האגודה לזכויות האזרח הגישה הערות לתזכיר חוק "קיום דיונים בהיוועדות חזותית" שמבקש להאריך בתשעה חודשים את סמכות השרים להאריך את התקופה שבמהלכה תוגבל זכותם של חשודים או נאשמים להיות נוכחים פיזית בדיונים בעניינם.
מדובר בחוק שנחקק כהוראת שעה בתקופת הקורונה ונועד למנוע את הסיכון להדבקת כלואים באמצעות מניעת יציאת עצורים ואסירים לדיונים בבתי המשפט. ההכרזה של השר לביטחון פנים ושר המשפטים נמצאת בתוקף גם כיום, וכ-70 אחוז מהעצורים לא מובאים לבתי המשפט, אלא משתתפים בדיון באמצעות שיחת וידאו (למעט הארכת מעצר ראשונה). אחת הטענות של שב"ס להצדקת הצורך בהמשך ההגבלות היא שבקרב עצורי ימים מספר גבוה של בלתי מחוסנים.
במסמך כתבה האגודה באמצעות עו"ד אן סוצ'יו, כי "אין הצדקה לפגוע בזכויות יסוד של עצורים, ולהמשיך ולהאריך מנגנון מסוג זה בשעה שלא מתקיים מצב חירום בריאותי במדינה. ההסרה המוחלטת כמעט של המגבלות מכלל המשק, ובכלל זה הסרת כלל המגבלות שחלו על אנשים לא מחוסנים, מחייבת לפעול באופן דומה גם בבתי הסוהר. ההסדר המוצע מייצר מצב לא סביר ומקומם שבו בזמן שהמשק כולו חזר לשגרה ומתאפשרת תנועה בלתי מוגבלת של מחוסנים ולא מחוסנים (ובכלל זה סוהרים), תימשך ההגבלה על עצורים לממש את זכות היסוד שלהם להליך הוגן ותימנע מרבים מהם הזכות להיות נוכחים בבית המשפט בעת הארכת מעצרם. כך, מעצורים נמנעת הזכות להשתתף בדיון בעניינם אף אם הם מחוסנים או מחלימים".
האגודה לזכויות האזרח מבהירה כי איננה מתנגדת לקבוע אפשרות להשתמש בהיוועדות חזותית כפתרון וולונטרי (מרצון חופשי של האסירים) לעריכת דיוני מעצרים, "וזאת נוכח מסלול הייסורים שעוברים עצורים בדרך לדיוניהם".
אלא שבטרם כניסתו לתוקף של הסדר זה, לדבריה יש להסדיר בחוק כללים מפורטים וסטנדרטים מינימאליים: בין היתר, מסך שמידותיו לא יפחתו מ-42 אינץ'; מכשור הכולל שלוש מצלמות, שיאפשר למשתתפי הדיון באולם בית המשפט לראות ולשמוע בזמן אמת את העצור; מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים ומסכי צפייה אישיים לשופט, לתובע ולסנגור. עו"ד סוצ'יו ציינה כי "תקופת הקורונה יצרה הסדרים חקיקתיים קיצוניים שגובשו בבהילות. חוקים אלו אינם מתאימים לעיתות שגרה ולא ראוי להמשיך ולהשתמש בהם".
