ע' (61) מאזור כרמיאל ניהל עסק הובלות והסעות, והוגש נגדו כתב אישום על כך שבאופן שיטתי הוא פעל להקטין את תשלומי המע"מ שלו, דיווח דיווחי כזב בדוחות התקופתיים במטרה להונות את אוצר המדינה.
בתקופה שבין חודש מרס 2013 ועד פברואר 2015 לא דיווח הנאשם בדו"חות התקופתיים על כמחצית מעסקאות של בית העסק שלו באותה תקופה, סך כל העסקאות הלא מדווחות היה 2.5 מיליון שקל וסכום המע"מ שהועלם היה כחצי מיליון שקל. הנאשם הוציא חשבוניות ללקוחות, אך לא דיווח עליהן למע"מ, ושלשל לכיסו את מס העסקאות (המע"מ) הגלום באותן חשבוניות בסך של 464 אלף שקל.
בתקופה נוספת, בין מרס 2015 ועד יוני 2015 הוא כלל לא הגיש דוחות תקופתיים, הוציא חשבוניות מס ללקוחות שונים מבלי לדווח על העסקאות בסך 877 אלף שקל. גם כאן, את המע"מ הגלום בחשבוניות אשר עמד על 134 אלף שקל שלשל לכיסו.
כך, הנאשם הורשע בביצוע עשר עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, הוצאת חשבונית ללא תשלום המס ושתי עבירות אי הגשת דו"חות למע"מ. רשות המסים עתרה לקביעת מתחם עונש הכולל מאסר שקצהו התחתון הוא 10 חודשי מאסר בפועל, וקצהו העליון 24 חודשים.
נטען כי בשל אופי העבירות שביצע הנאשם, סכום המחדל שלא הוסר ונותר כחוב במלואו, והתקופה הממושכת שבה ביצע הנאשם את העבירות – יש לקבוע את העונש בגבול העליון, כלומר שנתיים מאסר.
הסנגור עו"ד אליהו סרור טען מנגד כי בחישוב הנזק שגרם הנאשם לקופת המדינה, יש להביא בחשבון גם את התשומות אשר גם עליהן הוא לא דיווח, מה שהיה מקזז את חיובי המס שלו. בדיווחיו למע"מ הוא העלים הכנסות, אך גם ההוצאות לא דווחו. רואה החשבון של העסק הגיש לבית משפט תחשיב לפיו אם הנאשם היה מדווח על כל החשבוניות בתקופה הרלוונטית, הוא היה זכאי להזדכות על בעקבות החזרי התשומות.
רואה החשבון מטעם ההגנה הוסיף וציין כיעל פי נתוני פעילות העסק, לו היה מתנהל אחרת מול המדינה הוא היה זכאי "על הנייר" גם להחזר בגין מס בלו (על הדלק) בשווי מאות אלפי שקלים רבים. עו"ד סרור הדגיש כי גם בעניין זה הנאשם גרם נזק לעצמו בהתנהלותו האישית מול רשויות המס, כך שהנזק הכולל שנגרם לקופת המדינה נמוך מכפי שהוצג.
ההגנה עתרה למתן משקל גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, היותו כבן 60 ללא עבר פלילי, ומצבו הכלכלי.
שופטת בית משפט שלום בקריות, איילת השחר ביטון פרלה, הגדירה כי מתחם העונש מתחיל בעבודות שירות, וקצהו העליון 20 חודשי מאסר.
השופטת התייחסה לטענת ההגנה על התשומות שלא דווחו – וכתבה כי "אפשרי לשער, גם ללא הוכחה בראייה, שלבעל עסק שמתנהל כחוק ומבצע עסקאות יהיה דיווח על מע"מ תשומות שניתן לקיזוז. משכך, ישנה סבירות שהסך המחושב של מע"מ שלא דווח 'יכלא' בחובו מע"מ תשומות שלא קוזז במקרים שבהם לא הוגשו דוחות כחוק, וזאת כאמור משום התנהלות לא חוקית של בעל העסק. ניתן אף לבצע חישוב שיעריך במדויק או באומדן משוער סך הנזק שגרם הנאשם לעצמו".
השופטת הוסיפה ומנתה בנסיבות לקולא כי "הנאשם בן 60 ללא עבר פלילי ומטיעוני בא כוחו עולה כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים. תוך מתן הדעת לכך שעד היום לא הוסר המחדל, מצאתי לקבוע עונשו של הנאשם מעל לגבול התחתון של מתחם העונש ובסמוך לו".
השופטת סבורה כי "הסיכון להישנות עבירות בעתיד, למרות היקף העבירות שביצע הנאשם, אינו גבוה לנוכח הפסקת פעילותו כעצמאי".
בסיכומו של דבר, הוטלו על הנאשם תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך 25 אלף שקל, פחות ממחצית הקנס שדרשה התביעה. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 שקל להימנע מעבירה דומה במשך שנתיים.
