שנתיים להריגת סלומון טקה: "ירו בבן שלי כי הוא שחור"

שתף כתבה עם חברים

200 בני העדה, אקטיביסטים וחברות ארגון "אמהות על המשמר", צעדו מתחנת משטרת זבולון למקום הירי, ודרשו למגר את האפליה נגד צעירים יוצאי אתיופיה

"אין נער שלא נעצר… הנערים שלנו מצולקים נפשית ופיזית" (צילומים: ארגון אמהות על המשמר)

צעדת זכרון ומחאה במלאת שנתיים להריגתו של הצעיר סלומון טקה (19) מירי קצין משטרה, התקיימה הערב בקרית חיים (30 יוני).
כ-200 פעילים חברתיים ובני העדה האתיופית, בראשם הוריו אחיו ואחיותיו של סלומון, השתתפו בצעדה שיצאה מתחנת משטרת זבולון, אל המקום בו ירה בו קצין המשטרה, סמוך לגן ציבורי בקרייה, בשעת ערב בדיוק לפני שנתיים (30 יוני 2019).
המפגינים דרשו "צדק לסלומון" וקראו קריאות בגנות המשטרה.

אחותו של סלומון, ימי, סיפרה שאחותם הקטנה, מקדס, חוששת מאז בכל פעם שאחיה בקלו יוצא מהבית: "היא אומרת שהיא פוחדת שלא יחזור, כמו סלומון. יום אחד היא שאלה אם מותר לשוטר להרוג בן אדם…".
"ירו בבן שלי כי הוא שחור", אמר האב בפסקנות.
המפגינים הביעו זעם על איסור פרסום שמו של הקצין היורה – מה שנתפס על ידם כמצב בו המשטרה מגוננת עליו, בעוד שמו של סלומון מוכפש לדבריהם שוב ושוב על ידי המדינה.

טרי טסמה-כהן, חברה בארגון המחאה "אמהות על המשמר", אומרת כי אמהות לצעירים בני העדה "שרויות בחרדה ולא ישנות טוב בלילות".
טרי היא מיילדת בבית חולים איכילוב, תושבת מושב בעמק חפר. לדבריה, עד להריגת סלומון, "לא הייתי חשופה לטרגדיה של בני העדה בשכונות. אחרי מה שקרה, הלכתי לדבר עם אמהות בנתניה וחדרה… אין נער ששוטר לא כפכף אותו, אין נער שלא נעצר. המדינה נותנת לשוטרים גושפנקא והנערים שלנו מצולקים נפשית ופיזית".

אמהות לצעירים בני העדה "שרויות בחרדה ולא ישנות טוב בלילות"

ארגון "אמהות על המשמר" הוקם לפני שש שנים, בעקבות פרשת מותו של יוסף סלמסה, שהותקף במכשיר טייזר על ידי שוטרים בבנימינה. "הילדים שלנו בסכנה" אומרת טרי, ומזכירה גם את מספר הנערים הגבוה הכלואים בכלא אופק לאחר הסתבכות עם המשטרה.

טרי עוקבת אחרי דיוני המשפט של הקצין הנאשם בגרימת מותו של סלומון ומגיעה לישיבות. לדבריה, "דמעות שטפו את עיניי יותר מפעם, כאשר ההגנה של השוטר מתארת את סלומון כ'עבריין'. להורים של סלומון יש מתורגמן מטעם בית המשפט, הם לא מבינים עברית והמתורגמן משתדל לא לתרגם להם את אותם קטעים, אבל את חלקם האמא מבינה לבד… הם רומסים שוב ושוב את המשפחה הזאת…".

הפעילים מזכירים כי כתב האישום מייחס לקצין את הדרגה הנמוכה ביותר (הרביעית במדרג) של הבאה למותו של אדם. לא רצח, לא הריגה, לא המתה בקלות דעת – אלא גרימת מוות ברשלנות. עבירה בה דן שופט יחיד (הד"ר זיאד פלאח) בבית משפט השלום בחיפה והעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר. מיותר להוסיף כי בקרב המפגינים אין אמון בתיאור הרשמי של עובדות הארוע, בדבר ירי הקצין אל הקרקע והרסיס שניתז לגופו של הצעיר, ותיאוריות הקונסיפרציה פורחות. בימים אלה מצוי המשפט עדיין בשלב שמיעת עדי התביעה.

"דמעות שטפו את עיניי.. ההגנה של השוטר מתארת את סלומון כ'עבריין". האבא של סולומון טקה
השארת תגובה

4 תגובות על “שנתיים להריגת סלומון טקה: "ירו בבן שלי כי הוא שחור"”

  1. לחן – סמי הכבאי
    מילים – איתמר

    הוא הולך לעבודה ונתקל בסלמון טקה
    סלמון מנסה לגנוב טלפון מילדון כה חמודון
    הוא מונע ת׳פריצה – השוטר
    ויורה על הריצפה – השוטר
    סלמון לא מאמין,
    הכדור בפנים !!!

  2. רק אדם שטחי
    יתייחס לצבע עור
    אדם ממוצע מסתכל רק על
    התנהגות.כשאני רואה אתיופי
    אני לא מבחין בצבע שלו.זה לא האישיו.זה לא שייך בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *