לשכת עורכי הדין מבקשת להצטרף כידידת בית המשפט לדיון עקרוני בבית המשפט העליון, שיברר את זכות המדינה לחלט שכר טרחה של עורכי דין, במיליוני שקלים, עקב הליכים פליליים המתנהלים נגד לקוח שאותו עורכי הדין מייצגים.
עורכי הדין ד"ר משה וינברג ואפרים ווגדן הגישו בשנת 2010 תביעה בשם חברת "ביבי כבישים עפר ופיתוח" נגד רכבת ישראל, לקבלת כספים עבור עבודות תשתית שביצעה החברה בפרויקט מסילת הרכבת נען-באר שבע. בשנת 2018 פסק בית המשפט המחוזי כי רכבת ישראל תשלם לחברת ביבי כ-40 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של למעלה ממיליון וחצי שקל. על פסק הדין ניתן עיכוב ביצוע, לבקשת רכבת ישראל אשר הגישה ערעור, בגינו הפחית בית משפט העליון בנובמבר 2019 את הסכומים שחויבה הרכבת לשלם לכ-11 מיליון שקל.
על פי הסכם שכר הטרחה בין חברת ביבי כבישים למייצגיה, הם היו זכאים ל-20 אחוז משווי התביעה שהתקבלה, היינו ל-2.5 מיליון שקל בסיום ההליך. לפני כן, במהלך עשור של ניהול התביעה, לעורכי הדין לא שולמו כספים אחרים, למעט 150 אלף שקל בראשית ההליך.
התמונה השתנתה בפברואר 2019, עת הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד חברת "ביבי כבישים" ובעליה, יהודה בוזגלו, במסגרת פרשת "נתיבי ישראל" (מע"צ). בוזגלו וחברת ביבי מואשמים במתן שוחד של שלושה מיליון שקלים למנכ"ל הכל יכול של נתיבי ישראל לשעבר אלכס ויז'ניצר, ועבירות מרמה והלבנת הון, בתמורה לקבלת עבודות בפרויקטים ציבוריים.
עם הגשת כתב האישום, נתפסו על ידי המדינה מחברת ביבי כספים ורכוש לצורך חילוט עתידי. כאשר נודע למדינה כי לחברת ביבי קיימת זכות לקבלת מיליוני שקלים מרכבת ישראל מכוח פסק דין, הוקפאו גם כספים אלה בצווי תפיסה זמניים, עד לגמר ההליך הפלילי. כאמור, כל הכספים המגיעים לחברה מהרכבת הועברו לקרן החילוט, לרבות 20 האחוזים המגיעים מ"ביבי" לעורכי הדין שייצגו אותה נאמנה בהליכים האזרחיים.
בקשת עורכי הדין וינברג ו-ווגדן לשחרור שכר הטרחה, מתוך כספי החברה התפוסים, נדחתה על ידי שופט בית המשפט המחוזי מרכז עידו דרויאן-גמליאל ביולי האחרון. השופט דרויאן קבע כי זכות החילוט של המדינה קודמת לזכותם של עורכי הדין שייצגו את הנאשמת. לפי השופט דרויאן, חוזה שכר טרחה אינו מקנה לעורכי הדין זכות קניינית ברכוש החברה.
לשכת עורכי הדין – באמצעות עורכי הדין ערן גולן, יעל גרוסמן, אורי גולדמן, גיל דחוח, אביה אלף וליה פלוס – ביקשה בשבוע שעבר להצטרף לערעור, ולהציג לבית המשפט העליון את עמדתה, כי יש להחריג מהליכי חילוט את זכותם של עורכי הדין בשכר טרחה לו הם זכאים בגין השירות המשפטי שהעניקו.
הלשכה סבורה כי לא ניתן לחלט כספי שכר טרחה, וכי בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי – מדובר בזכות קניינית. "עצם זכותם של המערערים לקבלת שכר טרחה אושרה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שחייב את רכבת ישראל לשלם כספים למשיבים (חברת ביבי), ואף מצא מקום לחייב את הרכבת בתשלום ספציפי כנגד שכר הטרחה".
