
מעשה הייאוש מכמיר הלב של איציק סעידיאן בן ה-26, נכה צה"ל פגוע הלחימה בעזה אשר הצית את עצמו במשרדי אגף השיקום של משרד הביטחון, בעיתוי מצמרר ערב יום הזיכרון ויום העצמאות, ממשיך לזעזע את המדינה, והזעקה של מאות נכי צה"ל ובני משפחותיהם הדהדה היום במרכז תל אביב. תומכיהם של נפגעי הנפש והגוף אשר מתמודדים עם צלקות השירות הקרבי וקשיות הלב של משרד הביטחון, חסמו את דרך קפלן מול הקריה והצירים והצמתים הסמוכים, עזריאלי ונתיבי איילון, לסירוגין, למשך ארבע שעות בצהרי היום (18 אפריל).
המשטרה, שלא כהרגלה, גילתה איפוק יוצא דופן, וכך גם הנהגים הרבים אשר קיבלו בהבנה ואהבה את ההמתנה בפקקים האינסופיים אשר השפיעו על כל העיר תל אביב, שממילא פקוקה עד אין קץ עקב המדיניות של אגף התחבורה בעירייה – הקמת הרכבת התחתית, והפקעת נתיבי נסיעה לטובת מסלולי אופניים ריקים מרוכבים ומחדלי התחבורה הציבורית שאינה פועלת למעשה.
סעידיאן, חייל בודד בן 19 שהתנדב לשירות בגולני, היה אחד מתריסר לוחמים בשני נגמ"שים לא ממוגנים אשר הוטלו אל המערכה – התופת בשכונת סג'אעיה בעזה בימיה הראשונים של מלחמת "צוק איתן" בחודש אוגוסט 2014. הנגמ"ש הראשון בכוח נפגע מטיל אר-פי-ג'י, שלוש שעות אחרי תחילת הלחימה, ושבעה לוחמים מצאו בו את מותם. אחד מחללי הקרב הוא החייל הנעדר אורון שאול, שגופתו מצויה עד היום בידי חמאס. לוחמי הנגמ"ש השני שהיה מאחורי הכלי שנפגע, ובהם סעידיאן, ראו מקרוב את שבעת חבריהם לפלוגה המסייעת, ובהם אורון, נקטלים בנגמ"ש הקדמי הבוער, וביצעו פעולות חילוץ תחת אש.
את כל הלוחמים אשר שבו מאותו קרב מלוות רמות שונות של פוסט-טראומה, עם או בלי הכרה רשמית של משרד הביטחון. סעידיאן היה מהלוחמים אשר שרדו ונפגעו באופן הקשה ביותר: לכאורה שלם בגופו, אך חולה ודואב בנפשו. משרד הביטחון אישר לו קצבה זעומה של 1,225 שקל. אגף השיקום והוועדות הרפואיות עשו שימוש ציני בנתוני הרקע של החייל, מילדותו (אביו שנפטר בנסיבות טראגיות, ואמו שעמה לא היה בקשר) כדי להפחית את התמיכה הכספית של המדינה, במקום להגבירה, משום ש"הטראומה הנפשית היתה שם קודם" טענו באגף השיקום של צה"ל – מה שלא מנע מאותו צבא לגייס את סעידיאן הצעיר לשירות קרבי, ואחרי הקרבות להשליכו, ככלי אין בו צורך. איציק שרד את שדה הלחימה, וניגף בקרבות מול אגף השיקום, שסירב לאשר לו תגמול נוסף ולהכיר בחומרת פגיעתו כמתמודד נפש הלום קרב. כעת הוא נאבק על חייו.

