניים מול גורמי מקצוע בעיריית תל אביב ובוועדות התכנון, בסך של 30 אלף שקל. גלעדי, נטען, אסף את הכספים באמצעות פעיל ברשימה שלו בשם רענן יוסף, שהפקיד אותם בחשבון בנק אשר שימש למימון פעילויות לקידום מועמדותו של גלעדי וטיפוח תדמיתו הציבורית, זהותו של גלעדי כנהנה מהחשבו הוסתרה.
הכדורגלן לשעבר, חיים רביבו, הוא אחד משלושת יזמי הנדל"ן שנתנו שוחד לגלעדי באמצעות העברת 10,000 שקל תמורת קידום ענייניו בעיריית תל אביב.
בפרשה זו מואשמים ארנון גלעדי, רענן יוסף וחיים רביבו.
לאחר בחינת הטענות שהועלו בשימוע החליט היועץ המשפטי לממשלה להימנע מהעמדתו של ביטן לדין בפרשת בני סולימני, יזם נדל"ן, והוחלט לסגור את התיק נגד סולימני.
התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ומיכל גזית מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