הלשכה טוענת כי לעורכי הדין "זיקה כמעט בלעדית לכספים שבהם חויבה רכבת ישראל. זאת מן הטעם, שאלמלא מאמציהם המשפטיים ואלמלא ייצגו את המשיבים (חברת ביבי ובוזגלו), אפשר שכלל לא היו משיבים אלה זוכים, וממילא המדינה לא הייתה זוכה לחלטם".
השופט דרויאן ציין בדחיית תביעת עורכי הדין ויינברג ו-ווגדן, כי באי הכוח לא רשמו שעבוד או משכון על זכותם לקבל שכר טרחה מהלקוח. לשכת עורכי הדין סבורה כי מדובר בדרישה שגויה, אשר "אינה תואמת את מישור יחסי האמון המיוחדים שבין עורך דין ללקוחו".
הלשכה מוסיפה וטוענת כי במידה ופסק הדין יישאר על כנו, יעדיפו עורכי הדין לגבות שכר טרחה מראש, ולא בדרך של גזירת אחוזים מההצלחה בתיק – ו"תוצאה זו תגרום נזק חברתי עקב הפגיעה במעוטי יכולת, שידם אינה משגת לשלם שכר טרחה מראש". לפי הלשכה, "הדבר יביא לייקור של שירות הייצוג".
בנוסף נטען כי ההחלטה עלולה להביא גם להימנעות עורכי דין מ"ניהול הליכים בעבור לקוחות שעננת הפלילים מרחפת מעל ראשם, מחשש שמא יחולטו כספי שכר הטרחה המגיעים להם במסגרת צווי חילוט".
לעמדת ראשי ועדת איסור הלבנת הון של הלשכה, החתומים על הבקשה, שכר טרחת עו"ד דומה במהותו לשכר עבור עבודה, שהוחרג מנכסים המיועדים לחילוט. לסיכום טוענת הלשכה, "קביעת בית המשפט שגויה מיסודה… שעה שמדובר על מתן שירות במשך עשור ללא תמורה… ויש בפגיעה זו כדי לערער את יסודות אופי ההתקשרות בין עורכי דין ללקוחותיהם".
יצוין כי משפטם של חברת ביבי והבעלים יהודה בוזגלו, בגין עבירות שוחד לכאורה, מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך טרם החל שלב ההוכחות. את הנאשמים מייצג עו"ד יניב שגב.
לפני כחודשים ספגה הפרקליטות מכה, כאשר בית המשפט המחוזי זיכה בהליכים מקבילים, זיכוי מלא, נאשמים אחרים בתיק – שמעון אזולאי שהיה סמנכ"ל החברה ואיתמר מחלב שהיה רואה החשבון של "ביבי כבישים". גם בתיקים שלהם, הפרקליטות ביקשה להיבנות, כראייה מרכזית, על "אמרות מפלילות" לכאורה של הבעלים יהודה בוזגלו בחקירתו במשטרה, בדבר שוחד שניתן לכאורה לויז'ניצר.
השופט חגי טרסי ניתח במסגרת הכרעות הדין של אזולאי ומחלב את הודעות בוזגלו במשטרה. הבעלים שמר למעשה באופן גורף על זכות השתיקה. אמנם בתשאולים שנערכו מחוץ לחדר החקירות, חוקרי יאח"ה ניסו לדובב אותו ולחלץ מפיו קצות חוט מפלילים, בעניינו ובעניין אזולאי, אך לדברי השופט טרסי – הגרסה של בוזגלו אינה קוהרנטית ולא ניתן לחלץ מאמרותיו אלא מעין "סיפור מסגרת כותרתי וכללי" ללא תוכן ופרטים, ואף רווי סתירות פנימיות. לפיכך, לא מדובר בראיה שניתן להשתית עליה הרשעה.
