אזרח ישראלי קטין אשר הוגש נגדו כתב אישום על יידוי שתי אבנים לעבר שוטרים בהתפרעות שהיתה בכפר עין נקובא סמוך לירושלים ב-11 מאי, הוגדר על ידי שב"ס כאסיר בטחוני למרות שבכתב האישום לא יוחסו לו עבירות ממניע לאומני או טרור.
הקטין, בן 17 ללא עבר פלילי שזה לו מעצרו הראשון, נעצר לעשרה ימים על ידי בית משפט לנוער בירושלים (23 מאי).
שירות בתי הסוהר העביר אותו לאגף של אסירים בטחוניים בכלא מגידו, ובמשך שבועיים מנעו ממנו שיחות טלפון עם הוריו ועם עורכת דינו ניגוד להוראה מפורשת של בית המשפט לנוער שבהחלטה על הארכת המעצר קבע כי לעצור הקטין יינתנו 10 שיחות טלפון לפחות.
לפי כתב האישום, הקטין היה בקבוצה של כ-20 מתפרעים צעירים אשר התקרבו למחלף עין חמד בכביש מספר 1 (סמוך לאבו גוש, בדרך לירושלים), במטרה להפר את הסדר הציבורי. שוטרים הדפו את המתפרעים לתוך כפר עין נקובא, ולפי כתב האישום הקטין וחבריו נאספו בכיכר הכניסה לכפר והחלו ליידות אבנים לעבר השוטרים. הנאשם עצמו, נטען, יידה שתי אבנים ממרחק של כ-40 מטר לעבר השוטרים, ונמלט.
האירוע התרחש בשעות הערב על רקע גל הפרות סדר ברחבי הארץ במקביל למבצע הצבאי בעזה. עם זאת, הקטין נחקר במשטרת ישראל ולא בשב"כ, לא מיוחסות לו עבירות על רקע בטחון המדינה או ממניע גזעני לאומני. כתב האישום ייחס לו עבירות פליליות "רגילות" של נסיון תקיפת שוטר והתפרעות, והפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
הסנגורית שלו, עו"ד שירה ניר, המכהנת כיו"ר הוועדה הארצית לזכויות נחקרים ועצורים בלשכת עורכי הדין, דרשה להפנות את הקטין לשירות המבחן לנוער, שיבחן את שחרורו בכפוף לתסקיר. שופט בית משפט השלום בירושלים, ביאלין אלעזר, בשבתו כשופט בית משפט לנוער, קיבל את בקשת הסנגורית והורה על עריכת תסקיר מבחן, לאור גילו הצעיר של הנאשם.
בינתיים, עד קבלת התסקיר ציין השופט אלעזר בהוראה שתועדה בפרוטוקול הדיון, כי "שב"ס יאפשר למשיב 10 שיחות טלפון והכנסת ציוד אישי בהתאם לנהליו".
אבל הוראה שיפוטית זה דבר אחד, ויישום על ידי שירות בתי הסוהר זה דבר אחר, טוענת הסנגורית ניר.
כאשר התברר לסנגורית כי הקטין לא יוצר קשר איתה או עם בני משפחתו במשך יומיים, היא פנתה לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, אלא שאז נאמר לה כי העצור הועבר לכלא מגידו בצפון. בשיחה עם קצינת האסירים בכלא מגידו התבשרה עו"ד ניר על החלטת שב"ס לסווג את הקטין כעצור בטחוני (26 במאי).
הסנגורית הבהירה לקצינת השב"ס כי מדובר בעצור פלילי רגיל ולא בטחוני, היא ציטטה מהחלטת בית המשפט בנוגע לשיחות הטלפון ודרשה לקיים את ההוראה, אולם קצינת האסירים סירבה והבהירה לה, כי "לפי נוהלי שב"ס אסירים בטחוניים רשאים לקבל שיחת טלפון אחת פעם בשבועיים".
