המשטרה עצרה במהלך חודש אפריל את אחמד אגבריה מאום אל פאחם בחשד להסעת שוהה בלתי חוקי באוטובוס שבו נהג. לצד מעצרו של הנהג, המשטרה תפסה גם את האוטובוס, למרות שהוא שייך לאדם אחר ואילו אגבריה הוא רק הנהג. מלבד האוטובוס, המשטרה תפסה גם את מכשיר הטלפון של אגבריה.
למרות שאגבריה שוחרר כבר בערב מעצרו, המשטרה המשיכה להחזיק באוטובוס ובטלפון, למרות פניות חוזרות ונשנות של הנהג והסנגורים שלו, עו"ד עידית שינו אמיתי ועו"ד עמירם אמיתי.
כך למשל קרה ב-6 ביוני. בתגובה לבקשת הסנגורית להחזקת התפוסים מסר קצין אח"מ של תחנת בית שאן, כי המשטרה מתנגדת. הקצין כתב בתגובתו לבית משפט השלום בטבריה כי תיק החקירה הועבר לעיון התביעות בצירוף המלצה להעמדה לדין, והוסיף כי בכוונת התביעה לבקש את חילוט האוטובוס. הוא הוסיף כי בשלב זה גם לא ניתן להשיב את הטלפון לבעליו.
למחרת, 7 ביוני, השופט יריב נבון מבית משפט השלום בטבריה ביקש מהצדדים להידבר ולהגיע להבנות. לאחר שהמגעים עלו בתוהו, נקבע דיון בבקשת הסנגורית ל-20 ביוני.
כאשר הגיע מועד הדיון, אף נציג מהמשטרה לא התייצב לבית המשפט, דבר שגרר ביקורת מצד עו"ד שינו אמיתי. לדבריה, לאחר שנקבע הדיון יצר איתה קשר חוקר מתחנת בית שאן ואמר לה שבכוונת המשטרה להחזיר את התפוסים. היא הוסיפה וטענה כי נציג מטעמה נשלח לתחנה והאוטובוס שוחרר, אך המשטרה סירבה משום מה להחזיר גם את הטלפון. רגע לפני תחילת הדיון בבקשתה, כך לטענתה, היא פנתה שוב לנציג המשטרה ועדכנה אותו כי אף אחד מהמשטרה לא התייצב לדיון.
"התנהלות המשטרה לא מכבדת אותה ו-ודאי שלא את בית המשפט", טענה הסנגורית, "כל חוקרי תחנת משטרת בית שאן ידעו שנקבע מועד לדיון בבקשה… כל ניסיון להידבר עמם ולהגיע להסכמה לא צלח".
בעקבות התנהלות המשטרה ביקשה הסנגורית מהשופט לא רק להשיב את הטלפון לאלתר, אלא גם לחייב את המשטרה בהוצאות. היא שללה מכל וכל את טענת המשטרה, לפיה סוכם איתה שתגיש בקשה לביטול הדיון מאחר שהאוטובוס הוחזר לבעליו. בתמיכה לטענתה, היא אף צירפה התכתבות וואטסאפ בינה לבין גורמים שונים בתחנת משטרת בית שאן, לרבות חוקרים.
השופט נבון קבע בהחלטתו כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את חיוב המשטרה בהוצאות. "התנהלות המשיבה לקתה בהכבדה על עבודת בית המשפט, ובגישה לא ראויה כלפי עו"ד שינו והמבקשים", ציין השופט והוסיף כי תוכן ההתכתבויות מדבר בעד עצמו ומבסס את טענות הסנגורית, בניגוד לגרסת נציג המשטרה.
"מתוכנה של התכתבות זו ניכר התסכול הרב הן של עו"ד שינו והן של חוקרים בתחנת משטרת בית שאן מהתנהלות קציני התחנה, אשר מסיבה לא ברורה סירבו להשיב עניינית לבקשתה להשבת הטלפון על אף שנקבע דיון לעניין זה", קבע השופט. "מהתכתבות זו אף ניתן להתרשם מן המאמץ שעשתה עו"ד שינו במשך מספר ימים לקבל עמדה ברורה של קצין בתחנה על מנת שניתן יהא לבטל את הדיון המיותר ובכך לחסוך בזמן יקר לכול המעורבים, לרבות זמנו של בית המשפט. ניכר באופן חד משמעי, כטענת עו"ד שינו ובניגוד לטענת המשטרה, כי עו"ד שינו לא נתנה כל הסכמה לביטול הדיון ולא התחייבה להגיש בקשה לבטלו".
השופט הוסיף בביקורת על המשטרה: "כפועל יוצא מהתנהלות זו של המשטרה נאלצה עו"ד שינו להתייצב לדיון, המבקש 1 (בעל האוטובוס) אף הוא התייצב בבית המשפט לאחר שעשה דרכו לתחנת בית שאן בבוקר, ולדבריו הפסיד יום עבודה בשל כך. אף בית המשפט הקדיש מזמנו לשמיעת טענותיה של עו"ד שינו על אף שניתן היה להימנע מכך אילו פנייתה היתה מטופלת כראוי וכמצופה מגוף אשר אמור, בין היתר, לאכוף חוק וליתן שירות הוגן וענייני לציבור".
"איני יודע מדוע לא ניתנה תשובה חד משמעית לעו"ד שינו על ידי קציני התחנה עובר לדיון או מדוע ההסכמות ניתנו בזה אחר זה רק לאחר שנקבע דיון בבקשה, ובנוגע לטלפון במעמד הדיון עצמו. ראוי היה לפעול אחרת ואם אכן כוונת המשטרה היתה להתנגד מטעם ענייני להחזרת הטלפון היה עליה לשלוח נציג מטעמה לדיון דבר אשר לא נעשה, תוך הפגנת זלזול בזמנם של כלל המעורבים, לרבות זה של בית המשפט. אף כתיבתה של החלטה זו היתה נחסכת, וכך אף תוצאתה הסופית, אם המשטרה היתה מתנהלת כמצופה. משנקבע דיון בבקשה, היה על המשטרה להודיע לבית המשפט בכתב עמדתה הן בנוגע לרכב והן בנוגע לטלפון ולא להותיר זאת לעו"ד שינו. דבר לא נעשה על ידי המשטרה על מנת למנוע את הכשלים הללו ובשל כך אין מנוס מחיובה בהוצאות".
לבסוף, השופט חייב את המשטרה לפצות את עו"ד שינו אמיתי ב-1,000 שקל ולשלם לאגבריה, בעל הטלפון, 500 שקל.
עו"ד שינו מסרה בתגובה: "אנו מברכים על החלטה אמיצה של כבוד השופט נבון".
