כאשר נאשמים בעבירות כאלה ואחרות משוחררים על ידי בית המשפט למעצר בית באיזוק אלקטרוני, לעיתים השופט המשחרר מציין כי הנאשם יוכל לצאת מהבית במידה וקיים צורך חיוני לכך. טיפול רפואי, למשל. לעיתים בית המשפט מאשר צרכים אחרים כחיוניים. דוגמא לכך ניתן למצוא בסיפור הבא.
נגד א"מ (28) מחיפה הוגש כתב אישום שמייחס לו נהיגה בזמן פסילה. מדובר בפעם השישית שבה הוא נתפס נוהג ברכב, למרות שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ובעבר הוא אף ריצה מאסרים לאחר שהורשע באותן עבירות בדיוק: בפעם נגזרו עליו שישה חודשי מאסר ובפעם נוספת הוא נשפט לעונש של תשעה חודשים.
במקרה של א"מ, לנוכח עברו ביקשה התביעה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, אך סנגורו, עו"ד יוסף חורי, הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
עוד לפני שנעצר, הנאשם למד נהיגה באופן מוסדר כדי להוציא רישיון נהיגה באופן חוקי. מאחר שהוא נעצר בטרם הספיק להיבחן, הוא פנה באמצעות עו"ד חורי לבית המשפט לתעבורה וביקש אישור מיוחד לצאת למבחן מעשי (טסט).
לצערו של הנאשם, השופט גיל קרזבום דחה את הבקשה (18 פברואר), בנימוק שיציאה לטסט אינה מהווה צורך חיוני (18 פברואר).
עו"ד חורי הגיש למחרת ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה, אולם גם שם – השופט איברהים בולוס קבע כי יציאה לטסט אינה מהווה צורך חיוני.
עו"ד חורי לא ויתר, ובחלוף שלושה ימים הגיש בקשה לעיון חוזר (21 פברואר). הפעם הוא צירף לבקשתו ראיה נוספת – תצהיר של מורה נהיגה שאומר כי הטסט של הנאשם נקבע ליום למחרת. ואולם, השופטת רונה פרסון דחתה את הבקשה, באותו נימוק: יציאה לטסט לא מהווה צורך חיוני.
הטסט שנקבע לנאשם בוטל, ונקבע לו מועד חדש למבחן המעשי – ה-28 בפברואר. לפיכך, עו"ד חורי פנה שוב לבית המשפט, ועמד על כך שיציאה לטסט מהווה צורך חיוני.
בדיון שהתקיים אתמול (24 פברואר), השופט ניצן סילמן התחבט בסוגיה וציין לבסוף בהחלטתו: "אין לכחד כי פעמים רבות נדרשים שופטי המעצרים, בכלל הערכאות, לבקשות הנוגעות ליציאה רפואית, מפגשים עם עורכי דין, ולעיתים אף לטיפולים מול גורמים בנקאיים, מוסדות מדינה וכך הלאה". השופט הוסיף כי יש להבדיל בין עצורים מאחורי סורג ובריח לבין עצורים באיזוק אלקטרוני, ואישר את בקשתו של הנאשם, בנימוק שמדובר ב"צורך חיוני לצורך תיקון פגם". כלומר: הנאשם מנסה לתקן את דרכיו ולנהוג באופן חוקי. אם יעבור טסט בהצלחה, תפחת מסוכנותו כלפי הציבור.
"כאשר נוהג בלתי מורשה מתקן את הפגם, ומוציא רישיון נהיגה, באופן טבעי הסיכון לפיו בעתיד ינהג בהיותו בלתי מורשה קהה משמעותית, וקיימת גם הנחה בסיסית, כי עצם הרישוי הופך אותו לפחות מסוכן בנהיגה", ציין השופט, "יוצא, כי תיקון הפגם אינו רק אינטרס של הנאשם, אלא גם אינטרס ציבורי מכך שהתיקון מביא לפחיתת מסוכנות הנאשם".
עו"ד חורי מסר בתגובה: "אני שמח שבית המשפט המחוזי קיבל את עמדתי וקבע שיציאתו של עצור לביצוע מבחן נהיגה מעשי (טסט) אמור להיחשב כצורך חיוני ועונה על ההגדרות שבחוק. גם לאנשים שיש עבר פלילי או תעבורתי מגיעה הזדמנות שווה לקבל רישיון נהיגה".
