תיק זגורי: אחרי דרמה במועדון השופטים המשפט הוחזר לאולם המקורי

תיק זגורי: דרמה גדולה התרחשה במשך שעות ארוכות בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (15 מרס), סביב השאלה היכן יתקיימו דיוני ההמשך בתיק, בהם אמור להעיד עד המדינה.

בשל מגפת הקורונה, עדותו של עד המדינה הופסקה לחודשים ארוכים, עד שהוחלט לפני ימים אחדים לחדש אותה. נקבע כי בניגוד לעבר – אז העיד עד המדינה באולם 50 הקטן יחסית – הדיונים יתקיימו במועדון השופטים, אולם רחב ממדים שהותאם במיוחד לדיונים בתיק זה, הכולל מספר רב של נאשמים ובהתאם לכך גם מספר רב צוותי הגנה ותביעה.

החלל החדש כולל מחיצה בין הנאשמים לבין יתר הנוכחים, וגודלו מאפשר גם ריחוק חברתי בהתאם לנהלי הקורונה. אלא שבמהלך דיון שהתקיים ביום חמישי שעבר (11 מרס) בתיק החלו הנאשמים להשמיע טענות נגד התנאים בהם מתנהל המשפט. לטענתם, מבנה האולם אינו מאפשר להם להתגונן כראוי.
טענות הנאשמים המשיכו גם ביום שלישי. במהלך הדיון טענו הנאשמים וסנגוריהם, כי הנאשמים ששוהים מאחורי מחיצה כמעט שאינם שומעים את דברי עד המדינה, אינם רואים אותו כראוי, ובנוסף – התקשורת ביניהם לבין סנגוריהם נפגעת.

הנאשם מיכאל מור, ובהמשך גם יתר הנאשמים, התפרצו במהלך הדיון ודרשו להחזיר את ניהול המשפט לאולם 50 שבו התנהל המשפט לפני פרוץ מגפת הקורונה. "עד היום, במשך תשעה חודשים שלא היה משפט, הסכמנו לא להגיע לדיונים ולהיות בווידאו בשביל לגמור את המשפט, לא בשביל אף אחד, בשביל עצמנו, אבל הגיע כבר שלב שבצורה הזו בה אנו מתנהלים, שאנו לא יכולים לשמוע ולא לראות, בצורה שמתנהל המשפט, זה כבר לא יכול להמשיך ככה", אמר מור בפנייתו להרכב השופטים, "אנחנו עצורים כבר שלוש וחצי שנים. אנו מבקשים שנוכל לנהל את זה בצורה נורמלית. אני ביקשתי לא להגיע כי זה לא משנה אם אני כאן או שם… הצורה הזו לא יכולה להימשך. אנו מבקשים לקבל את הזכויות שלנו כנאשמים. גם ככה הפרקליטות לקחו אותנו כבני ערובה בתיק הזה. אנשי נחשון לא צריכים לשמוע את השיחה שלי עם עורכי הדין שלי. אני לא מוכן לנהל את המשפט שלי בצורה הזו. אני לא מנהל תיק התפרצות".

הנאשם אריק איטל הצטרף לדברי מור: "המינימום זה להתנהל מול עורכי הדין שלי. את השופטים אני לא רואה כשאני יושב פה. גם בבית הסוהר קשה לתקשר. או שיש משפט הוגן או שאין משפט הוגן. אם אין משפט הוגן, אז בסדר, לא צריך אותי בכלל".

לטיעוניהם של מור ואיטל הצטרפו סנגוריהם של הנאשמים, שחיזקו את הבעיות העולות מניהול המשפט באולם הנוכחי. בין היתר נטען, כי הקשר בין עורכי הדין לנאשמים הפך לבעייתי, לא רק באולם אלא גם במתקני הכליאה. לדבריהם, העובדה שהם נפגשים עם הנאשמים כאשר זכוכית מפרידה ביניהם פוגעת בהכנות לדיונים, וכעת תנאי האולם החדש מוסיפים לבעיה זו, שכן ישיבת הנאשמים מאחורי זכוכית פוגעת ביכולתם "לחוש" את המשפט.
עוד נטען בהקשר זה, כי התקשורת עם עורכי-הדין באולם בעייתית, שכן היא נעשית באמצעות טלפון שמוכנס לתא העצורים, בזמן שהסנגור שמשוחח עם העצור נמצא מצדה השני של הזכוכית. כשהעצור קורא לאחר מהסנגורים על מנת לשוחח איתו, הסנגור לא רואה זאת, מאחר שהוא נמצא בגבו אליו, ולעיתים עסוק בחקירה נגדית.

