תושב ירושלים (60) הודה והורשע ב-65 עבירות של קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, עבירות מס שונות ועבירות לפי פקודת פשיטת רגל, וב-31 באוקטובר 2019 נשפט ל-52 חודשי מאסר. בגזר הדין נגדו צוין כי הוא ביצע למעשה עוקץ נדל"ן שיטתי בהיקף כולל של כ-16 מיליון שקל: הרשת בראשותו הציעה לעשרות רבות של לקוחות דירות ומגרשים בירושלים, שהוצגו במרמה כנכסים של משרד הביטחון, המיועדים להימכר לנכי צה"ל במחיר זול משמעותית ממחיר השוק. הלקוחות שילמו למתווכים מקדמות של עד 300 אלף שקל, מבלי שראו את הנכסים ובלי שפגשו את המוכרים. הנאשם הלבין את הכסף בין היתר באמצעות רכיש קרקע בראשון לציון תמורת תשעה מיליון שקל.
מאז גזר הדין הנאשם הגיש אין ספור בקשות לדחיית ריצוי עונשו עקב בעיות רפואיות. ערכאות משפט שונות דנו בבקשותיו במשך תקופה ארוכה, עד שב-7 באוקטובר השנה הורה השופט ג'ורג' קרא על תחילת ריצוי העונש.
הנאשם שהורשע נכנס לכלא מעשיהו ב-19 באוקטובר, אולם מאז המשיך והגיש לוועדת השחרורים בקשות לשחרור מוקדם מטעמים רפואיים. פרקליטו, עו"ד ניר יסלוביץ', ציין בבקשות כי האסיר סובל מבעיות רפואיות מורכבות, מה גם שמאחורי הסורגים עקב מצבו הרפואי הוא נמצא בסכנת חיים.
הפרקליטות ניהלה מלחמת חורמה נגד שחרורו של האסיר, שעד כה ריצה כאמור חודשים בודדים מתוך התקופה שהוטלה עליו, בטענה כי האסיר מקבל את הטיפול הראוי והתואם את מצבו מאחורי הסורגים.
במהלך הדיונים בבקשות האסיר הפנתה הפרקליטות לחוות דעת של קצין רפואה ראשי בשב"ס (קרפ"ר), שקבע ב-26 באוקטובר כי אכן – האסיר מקבל טיפול מתאים.
ואולם, במסגרת בקשתו האחרונה של האסיר הפנה עו"ד יסלוביץ' לחוות דעת נוספת שמסר הקרפ"ר ב-14 בדצמבר. בחוות דעת זו נכתב כי מצבו של האסיר החמיר והוא בסיכון גבוה לנוכח בעיות לב ולחץ דם גבוה, מה גם שאינו מגיב לטיפול בכלא, מועמד להשתלת לב ולמעשה – "קיימת סכנה ממשית ואף מיידית לחייו".
למרות חוות דעת זו, נציגי הפרקליטות – עורכי הדין גבי פאר וטל שילוני – "עמדו על הרגליים האחוריות" והתנגדו לשחרור. בין היתר הם טענו כי עמדתו החדשה של הקרפ"ר הסתמכה על עמדתו של רופא פרטי.
לנוכח ההתנגדות של הפרקליטות, הוועדה אפשרה לנציגיה להציג לקרפ"ר שאלות הבהרה, וזה השיב בחוות דעת ארוכה ומנומקת, בה כתב בין היתר: "בתחילת המאסר היה לחולה קוצר נשימה במאמץ קל, היום הוא כבר מתנשם במנוחה… מתנייד מכיסא גלגלים בשל אי יכולת ללכת אפילו מרחק של 20 מטר ללא מצוקה נשימתית. לחצי הדם עדיין גבוהים והוא מועמד לסדרת טיפולים במסגרת אשפוז בבית חולים…". כאשר מדובר בחולה לב מורכב, ציין הקרפ"ר בתשובה לשאלות הפרקליטות, "למצב זה עלולה להיות השפעה מכרעת על מצבו הבריאותי של האסיר והסיכון הנשקף לחייו".
את החלטת הוועדה כתבה השופטת בדימוס חיותה כוחן עומר, שמתחה ביקורת על התעקשות הפרקליטות. "הוועדה מצרה על כך שב"כ היועמ"ש מצא לנכון לציין כי הטיפול של האסיר בבית הסוהר טוב יותר מהטיפול שקיבל בבית, שם אינו נמצא בסביבת רופאים או מטפלים", ציינה השופטת בדימוס המכהנת כיו"ר ועדת השחרורים, "המקרה של האסיר חמור דיו וניתן היה לצפות כי מי שמייצג את הציבור יתייחס בגישה הומנית לצד חמלה והבנת הסיטואציה הרפואית המורכבת של אסיר זה העומד בפנינו".
סיכומו של דבר, הוועדה הורתה על שחרור זמני של האסיר לתקופה של חצי שנה, תוך הבעת תקווה כי יחלים ויוכל לשוב ולרצות את יתרת מאסרו.
