חיר (37) ומוסלם (32) מסרי, אחים מהכפר שעב נשפטו ל-4.5 שנות מאסר לאחר שהורשעו בחבלה בכוונה מחמירה, תקיפה הגורמת חבלה ואיומים. השניים דרסו במתכוון את הדוד שלהם באמצעות רכב ובמהירות של 70 קמ"ש, על רקע סכסוך משפחתי סביב עבודות עפר. הם גם חויבו לשלם לו פיצוי של 100 אלף שקל.
בדצמבר 2017 החלו השניים לרצות את מאסרם (האחד בכלא צלמון והשני בכלא דקל), אותו היו אמורים לסיים ביוני 2022. בעוד שמוסלם זכה לשחרור מוקדם בסוף חודש פברואר, לאחרונה הגיש גם אחיו חיר בקשה לשחרור מוקדם, באמצעות עו"ד אלינה כרסנטי ועו"ד חן מאירי.
ועדת השחרורים דנה בבקשה של חיר בשבוע שעבר (22 באפריל). בין היתר צוין בפני הוועדה, כי מדובר במנהל חברה לעבודות עפר, שסיים שירות צבאי מלא. נשוי ואב לארבעה, וזהו לו מאסרו השני. בשנת 2007, בעת שהיה חייל, הוא הורשע בבית דין צבאי בשימוש בלתי חוקי בנשק ואלימות כלפי חייל, ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל. לחובתו גם הרשעות רבות בתחום התעבורה. פעמיים הוא גרם לתאונות דרכים.
לפי הדוח הסוציאלי שהוגש לוועדת השחרורים, "האווירה ששררה במשפחה המורחבת בשל סכסוך רב דורי בין אחים היווה קרקע לביטוי התוקפנות של האסיר", שביצע את המיוחס לו על רקע סכסוך עם הדוד שלו ועם בניו.
עו"ד כרסנטי ועו"ד מאירי ציינו בדיון בוועדה, כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הפנים את חומרת מעשיו ומביע חרטה עמוקה. כמו כן הן הדגישו כי מרשם מגלה כיום אמפתיה כלפי קורבנו, לאחר ששולב בקבוצות טיפוליות להעלאת מודעות להתנהגותו האלימה, גילה מוטיבציה לטיפול.
מנגד צוין, כי משפחת הקורבן מתנגדת לשחרור הנאשם וכך גם המשטרה. עם זאת, הוצגה לוועדה מחלוקת בין ועדת אלמ"ב (אלימות במשפחה) של שב"ס, הסבורה כי יש להמליץ על תוכנית שיקומית במסגרת הוסטל, בעוד שהרשות לשיקום האסיר (רש"א) הכינה תוכנית לשיקום במסגרת הקהילה, וסבורה כי שילובו בהוסטל אינו תואם את צרכי האסיר.
ועדת השחרורים בראשות השופטת בדימוס ברכה סמסון קיבלה את עמדת רש"א ופרקליטותיו של האסיר, והחליטה לשחרר את חיר בסכגרת הקהילה, בתנאים מגבילים שביניהם של מאסר בית לילי. "שוכנענו שגורם ההרתעה של המאסר בצירוף הטיפול המעמיק שהאסיר עבר בכלא והטיפול שיעבור לאחר שחרורו, יש בהם כדי להפחית במידה מספקת את מסוכנותו של האסיר לציבור. לכך יש להוסיף את העובדה שהאסיר משלם את הפיצוי והקנס שהוטלו עליו וכן את העובדה שהאסיר דחה דחייה משמעותית את הדיון בוועדה על מנת להשלים טיפול, ויש בכך כדי להעיד על רצינותו של האסיר ורצונו לחזור לחיים נורמטיביים".
לאתר "פוסטה" נודע כי מאחר שלא הושגה סולחה בין הצדדים, שני האחים אינם יכולים לשוב לכפר מגוריהם, והם מרצים את השחרור המוקדם במקום אחר בארץ.
הסנגוריות מסרו בתגובה: "מדובר בהחלטות שחרור מצוינות. יש חשיבות רבה לשחרור אסירים לאחר שיקום וטיפול בין כותלי הכלא להמשך טיפול בקהילה. האסירים עברו טיפול אינטנסיבי ולימודי בתחום עבירות האלימות וחזרתם לחברה לאחר טפול כזה ובפיקוח רש"א הם ערך עליון. אנו מאחלות להם בהצלחה".
