יזם נדל"ן ממשפחת עסקים מוכרת, שבנה מגדלי מגורים בנתניה ובאזור המרכז, נקלע לקשיים והחברה נכנסה להליכי כינוס נכסים ופירוק. רשויות מע"מ הגישו כתב אישום נגדו ונגד החברה, בגין אי תשלום חוב מע"מ עבור החודשים אוקטובר-דצמבר 2019, ערב הכניסה להליכי חדלות פירעון. סך החובות של החברה למע"מ נותר על כ-800 אלף שקל (קרן).
את היזם ייצג עו"ד אלי סרור. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, ומע"מ חיפה דרש תחילה ענישה של 12 חודשי מאסר בפועל בגין מחדל המס הגבוה. עו"ד סרור ביקש להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות וקנס מתון.
באופן חריג, בעת הצגת הטיעונים לעונש בבית משפט, התביעה תיקנה את בקשתה אשר נקבעה בהסדר הטיעון. במקום שנה מאסר בפועל, התביעה עתרה להטיל על בעלי החברה (שהיה גם המנהל הפעיל) רק תשעה חודשי מאסר. הסיבה: עו"ד סרור הפנה את תובעי מע"מ למחדל חקירה: בחשבון הבנק של החברה הקבלנית היו שני מורשי חתימה נוספים, מלבד הנאשם, אבל הם כלל לא נחקרו.
מדובר במשקיעים שהכניסו כסף רב, והשיגו שליטה בחשבון הבנק של החברה כמורשי חתימה בחשבון, מבלי שנרשמו כבעלי מניות שלה. ההגנה טענה כי כבעלי זכויות בחשבון, על מע"מ היה לחקור את כל מורשי החתימה. לדברי עו"ד סרור, מבנה שליטה כזה ידוע כמקור לבעיות, כאשר לחברה כמה "בעלי בית" שאינם רשומים ברשם החברות, ועולה השאלה האם הם מחויבים באותה מידה למחויבויות החוקיות של החברה – או שמא מדובר בסידור נוח לשליטה על כספים, מבלי לשאת באחריות למחויבויות כמו קדימות תשלום מסים.
עו"ד סרור אמר בטיעוניו להקלה בעונש, כי רק לאחר מתן ההודאה בעבירה של היזם הרשום כבעל המניות, התברר כי על הצ'קים של החברה חתמו מספר בעלי זכות חתימה. לדבריו, הנאשם לא הבין את המשמעות המשפטית, ולכן כשנשאל בחקירה מיהו בעל הבית בחברה, הצהיר "אני", למרות שבפועל הוא לא יכול היה לחתום על צ'ק לבד בתקופה הרלוונטית, ואף שותפיו לכאורה נושאים באחריות כלפי רשויות המס. "יכול להיות שהוא לא צדיק ב-100 אחוז אבל הוא לא 100 אחוז העבריין", אמר עו"ד סרור לשופט שלמה בנג'ו. "עמדה בפנינו האפשרות לחזור מההודאה, לאור מחדל החקירה".
התביעה מיקדה את טענותיה באי הסרת המחדל של חוב החברה למע"מ.
הסנגור הסביר כי קופת המדינה תיפרע מהחוב בכל מקרה, משום שהחברה מנוהלת על ידי מפרק מטעם בית משפט, אשר מנהל את אחרוני הפרויקטים שנמצאים בשלבי בנייה. לדברי הסנגור, 30 יחידות דיור (בשני פרויקטים) טרם נמכרו, והכספים אשר צפויים להיכנס לקופת המפרק, ישולמו על פי דין קדימה שבחוק לרשויות המס.
במסגרת הטיעונים לעונש העידה אמו של היזם, אלמנה בת 66, שסיפרה כי משכנה והפסידה את ביתה והנכסים הפרטיים שלה במסגרת חתימת ערבויות לבנה.
השופט בנג'ו הביא את כל הנתונים בחשבון וכתב: "המאשימה טענה כי בדעתה היה לעתור לרף העליון במתחם, אך בשל מסמכים שהציגה לה ההגנה, צמצמה את עתירתה לתשעה חודשי מאסר בפועל… הנאשם כמנהל החברה היה חייב להגיש את דוחות החברה למע"מ בצירוף המס שהופקד בידיו כנאמן, והוא הפר את חובתו זו".
מנגד, צוין, "הנאשם נעדר עבר פלילי בעבירות מס, הוא הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. הנאשם ואמו מסרו שהוא נקלע למצב כלכלי קשה, בעקבות קריסת עסקיו, ואף בני משפחתו איבדו נכסים וכספים רבים. סבורני, כי יש להטיל על הנאשם עונש של שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. באשר לקנס, מתוך התחשבות במצבו הכלכלי, יועמד הקנס בשיעור חמישה אחוז מגובה קרן חוב המס שלא סולקה, היינו 38 אלף שקל. על החברה יוטל קנס סמלי של שקל אחד בשל היותה בפירוק".