מחדל מתמשך
הזעקה של נכי צה"ל והלומי הקרב נוגעת אישית בידיד אתר "פוסטה", עו"ד יניב פרץ, וביותר מרמה אחת. "אחי הצעיר, אור פרץ", מגלה יניב, "היה בן המחלקה של איציק סעדיאן – המסייעת בגדוד 13. שניהם חולקים חוויה קשה אחת, הם איבדו שבעה מחבריהם, ושניהם היו אמורים להיות על הנגמ"ש שנפגע – אבל הוחלפו ברגע האחרון. אחי אור נפצע במהלך ההכנות לקרב בשטח הכינוס, בהתנגשות שאירעה בין שני נגמ"שים כאשר הוא היה על אחד הכלים, ונפצע ברגלו. בדיעבד, היה לנו נס פרטי. מאחר שאחי היה ה'מאגיסט' של הפלוגה, הוא התחלף בנשקים עם חייל אחר – אורן נוח ז"ל. נוח ז"ל, שהיה עם הכוח שנפגע, קיבל את מקלע ה'נגב' של אחי. על פי ה'נגב' שנשרף בנגמ"ש, ברשימות הנספים שהופצו בהודעות ווטסאפ ובשמועות לאחר ההתקלות, בשעה ארבע לפנות בוקר, נכתב השם של אחי כמי שהיה בין הנפגעים… למזלנו קיבלנו אותו חי ושלם…
"אני מכיר את המחלקה הזו היטב", הוסיף פרץ, "הלוחמים האלה קיבלו מכה מורלית כשחצי מחלקה נפגעה שלוש שעות מתחילת הקרב וחבריהם נשרפו לנגד עיניהם. הם לא זכו לקבל מצה"ל לא טיפול, לא קב"ן, שום דבר…".
פרץ מתאר "מחדל איום" שהיה שם, "כל השירות שלהם הם התאמנו על נמ"ר (נגמ"ש מרכבה, ז.ק). נמ"ר היה סופג את הפגיעה הישירה של הטיל, אבל מ'שיקולים מבצעיים' לקחו מהם את הכלי הממוגן והשליכו אותם לשטח חשופים בנגמ"ש רגיל. שבעה נהרגו בנגמ"ש – את מי שנשאר לא תשקמו? זה לא נראה לכם ברור מאליו?
"אחרי התופת שעברו, כשהלומי הקרב במצב נפשי מעורער, לך ותילחם אחרי המלחמה והשחרור בכוחות הגדולים האלה של משרד הביטחון, לך תיאבק איתם על הזכויות שלך.
עו"ד פרץ, פעיל חברתי שמסתייע בקנאביס כדי להתגבר על המצוקטת האישיות שלו עצמו כלוחם, תוהה בקול רם, "משרד הביטחון שולח את האנשים הצעירים האלה, הלוחמים, לקחת עורכי דין בעשרות אלפי שקלים, ולהתחייב על התשלום עבור הייצוג מתוך הקצבאות שיינתנו להם, אם יינתנו, זו לא תעודת עניות לנו?
"איציק סעידיאן היה לוחם משכמו ומעלה. בן אדם טוב, מיוחד, אבל הוא יצא חבול בנפשו. גם כשהוא התקשה לתפקד ולעבוד, גם כאשר לא ישן בלילה, הוא התנדב במסגרת העמותה של נכי צה"ל לטובת הכלל. הוא סבל, עד ששרף את עצמו כדי שיבינו שהוא לא יכול לשרוד יותר".
כדוגמה להתנכרות המדינה ללוחמיה נזכר עו"ד יניב פרץ בנתון המקומם הבא: "אתה מבין שבכל פעם כשהכנסת מתפזרת בסוף קדנציה (והיא התפזרה שוב ושוב בשנים האחרונות), כל אחד מחברי הכנסת קיבל 270 אלף שקל כמענק הסתגלות? אתה יודע כמה איציק או חבריו היו זקוקים למענק כזה?”.

