מיכאל פרטוש (25) מבני ברק רכב בפראות על קטנוע באזור התעשייה בכפר סבא. כאשר נעצר לבסוף על ידי שוטר ופקח, בארגז המושב הם מצאו 307 גרם קנאביס, שני טלפונים סלולריים ו-3,600 שקל במזומן (27 מאי 2019).
נגד פרטוש הוגש כתב אישום על החזקת סם שלא לצריכה עצמית.
הנאשם טען באמצעות סנגורו, עו"ד רן עמר מהסניגוריה הציבורית, כי יש לפסול את הסמים כראיה עקב חיפוש לא חוקי בהעדר חשד סביר. מנגד טענה התביעה, כי השוטר שעצר את פרטוש הריח ריח סמים מהקטנוע ולכן ערכו את החיפוש.
עו"ד עמר הוסיף וטען כי עדות השוטר לגבי הריח עומדת בסתירה לעדות פקח שעמד במקום ולא הריח כל ריח חשוד. לטענתו, לא ניתן היה להריח סמים בשל אופן הטמנתם בקטנוע כשהם עטופים בשקית ובמעיל. הסנגור עתר הנאשם לערוך בדיקה ושחזור של האירוע, על מנת לענות על השאלה: האם סמים אכן מפיצים ריח? אם לא, כך טען סנגורו, הרי שלשוטרים לא היה חשד סביר שהצדיק את החיפוש. בנוסף טען עו"ד עמר כי השוטר והפקח לא אמרו לנאשם כי יש לו זכות להיוועץ עם עורך דין.
התביעה, באמצעות עו"ד שלומי גרינבוים, התנגדה לבקשה. התובע טען כי החיפוש נעשה כדין לאחר שהשוטר הריח ריח קנאביס, מה גם שהראיות מבססות את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר. הנאשם הודה בחקירתו בהחזקת הסם, הוסיף התובע והדגיש כי גם הנהיגה הפראית של הנאשם עוררה חשד.
השופטת אילה אורן דחתה את הבקשה לבדוק את סוגיית הריח.
בהכרעת הדין ציינה השופטת כי הנאשם בחר שלא להעיד במשפט, דבר שמחזק את הראיות נגדו. "אשר לעובדה כי הפקח לא הריח את הסמים, מקובלת עליי תשובת השוטר כי חוש ריח, ככל חוש אחר, שונה מאדם לאדם. העובדה שהפקח לא זיהה את ריח הסמים אינה מלמדת מניה וביה שלא ניתן היה להריח את הסמים, ואין בכך הוכחה כי השוטר שיקר בעדותו או קיימת סתירה בעדויות התביעה שמשמעותה דחיית גרסת השוטר, כפי שעתרה ההגנה… שתיקת נאשם עשויה לשמש חיזוק למשקל ראיות התביעה נגדו, ואף יכולה לעלות עד כדי סיוע", ציינה השופטת והרשיעה את פרטוש במיוחס לו.
למרות הרשעת הנאשם מתחה השופטת ביקורת על התנהלות המשטרה בשטח: "מקובלת עליי עמדת ההגנה – תשאול הנאשם במקום מבלי שהוזהר ומבלי שהודע לו על זכויותיו לשמור על שתיקה ולהתייעץ עם עורך דין, משמעו כי הוא נערך תחת פגם מהותי שגרם לפגיעה בזכויותיו של הנאשם. אצרף קולי לדברים שנאמרו בפסיקה לאורך עשורים רבים: הגיעה העת להפסיק עם התנהלות נפסדת זו של תשאול נאשמים תוך הפרת זכויותיהם".
"עם זאת, הפגיעה בזכויות הנאשם בתשאול אינה חולשת על יתר פעולות האכיפה עד כדי פסילת הראיות הנגזרות כעתירת ההגנה – בהתייחס להודאה שנגבתה מהנאשם כדין", הוסיפה השופטת והדגישה כי בחקירתו במשטרה הובהר לנאשם כי זכותו להתייעץ עם עורך דין. "אשר על כן סבורני כי רחוקה הדרך בין פסילת קבילות אמרת הנאשם בתשאול לבין פסילת הודאת הנאשם", סיכמה השופטת.
