בחודש נובמבר אשתקד הוגש נגד מורד שניר (26), מוכר למשטרה מיפו, כתב אישום שייחס לו נשיאת והובלת מטען חבלה, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר.
לפי כתב האישום, באוקטובר אשתקד החזיק שניר מטען שסמוך לחצות ב-19 באוקטובר אשתקד רכב מורד שניר (26), מוכר למשטרה מיפו, על קטנוע השייך לאחיו, כאשר לוחית הזיהוי של הקטנוע מוסתרת בבד שחור. כאשר שניר עצר את הקטנוע סמוך לצומת הרחובות בן צבי ויהודה הימית בתל אביב, שוטר הורה לו לעצור ולדומם מנוע. בשלב זה, לפי כתב האישום, שניר הזדהה בפני השוטר בשם חמיס, והחל בנסיעה. השוטר רץ אחריו והצליח למנוע ממנו את המשך הנסיעה.
או אז, כך נטען, שניר דחף את הקטנוע לעבר השוטר והחל לברוח בריצה, כשהשוטר רץ בעקבותיו. במהלך הבריחה הוא נפל, והשוטר תפס אותו והודיע לו על מעצרו. לפי האישום, בשלב זה שניר תפס את מכשיר הקשר של השוטר וניסה למנוע ממנו להזעיק תגבורת משטרתית.
חיפוש של השוטרים גילה מטען חבלה עטוף בבד בארגז המחובר לקטנוע. יחד עם מורד נעצר גם אחיו. האח שוחרר בהמשך, בעוד שנגד מורד הוגש כתב אישום שייחס לו נשיאת והובלת מטען חבלה, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. מכתב האישום עלה כי המטען הורכב מצינור מתכתי ובתוכו תערובת נפץ במשקל של כ-360 גרם, ברגי מתכת במשקל של כ-320 גרם שנועדו לשמש כרסס, נפץ חבלה חשמלי ומקלט אלחוטי. עוד נטען, כי הוא החזיק גם בשלט שאמור היה להפעיל את המטען.
בדיקת חומרי החקירה בתיק גילתה כי אמנם מדובר במטען חבלה שאמור להיות רב עוצמה, אולם בעת נשיאתו הוא היה "תקול" (מקולקל), כך שבמקרה והיה ניסיון להפעילו, לא היה מתפוצץ. על רקע קושי ראייתי זה, ולנוכח קשיים נוספים בתיק, הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני. הסנגור, עו"ד מחמוד נעאמנה, והתביעה, הסכימו כי מטען החבלה היה תקול, אולם לא הסכימו לעניין העונש.
מטעם התביעה הוגש גיליון הרשעותיו של הנאשם. התובע, עו"ד יוסי קורצברג, עמד בטיעוניו על חומרת העבירות והדגיש את משקלה הרב של תערובת הנפץ שהכיל המטען. עוד הוא טען, כי אין בעובדה שהמטען היה תקול כדי להפחית מחומרת העבירה, מאחר שהנאשם כלל לא היה מודע לכך. זאת ועוד, לטענתו נשיאת מטען חבלה חמורה יותר מנשיאת אקדח, ועל כן יש מקום להחמיר במתחם הענישה ולהעמידו על 30-60 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.
עו"ד נעאמנה הדגיש בטיעוניו שהנאשם הודה בשלב מוקדם מאוד, לקח אחריות וחסך זמן ציבורי ושיפוטי, למרות הקשיים הראייתיים בתיק ומבלי שהובטח לו הסדר עונשי. יש בכך כדי להעיד על הבעת חרטה והפנמת הפסול, אמר הסנגור והתייחס גם לגילו הצעיר של הנאשם ולעברו הפלילי. הוא ציין כי מדובר במעצר ומאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, וניכר כי הרתיע אותו והשיג את מטרתו. הסנגור הוסיף והדגיש כי מדובר במטען תקול, וביקש להעמיד את העונש על 12 חודשי מאסר.
ארוסתו של מורד העידה ואמרה כי המשפחה מאוכזבת ומודעת למעשה החמור, וכי אין בתקופה קשה שעברה על הנאשם כדי להצדיק את מעשיו. עם זאת היא הבטיחה כי המשפחה תעזור ותתמוך בנאשם על מנת שיעבור הליך שיקום במסגרת מאסרו, וגם לאחר שחרורו.
השופט בני שגיא סקר פסיקה בתיקים דומים והגיע למסקנה כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל-54 חודשי מאסר בפועל. בעת מתן גזר הדין לקח השופט בחשבון את הודאתו של שניר, נתונים אישיים ועברו הפלילי שאינו חמור במיוחד, מה גם שזהו לו מאסרו הראשון. לבסוף, השופט גזר על שניר 24 חודשי מאסר שיחושבו מיום מעצרו בחודש אוקטובר אשתקד. לצד זאת הטיל עליו השופט מאסרים מותנים וקנס של 5,000 שקל.