גם יניב פרץ חווה אישית, על בשרו, את הפצעים הבלתי מוכרים של המלחמה, כמי שתפקד כחובש קרבי בפיגוע "אוטובוס הילדים" בכפר דרום, שהיה במהלך שירותו הצבאי, גם הוא ברצועת עזה ובגדוד גולני בתחילת שנות האלפיים. אירועי המלחמה פגשו את יניב שוב בשלהי שירותו כאשר שהיה בחופשה, בבית בנתניה, עת עבר ברכבו ליד מלון "פארק" בערב ליל הסדר ההוא, הקטלני של שנת 2002, והיה בין ראשוני המחלצים במקום: "פיניתי ארבעה פצועים ברכבי".
צחוק הגורל הוא שיניב, כמו אחיו, לא תבע את צה"ל. "אנחנו הלומי הקרב השקופים", הוא אומר, אבל הוא סובל פוסט-טראומה ותובע את המדינה בעקבות מקרה שבו תקפו אותו דווקא שוטרים – במהלך עבודתו כעורך דין.
"לעומת איציק סעידיאן, אנחנו בני המזל", אומר עו"ד יניב פרץ. "לצערי, לשמוע מאותם חברים שהיו באותם אירועים, שתבעו את משרד הביטחון ולא החזיקו מעמד – כיצד הפנו להם עורף, מעורר רצון לבכות. מורידים להם אחוז ועוד אחוז, כדי לא לתת להם את מה שמגיע… מה שקורה באגף השיקום הוא בושה וחרפה. הרכבים רעי לב, ערלי לב, אטומים, שמתעלמים מהמצוקה האנושית".
כעורך דין בתחום הפלילי, יניב פרץ לא מטפל בתביעות נזיקין נגד המדינה, אבל כן מטפל בהלומי קרב שלא מעט מהם נשאבים ממקום המצוקה ומסתבכים בתחום הפלילי. "בהפגנה היום היתה אשתו של חבר, לוחם שהיה איתי בפיגוע בכפר דרום. הוא, למשל, הסתבך בפלילים כאשר מישהו תקף אותו פעם. כאשר אתה תוקף אדם פוסט-טראומטי, זה כמו הר געש שמתפרץ".

"למשרדי הגיעו גם במהלך השנים עשרות ומאות הלומי קרב, שנפתחו להם תיקים פליליים, בגלל שימוש בקנאביס. היום ידוע שהקנאביס הוא מרפא לנפש. למדינה, ההכרה בכך לקחה שנים. טיפלתי במקרה מאוד מוכר של הלום קרב משנות הלחימה בלבנון, בשם יחזקאל סרבי. הוא לא קיבל טיפול בזמן, הידרדר להרואין ולפשיעה, נפתחו לו עשרות תיקי רכוש. אחרי שנגמל מסמים קשים הוא המשיך להשתמש בקנאביס שעזר לו לשקם את חייו. הוא התחתן וגידל חמישה ילדים, אבל המשטרה המשיכה לפשוט על ביתו ולאיים עליו מדי תקופה. בכל פעם מצאו כמות קטנה, בוף לשימוש עצמי, והיו פותחים לו עוד תיק. התיקים הצטברו, וביום מן הימים השופט שמואל מלמד גזר עליו שבעה חודשי מאסר.
"יחזקאל סרבי הגיע למשרדנו (עם עו"ד איתן כבריאן) כדי להגיש ערעור, וייצגנו אותו פרו בונו", מספר פרץ, "תחילה סייענו לו לקבל רישיון קנאביס רפואי ובית משפט המחוזי הכיר לראשונה ברישיון לקבלת קנאביס כפוטנציאל לגיטימי לטיפול גמילה מהרואין. בהסכמת הפרקליטות, המאסר בפועל בוטל ובית המשפט אישר הארכת התנאי מתיקים קודמים, למרות שהיה מאסר על תנאי חב-הפעלה. אנו הסברנו: מצד אחד המדינה הסכימה להכיר עכשיו, אחרי שנים, בכך שהקנאביס הוא התרופה שלו, ומצד שני אתם רוצים לשלוח אותו למאסר על כמה ג'וינטים?".









