הוריו ואחותו של רווק אשר הלך לעולמו ממחלת הסרטן בגיל 38 הגישו לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להתיר שימוש בזרעו המוקפא לצורך הפרייתו והבאת צאצאים לאחר מותו. לדבריהם, הם מעוניינים לקיים את רצונו "המשוער" של בנם.
באמצעות עו"ד דורי שוורץ ביקשו בני משפחת המנוח מבית המשפט, לאפשר להם הליך פונדקאות שבסופו יינתן צו אימוץ. לפי בקשתם, האם הפונדקאית תישא את ההיריון, תולדה של הפריה חוץ-גופית מביצית שתיתרם על ידי אישה זרה/אחרת ותופרה בזרע המנוח. כמו כן הם ביקשו לאשר כי היילוד יאומץ על ידי אחותו הנשואה של המנוח, נשואה אך חשוכת ילדים כתוצאה ממחלה גנטית.
לבית המשפט הוגש תסקיר של עובדת סוציאלית שקבע כי האחות ובעלה בעלי יכולות להעניק לילד שייוולד כתוצאה מהליך זה הורות טובה דיה.
היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עורכי הדין תמי בראל ודנה גורדון ונדרוב, התנגד לבקשת התובעים בנימוק שמדובר בבקשה בעלת השלכות רוחב רבות ומנוגדת לדין.
לאחר סקירה מעמיקה של הוראות החוק והפסיקה, והצגת עמדות מלומדים שונים בתחום, השופטת מאיה לוי החליטה לקבל את התביעה. "במקרה דנן קיימת מעטפת משפחתית רחבה של משפחת המנוח החפצה לגדל את היילוד העתידי ולהשקיע בו את מירב המשאבים, לטפחו ולגדלו ולספק את כל צרכיו", ציינה השופטת, "יתר על כן, למקרא התסקיר אף נדמה כי היילוד יזכה לתנאים מטיבים בהשוואה לחלק מהילדים שאינם בוחרים לאיזו משפחה להיוולד – דוגמת משפחות המזניחות את הקטינים, משפחות הסובלות ממצוקה כלכלית חמורה ומשפחות עם הורים המצויים בסכסוך גירושים ברמת עצימות גבוהה הגוררים את הקטינים בעל כורחם לסכסוך תוך הסבת נזקים נפשיים כבדים".
השופטת לוי התייחסה באריכות לעמדת היועמ"ש ולא חסכה בביקורת. "הדברים המובאים בעמדת היועמ"ש יוצאים מתוך נקודת הנחה מיושנת אשר אינה מכירה בסוגי המשפחה 'החדשה' להם אנו עדים בעידן המודרני הנוכחי, ומתעלמת מרצונו של מנוח שלא היתה לו בת זוג בחייו, להמשכיות, שלא על דרך שימוש בזרעו באמצעות ביצית המופרית של בת זוגו", ציינה השופטת, "כל זאת מתוך הכרה בזכויות משפחת המנוח להגשים את רצון האחרון להמשכיות אחריו, בכלל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום עם התפתחות המדע והרפואה, ולא רק על דרך שימוש באמצעים צרים העלולים לסכל את רצון המת".
אשר על כן, נפסק כי המשפחה תוכל לפנות למרכז הרפואי לשחרור הזרע המוקפא לצורך הליך פונדקאות בחו"ל. לאחר הלידה יוכלו אחותו של המנוח ובעלה לעתור לקבלת צו אימוץ על אף היעדר קיומו של קשר גנטי ישיר בין ההורים המיועדים לבין היילוד.
נציגי היועמ"ש חויבו בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
יש לציין כי החלטת בית המשפט בישראל לאשר פונדקאות בחו"ל מהווה תקדים, אולם העובדה שאחותו של המנוח תוכל להשתמש בזרעו לצורך פונדקאות בחו"ל, ולאמץ לאחר מכן את היילוד, מהווה תקדים גדול עוד יותר, בקנה מידה בינלאומי.
כל הכבוד לשופטת