לאחר שהרכב השופטים שמע את הטענות וכן את התנגדות הפרקליטות להפסיק את הדיונים שוב, הם קבעו: "המצב אולי אינו אידיאלי, אך אינו מגיע לחומרה כפי שתוארה בדרמטיות. האולם הוא בהחלט סביר ומאפשר קיום דיון".
השופטים פירטו את תנאי האולם והוסיפו: "משפט חייב להתנהל. לא ניתן עוד לדחות… עשינו כל מאמץ אפשרי לחדש את המשפט. יתכן שהסיטואציה הנוכחית גורמת אי נוחות, אך בוודאי אינה מגעת לפגיעה בזכויות הנאשמים כפי שטענו הסנגורים. מצויים אנו בנקודה שבה לא ניתן עוד לקבל החלטה שהמשפט לא יתקיים או שעד המדינה לא יישמע. נאשם שיבחר לא להגיע לאולם, ישתתף בדיון באמצעות וידאו קונפרנס".

במחאה על ההחלטה, הנאשמים מור ושמעון שרביט שהשתתפו בדיון באמצעות וידאו קונפרנס הודיעו שהם לא רוצים להשתתף, קמו ממקומם ועזבו את חדר הוויעוד שנמצא בכלא. בשלב זה, על מנת למנוע מצב שחרף מחאתם עורכי הדין ימשיכו לנהל את המשפט, איטל ומשה רובין הודיעו כי הם מפטרים את סנגוריהם.

בשלב זה ביקשו הסנגורים להפסיק את הדיון על מנת לשוחח עם הנאשמים בניסיון למצוא פתרון. לאחר דין ודברים החליטו השופטים להמשיך את קיום הדיון ואפשרו לצדדים להעלות עד ליום חמישי (18 מרס) הצעות ופתרונות להמשך קיום המשפט. בתוך כך מתחו השופטים ביקורת על הנאשמים שבחרו להפסיק את השתתפותם בדיון: "לא ניתן לנאשמים לנהל את בית המשפט ולהכתיב את לוח הזמנים או את ההתנהלות של בית המשפט. אין מכופפים את ידו של בית המשפט ואין לכפות על בית המשפט התנהלות כפי שהנאשמים סבורים שצריכה להיות".

הדרמה, המתח והטונים רק הלכו וגברו. "תן לסיגל (סיגל דהן הירש, התובעת, מ.פ) לנהל אותך זלוצ'ובר. גם ככה היא מנהלת פה הכל", אמר יניב זגורי לשופט נתן זלוצ'ובר, שהשיב: "מוטב היה להימנע ממה שנאשם 1 אמר עתה. לא רק שהדברים אינם אמת ואינם אפילו קרובים לאמת או לצל של אמת, מדובר באמירה מעליבה, פוגענית ומבזה".

בשלב זה התייחסה התובעת להתנהלות בכללותה ואמרה: "יש להצטער גם על האמירות שנאמרו מצד באי כוח הנאשמים על כך שלפרקליטות לא אכפת והפרקליטות עושה מבחינתה הכל כדי להכשיל, בפרט שבמשך שנה שלמה הפרקליטות התחשבה גם בנאשמים וגם בסנגורים, גם במצבים שהדברים לא היו נוחים לנו. ככל שהנאשמים יחליטו שהם לא רוצים שהסנגורים שלהם יחקרו אותם, נבקש מבית המשפט שלא לאפשר את הפסקת הייצוג".

עו"ד יהלי שפרלינג קטע את דברי התובעת והתייחס למתח הרב שנוצר: "לך יש אבטחה, לנו אין אבטחה. עלינו לא ישמרו. זה מצב שחייב לעצור אותו. זה יתגלגל גרוע מאוד, תהיה פה תקלה מצערת. תעצרו את זה עכשיו לפני שיהיה מאוחר לנו".
עו"ד משה שרמן היה חד ונחרץ: "אני לא אקיים דיון אפילו דקה כי אני מסכן את עצמי. אנחנו מנסים לפתור את הבעיה ולא לחמם אותה".
זגורי אמר: "אני לא סופר שום אמירות של אף אחד ואני לא מתרגש גם אם אני אמות".
עו"ד שרמן המשיך: "לאחר שבית המשפט מציע לחזור לאולם 50, אני אומר שאני לא אסכן את החיים שלי. לא יקום ולא יהיה עד שמיכאל מור לא יהיה פה אני לא ממשיך דקה".

לאחר הפסקה נוספת ודין ודברים בין הצדדים, הושג מתווה שהיה מקובל על כולם. לפי הסיכומים, ניהול המשפט יחזור לאולם מס' 50. ארבעה מהנאשמים יהיו פיזית באולם, בעוד שהיתר ישתתפו בדיונים באמצעות הווידאו. כמו כן סוכם כי מספר המשתתפים, הן מצד התביעה והן מצד ההגנה, יצומצם. בכל משך הדיון, המשתתפים יהיו עם מסיכה ולא תותר כניסת קהל.

כתב האישום בתיק זגורי מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, שלושה מקרי רצח. את הנאשמים בתיק מייצגים עורכי הדין משה שרמן ואורית אוחנה (יניב זגורי); דורון נוי, יהלי שפרלינג ועדן נחום (מיכאל מור, שמעון שרביט, אליושה בן שלום); משה יוחאי, יגאל דותן, חיים יצחקי (אריק איטל); חיים אוחנה ונס אוחנה (עמיר בן שימול); רועי אטיאס ועינב יתח (משה רובין).