שר המשפטים גדעון סער מקדם רפורמה בבתי המשפט לתעבורה, שעיקרה "צמצום משמעותי של הליכים פליליים בעבירות תנועה".
תזכיר חוק שהופץ ב-1 ביולי קובע כי קבלת קנס ונקודות על עבירת תעבורה לא תהווה עוד התחלה של הליך פלילי, אלא תידון בדיון מנהלי ולרוב לא תדרוש אף הגעה פיזית לדיון.
כיום, עבירות תעבורה מסוג "ברירת משפט" מוגדרות כהליך פלילי, והן נידונות בבתי המשפט לתעבורה (שמהווים חלק מבית משפט השלום). הבעיה היא ששופטים בבתי המשפט לתעבורה מתמודדים עם עומס עצום. לטענת משרד המשפטים, רק בשנת 2018 ניתנו בישראל 1.2 מיליון דוחות תעבורה, מתוכם למעלה ממיליון דוחות ברירת משפט, ונפתחו כ-140 אלף הליכים פליליים בבתי המשפט לענייני תעבורה.
לפי הרפורמה שאותה מנסה לקדם השר סער, יוקם בית דין מנהלי לתעבורה במשרד המשפטים, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט. בנוסף, הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקרם באמצעים טכנולוגיים, באמצעות ממשק דיגיטלי. כלומר, נאשם לא יצטרך וגם לא יוכל להגיע פיזית ולהופיע בפני בית הדין. זאת ועוד, יוקם מרשם תעבורה מנהלי בדבר הפרות תעבורה בגינן ניתנה הודעת תשלום.
ראוי לציין בהקשר זה, כי היוזמה נוגעת לעבירות מסוג ברירת משפט בלבד, בעוד שבתי המשפט ימשיכו לדון בפורמט הרגיל בעבירות פליליות כגון גרימת מוות ברשלנות או נהיגה בזמן פסילה.
"העברת הטיפול בעבירות תעבורה למישור המנהלי מבטא גישה של דה פליליזציה בה אני מאמין ושהיא חיונית מאי פעם למערכת כפי שהבהרתי עם כניסתי לתפקיד", מסר השר סער, "הרפורמה תמנע ריבוי הליכים פליליים ותמנע הגעה מיותרת לבתי המשפט על ידי שימוש באמצעים דיגיטליים".
לא מעט עורכי דין מתנגדים לרפורמה, חלקם ותיקים בתחום התעבורה. אחד מהם הוא עו"ד גל שר טוב, המתנגד נחרצות לחוק, ולדבריו בכוונתו אף להביא לכך שלא ייצא לפועל.
"לאחרונה הייתי בפאנל ודיברתי נגד היוזמה הנוראית הזו", אומר עו"ד שר טוב, "היוזמה התחילה מהתקופה שבה איילת שקד היתה שרת המשפטים. היא הקימה ועדה כדי לבדוק איך אפשר להתמודד עם העומס בבתי המשפט לתעבורה בארץ, בה ישבו גורמים מהמשטרה, מהפרקליטות ומהנהלת בתי המשפט, אנשים מכובדים כגון נשיא בית המשפט השלום בירושלים, אביטל חן. אבל לא טרחו להכניס לוועדה נציגים מלשכת עורכי הדין, או נציגים מהסנגוריה הציבורית".
לטענת עו"ד שר טוב, אין באמת עומס אמיתי על כלל בתי המשפט לתעבורה, אבל כן יש עומס נקודתי בבתי משפט מסוימים או בשעות מסוימות. "יש דרכים יותר פשוטות ויעילות שיכולות להוריד את העומס בבית המשפט", הוא אומר, "יש דיונים שעוסקים בדחיה בהסכמה. בדיונים כאלה ניתן לאפשר להגיש טופס שעליו חתומים הסנגור והתובע, שיוגש לעוזר המשפטי של השופט. למה צריך בשביל זה לקיים דיון?".
"הוועדה המליצה להקים בית דין מנהלי במשרד המשפטי שבו ימנו דיינים שהם אנשי משרד המשפטים. אם אדם קיבל דו"ח משוטר וירצה להישפט, הוא יצטרך לכתוב מכתב. לנאשם לא תהיה זכות להיפגש עם הדיין. אותו דיין, רק על סמך הכתוב ובלי דיון הוכחות, מקבל החלטה".
לדברי עו"ד שר טוב, משמעות ההליך במתכונת החדשה היא שהשוטר אשר רשם את הדוח לא ייחקר במסגרת הליך הוכחות ו"מי שיפגע באמת הם הנאשמים. אני מקווה שהחוק לא ייצא לפועל. כדי להקים את בית הדין המנהלי יידרשו תקציבים. אילו היו לוקחים את תוספת התקציב ומוסיפים תקנים לשופטים – זה היה פותר חלק ניכר מהעומס. אני הולך לפנות לראש הלשכה אבי חימי בימים הקרובים, ולייעץ לו להתנגד בכל תוקף ליוזמה הזו. יש פתרונות זולים ופשוטים שאפשר לנקוט כבר היום כדי להוריד את העומסים. הנזק ייפול על הגב של האזרחים".
עו"ד יאיר מושיוב הוא מתנגד נוסף לרפורמה. "לפחות 70 אחוז מהנאשמים המיוצגים לא מגיעים לבית המשפט, לרוב אין חובת נוכחות בתיקי ברירת משפט ועורכי דין מגיעים לבד", אומר עו"ד מושיוב, "כביכול ההליך אמור להקל עם האזרח, אבל בפועל אני לא רואה איך זה מתבצע. אנשים יעצרו את היום בעבודה ויעשו שיחת זום מהמשרד? מדובר באופרציה מאוד מסובכת. באופן מקצועי מדובר בזילות התחום. זה לא מפחית את הכמות, זה רק מפחית את האיכות".
עו"ד תומר גונן, שהיה בין עורכי הדין שייצגו נאשמים בתיק המצלמות המפורסם: "היוזמה אמורה להקל על בתי המשפט. אבל הקאטץ' הוא שמעבירים את כל עבירות ברירות המשפט לפס מנהלי, ויש את חזקת התקינות המנהלית. כלומר, אם ירצו לערער צריך יהיה לשים כסף בקופת בית המשפט. זה משאיר את ההליך המשפטי לעשירים בלבד".
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר בתגובה לאתר "פוסטה": "זו יוזמה ישנה מאוד, כבר עובדים עליה והקימו צוות בראשות נשיא בית המשפט השלום בירושלים. הופענו בפניהם ושינינו כמה דברים. בסך הכל יש שכל ביוזמה הזו. זו יוזמה שהתבשלה שנים, עכשיו רק גוזרים את הסרט".
