"עניינו של תיק זה בטרור. לא טרוֹר מדיני, לא טרור פוליטי, לא טרור ביטחוני, אלא טרור אישי ומשפחתי. הגדרת המונח 'טרור' במילון אבן-שושן היא: 'אימתנות, בריונות, הטלת אימה על-ידי מעשי אלימות'. הגדרת המונח 'טרוריסט' היא: 'אימתן, בריון, אדם החותר להגשמת מטרותיו על-ידי הטלת אימה…'. הנאשם מואשם, אפוא, בעבירות של הפעלת טרור נגד אשתו (המתלוננת) וילדו הרך בן ה-5 שנים".
כך פתח השופט דוד שאול גבאי ריכטר מבית משפט השלום בירושלים את הכרעת הדין בעניינו של תושב אזור ירושלים אשר הואשם בעבירות אלימות חמורות כלפי אשתו ובנו (16 פברואר).
כתב האישום נגד הבעל מתבסס על הקלטות שסיפקה המתלוננת לתביעה. במהלך תקופה של כחודשיים היא תיעדה אלימות מצד בעלה כלפיה וכלפי בנם המשותף, ובין היתר מספר אירועים בהם איים לרצוח אותה – בדקירה, בחניקה או במכות – ואיים גם על הילד, לעיתים תוך כדי שהאם הגנה על בנה בגופה.
על חומרת ההתעללות ניתן ללמוד מדברים שאמר הנאשם במהלך העבירות שביצע, אותם גוללה התביעה על פני 15 אישומים.
כך למשל באחד המקרים, לאחר שבנו הפיל דבר מה, הוא אמר לו: "בן זונה, לא רוצה את הילד הזה יותר, למה הבאתי אותו לעולם?". בפעם אחרת אמר לו: "אם אתה עוד פעם תעשה משהו שאני אומר לך לא לעשות, אני גומר אותך".
בפעם אחרת איים על אשתו כי במידה ותתקשר לאמו – הוא ירצח אותה. לאחר מכן שבר את דלת השירותים בבית.
סנגורו של הנאשם, עו"ד צחי לסרי, טען במהלך המשפט לאכיפה בררנית, מאחר שהמשטרה חקרה את תלונתה של האישה, אולם לא תלונה נגדית שהגיש הבעל. הסנגור הוסיף כי ההקלטות מצדה של האישה נעשו באופן מגמתי, על רקע רצונה להתגרש מבעלה, ולאחר מכן היא אף עזבה את ביתם המשותף ולקחה איתה דברים שלא דווקא שייכים רק לה.
כמו כן טען הנאשם, כי אשתו הסיתה נגדו את בנם. השופט גבאי ריכטר בחן את חקירתו של הבן בידי חוקרת ילדים, אשר ציינה כי "נוכח קושי הקטין לשתף פעולה עמה, לא יכולה היתה לקבוע ממצאי מהימנות, ולכן אסרה את העדתו מפאת גילו ומחשש מפני הנזק שייגרם לו מן המעמד המשפטי. "התרשמתי מילד ביישן במיוחד ונעים שדיבר בטון חלש במיוחד ובשפה התואמת את גילו", ציינה החוקרת, והשופט התייחס לכך: "אין לי אלא להצטרף להתרשמותה של חוקרת הילדים מהקטין, ואין לי אלא להצטער צער עמוק, על החוויות הקשות שעבר בשל התנהגותו של אביו, לה נמצאו ראיות למכביר, ורובן, אינן ניתנות להפרכה נוכח אופיין האובייקטיבי".
לבסוף, לאחר שדן בכל אחד מהאישומים בנפרד, השופט הוסיף ואמר כי גרסתו של הנאשם לא היתה עקבית, והרשיע את הנאשם במיוחס לו ב-11 עבירות איומים; ארבע עבירות תקיפה סתם של בת זוג; שמונה עבירות תקיפה סתם של קטין על ידי אחראי, ועבירה של היזק לרכוש במזיד.
עו"ד לסרי מסר בתגובה: "קיבלנו את הכרעת הדין של בית המשפט אשר בבסיסה מתן אמון מוחלט בעדות המתלוננת, מקום בו עדות המתלוננת היתה מלאת סתירות פנימיות וחיצוניות. משכך, נלמד היטב את נימוקי ההכרעה ונפעל בהתאם".