בהמשך לכך, עו"ד ניר תיאמה ביקור אצל העצור בכלא מגידו ליום ראשון (30 במאי), אולם כאשר הגיעה לבית הסוהר אי שם בבקעה היא גילתה כי שעה קלה לפני כן הועבר הקטין לכלא דמון, ואף נכלא באגף מיוחד לקטינים שמוגדרים כ"בטחוניים", ובכלל זה פלסטינים.
להפוך קטין לטרוריסט
סיכום הדברים: מיום מעצרו לפני שבועיים (19 במאי) נותק הקשר של הקטין מהוריו וממשפחתו. מיום דיון הארכת המעצר האחרון (23 במאי, לפני עשרה ימים) הקטין לא שוחח עם עורכת דינו ונמנע ממנו כל קשר אל העולם החיצון.
לפיכך, עו"ד ניר, יו"ר ועדת זכויות נחקרים בלשכת עורכי הדין כאמור, הוציאה מכתב חריף לגורמי שב"ס והדגישה את החומרה שבהפרת זכויות העצור, בייחוד לאור היותו קטין והפרת הוראת בית המשפט בדבר מתן שיחות טלפון. "יודגש כי מדובר בקטין שזו עבורו פעם ראשונה בה הוא שוהה במעצר", כתבה עו"ד ניר. "הוא אינו דובר את השפה העברית, עובדה שמקשה פי כמה על הסתגלותו למצב החדש, ונמנע ממנו קשר עם הוריו ועם עורכת דינו".
בשיחה עם "פוסטה" הבהירה עו"ד ניר כי מדובר בנער בעל תעודת זהות ישראלית, תלמיד בחינוך המיוחד ללא עבר פלילי ממשפחה נורמטיבית, סבו עובד בעיריית ירושלים בדרגת ניהול מזה שנים רבות. בימים הראשונים בא הסבא לבית המעצר במגרש הרוסים וביקש להכניס ציוד, כסף לקנטינה וכרטיס חיוג לאור החלטת בית המשפט, אבל הסוהרים קיבלו רק את הביגוד וסירבו לאפשר לנער קנטינה או שיחות טלפון.
בהקשר זה בקשה עו"ד ניר להדגיש, כי גם לפי הפרקליטות הקטין אינו מואשם בעבירות בטחוניות או ממניע לאומני, ולא מיוחס לו קשר לארגון טרור, "אז איך הפכתם אותו לטרוריסט?", היא אומרת בזעם ומפנה לפקודת שב"ס, לפיה אסיר יסווג כבטחוני רק "אם נחשד, הואשם או הורשע בעבירה בטחונית מובהקת או ממניע לאומני".
לפי הסנגורית, "בחקירתו במשטרה הוא אמר 'נגררתי אחר חברים, אני מבין שעשיתי טעות', ובכתב האישום ייחסו לו השלכה של שתי אבנים – על כך נמנעת ממנו זכות לשיחת טלפון להוריו או לעורכת דינו בניגוד להוראת בית המשפט? שללו ממנו קשר לעולם החיצון כאילו מדובר בעבריין מסוכן או מחבל".
יתרה מכך, בבתי הסוהר מגידו ודמון שב"ס הכניסו אותו לאגפים של אסירים בטחוניים יחד עם צעירים פלסטינים, במקום לאגף בבית מעצר לנוער עם עצורים קטינים פליליים. "עצורים קטינים מידרדרים לפשיעה כאשר הם שוהים בבתי סוהר, זה ידוע ומוכר בכל המחקרים. על אותו משקל, להכניס אותו לכלא של אסירים בטחוניים עם כל הרקע עלול להאיץ את אימוץ הזהות ה'לאומנית' שלו ולהפוך אותו לטרוריסט בהשראת המדינה ושירות בתי הסוהר".
