
שר המשפטים גדעון סער מקדם תיקוני חקיקה לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל – מהלך אשר יביא לדבריו להפחתה דרמטית של עד 70 אחוז בריבית הפיגורים בתיקי ההוצאה לפועל.
תזכיר החוק שיוגש בקרוב מבוסס על המלצות צוות משותף למשרד האוצר, משרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי.
"ריבית הפיגורים מייאשת את החייבים, ומתפיחה את החוב כך שהחייבים לא מצליחים לסגור אותו", אמר סער, "גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה לגדול, ומשאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, ולא מגיע לקרן החוב".
"המהלך שלנו יכלול הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס", מוסיף סער, "כלומר, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית, ומתווספת על בסיס יומי. מכיוון שהתפקידים של ריבית הבסיס ותוספת הפיגורים שונים, הוחלט להפריד בין השתיים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא 'דמי פיגורים'".
לפי הצעת החוק המתגבשת, דמי הפיגורים ייזקפו אחת לרבעון, במקום באופן יומי, במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב. בנוסף, חייב אשר ישלם את חובו בתשלומים ויתמיד בתשלומים שנקבעו לו, לא יידרש לשלם דמי פיגורים נוספים. מהלך זה יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות, ולא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום.
"דמי הפיגורים יהפכו לגורם מתמרץ במקום מייאש לחייבים", אמר סער, "המנגנון החדש של דמי פיגורים יניע לתשלום – מבלי לנפח את החובות עד לממדים שהחייב אינו יכול לשלם. התוצאה הצפויה: הפחתת שיעור דמי הפיגורים בשיעור של 70 אחוז עבור חייבים משלמים".
כאמור, תזכיר חוק בעניין נמצא בגיבוש יחד עם משרד האוצר. במסגרת התזכיר ייערך גם שינוי במנגנון לחישוב ריביות הבסיס על חובות (בשונה מדמי פיגורים). ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי. מכיוון שקיים מגוון רחב של זוכים, המנגנון המוצע מבקש למצע בין נתוני הזוכים ועלויות גיוס ההון שלהם, לצורך יצירת שיעור ריבית אחיד לכלל הזוכים.
מנכ"ל חברת י.ש.ש להסדרי חוב מול הבנקים, יואב שיינר, אומר לאתר "פוסטה" כי היוזמה לשינוי חוק הריביות חשובה, נכונה וצודקת. "חייבים להגביל את נותני האשראי הבנקאיים והחוץ בנקאיים", אמר שיינר, "ראשית כל, להגביל את ריבית הבסיס לפריים פלוס 2.5 אחוז, ולהתנות מתן אשראי בעריכת תוכנית הבראה כלכלית לכל חייב".

"שנית", מוסיף שיינר, "הגבלת ריבית הקנסות על אי עמידה בהסדרי תשלומים. הריביות הנגבות כיום בתיקים בהוצאה לפועל הן ריביות נשך, ריביות עושק. חייבים חותמים על הסכמים דרקוניים לשלם ריביות של 15 ו-20 אחוזים בשל פיגורים. יש לקבוע עונשי מאסר על גביית ריביות בשיעור כזה. כאשר קוצבים לחייב מראש קנסות בשל אי עמידה בפירעון תשלום זה או אחר, הוא גורר את הפיגורים לתשלום השני, השלישי וכן הלאה. כאשר חייב צריך לשלם 15 אחוז ריבית בשנה, מעטים הסיכויים שיעמוד בחוב, אלא אם כן יקבל ירושה בדרך".
בהסדר שערך שיינר לחייב מול בנק הפועלים, בגין תיק חוב בהוצאה לפועל בסכום של 220 אלף שקל, סוכם כי החוב ייפרס ל-10 שנים בריבית שנתית של שישה אחוז (סך ריבית של 73 אלף שקל על פני עשור). מדובר בריבית נמוכה יחסית לשוק, עבור לקוח עם תיק הוצאה לפועל אשר לא עמד בהסדר קודם. ללא מיחזור החוב, שיעור ריבית הקנסות שהיה מוטל על הלקוח, לדברי שיינר, היה דו-ספרתי ועשוי להגיע עד 18 אחוז בשנה: "את ההבדל עושה היכולת של מי שמבין בנקאות, ויודע להשתמש בכלים הנכונים מול הבנק".