ביום חמישי השבוע אמור בית המשפט לקבל את תסקיר המבחן ולדון בחלופת מעצר (3 יוני). "ככל והנאשם לא ישוחרר אגיש עתירה לביטול הסיווג הבטחוני בכלא", אומרת עו"ד ניר. "תקנות שב"ס בעניין הגדרת אסירים כבטחוניים אינן מתייחסות לקטינים וקיימת לקונה בעניין. אפילו אם היה מוגדר העצור 'בטחוני' כדין, ואין הדבר כך, ברמת זכויות הפרט בתי המשפט החריגו קטינים הנאשמים בעבירות בטחון וקבעו כי לנאשמים קטינים בעבירות בטחוניות מותר להיות בקשר טלפוני עם בני משפחה מדרגה ראשונה, ואף לקבל ביקורים".
עדכון 3 ביוני
בית משפט השלום לנוער קיבל את תסקיר שירות המבחן והורה על שחרורו של הקטין, שנכלא עם אסירים בטחוניים – למעצר בית בפיקוח שני הוריו. מהחלטת השופט ביאלין אלעזר עולה כי הקטין רחוק מלהיות מסוכן כאסיר בטחוני. השופט כתב כי התסקיר שהתקבל הוא חיובי, ולפי חוק המעצרים יש לבדוק חלופת מעצר כאשר מדובר בקטין. "בדיון היום שמעתי את הורי המשיב, ואני סבור שמדובר במפקחים ראויים וכי בכוחה של החלופה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. נוכח זאת, מורה על שחרורו למעצר בית בפיקוח הוריו עד לתום ההליכים", כתב השופט.
משב"ס נמסר בתגובה לתנאי כליאתו של הנאשם, כי הקטין קיים שיחת טלפון אחת עם הגיעו לבית הסוהר דמון, מתקן כליאה אשר אושר על ידי שירותי הבטחון לביצוע פיילוט, לא ברור באיזה נושא היה הפיילוט הזה ועל פי איזה חוק או איזה פסיקה של בית משפט. "הנדון נעצר והוגדר כעצור ביטחוני", נמסר משב"ס בתגובה, מבלי להתייחס לסעיפי האישום הפליליים ולא הבטחוניים בכתב האישום. "ככלל", נמסר, "עצורים ביטחוניים אינם זכאים לקיים קשר בלתי מפוקח עם החוץ לרבות שיחות טלפון ועל כן בהתאם להנחיית בית המשפט פעל שב"ס בהתאם להוראות הדין והפסיקה. משהגיע העצור לבית סוהר דמון בו נערך פיילוט ייחודי שאושר על ידי גורמי הביטחון, התאפשר לקטין לקיים שיחות טלפון תחת פיקוח וכללים".
אין זו פעם ראשונה שמתעוררת מחלוקת על רקע ניסוחים של כתבי אישום בעבירות אינתיפאדת הצעירים על ידי הפרקליטות ותביעות המשטרה. לאחרונה פורסמה ב"פוסטה" ידיעה על כך שהפרקליטות נמנעת מהגשת כתבי אישום ממניע גזעני או לאומני, בין היתר כדי למנוע מנפגעי העבירה קבלת פיצויים על פי חוק נפגעי פעולות טרור. ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין יצאה נגד הנוהל הזה, שממשיך לייצר מחדלים ומעורר מחלוקות שיילכו ויתרחבו.
מן הסתם הקטין הוא ערבי. אותי כיהודי שמו לבד בפוסטה עם בטחוניים
שירה ניר עורכת דין תותחית יאלה תתחילי לייצג במחוזי נצרת ומחוזי חיפה אנחנו נתחיל לקחת אותך יש מלא עבודה ומעצרים אצלנו אני מבטיח את תייצגי אותנו
משטרה מושחתת שב״ס הרבה יותר
לא מחבל זרק אבנים זה האמא של המחבל אני פעם רבתי עם שוטר לקחו אותי ליער ליד ניצנים 5 שוטרים קרעו אותי ולקחו אותי לשיקמה שבוע וחצי הייתי במעברים עם אסלה של בול פגיעה שיזיינו את המחבל הקטן הזה זה שבכתב אישום זה לא צויין שזה על רקע לאומני זה מטעמים או של חוסר ראיות או של אג’נדה בפרקליטות.
הרבה מילים בשביל חרא קטן.
במצריים כבר היה נכה לצמיתות