"מעורבות ראש הממשלה בנושאים הקשורים למערכת המשפט ואכיפת החוק עלולה להיות כרוכה בשיקולים אישיים, ואף עלולה להצטייר ככזו שנועדה להשפיע על ניהול ההליך הפלילי נגדו". כך כתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (22 דצמבר), בתשובה לעתירות לבג"ץ בעניין התנגדותו של נתניהו להסדר ניגוד העניינים שמנדלבליט קבע עבורו.
ראש הממשלה מתנגד להטלת הגבלות על מעורבותו בהליכי חקיקה היכולים להשפיע על משפטו, להגבלות על מעורבותו בבחירת שופטים לבית משפט העליון, ולהגבלות על מעורבותו בהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים במערכת התביעה. יצוין, לא רק שנתניהו דורש להיות מעורב בעניינים אלה – אלא הם צפויים לעמוד גם במרכז מערכת הבחירות של הליכוד.
עו"ד יוסי כהן, פרקליטו של נתניהו, כתב למנדלבליט כי "אין זה ראוי ואין זה הולם כי היועץ המשפטי לממשלה או מי מהפרקליטים הכפופים לו יהא מעורב בגיבוש הסדר ניגוד העניינים שיחול על ראש הממשלה, ויש להעביר את ההכרעה בעניין זה למבקר המדינה או לשופט בדימוס הבקיא בסוגיית ניגוד העניינים, דוגמת כבוד השופט טירקל".
בהמשך לכך, התנועה לאיכות השלטון ואחרים עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את נתניהו בהסדר שקבע היועמ"ש, ומנדלבליט מצטרף בתשובתו לבקשת העותרים. בג"ץ הוציא צו על תנאי לפיו נתניהו והיועמ"ש צריכים לנמק את עמדתם לפני שיכריע.
נתניהו טוען שהוא אינו מחוייב להסדר שקבע היועמ"ש, ואילו מנדלבליט טוען כי הוא בעל הסמכות להסדרי ניגודי עניינים של שרים וראש הממשלה, ותוקף ההסדר אינו תלוי ברצונו הטוב. מנדלבליט כותב כי "המגבלות שנכללו בחוות הדעת בסופו של יום הן מתחייבות ומידתיות, בשים לב לסיטואציה החריגה של ראש ממשלה שהוא גם נאשם בהליך פלילי מתנהל… המגבלות מכוונות אך ורק לבעלי התפקידים העומדים בראש המערכת אשר מובילה את הטיפול בתיקי ראש ממשלה, או לבעלי תפקידים שיש ביכולתם להשפיע על הטיפול בתיקים אלו".
לדברי מנדלבליט, "החשש לניגוד עניינים נעוץ ביכולת ההשפעה של המשיב (נתניהו) על הגורמים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה האחראים על ניהול המשפט הפלילי נגדו, ועל הגורמים במשטרה ויתר גורמי החקירה המעורבים בנושא. בהקשר זה, החשש לניגוד עניינים הוא מובהק. מובן כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום הוא בעל עניין אישי ביחס לגורמים האמונים על ניהול הליך התביעה בעניינו, או שיש ביכולתם להשפיע על ניהול ההליך. לאור עוצמת העניין האישי, במקרה זה אכן מתעורר חשש סביר שהחלטות הנוגעות לגורמים במערכת אכיפת החוק, אשר מעורבים בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה או שצפויה מעורבותם בניהול ההליך, תהיינה כרוכות גם בשיקולים אישיים ומושפעות מהן… אין מנוס מהמסקנה שלשיקול האישי עלול להיות תפקיד מכריע בגיבוש דרכי הפעולה וההתייחסות בנוגע לגורמי מערכת אכיפת החוק".
מנדלבליט מציין כי נתניהו הודיע, בהסתייגות, כי הוא מקבל על עצמו את המגבלות שנקבעו בעניין אי-מעורבותו במינוי היועמ"ש הבא, פרקליט מדינה, מפכ"ל, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, מפקדי יחידת להב 433, וכלל החוקרים שהיו מעורבים בעניינו, וגם זאת רק מטעמי "נראות ציבורית".
עם זאת, נתניהו דוחה את ההגבלות שהוטלו על מעורבותו בקביעת שיטת המינוי של אותם בכירים וההגבלות על מעורבותו בהליכי חקיקה. בפרט, אמר נתניהו כי הוא מעוניין לקדם את פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, לשני בעלי תפקידים.
מנדלבליט מבקש מבג"ץ לאשר כי כי נתניהו יהיה מנוע גם מהשפעה על הליכי המינוי. "קיים חשש שמעורבות של המשיב בהליכי המינוי לתפקידים אלו, תשפיע בעקיפין על המועמד שייבחר לאותו תפקיד, באופן שיצר את דרכו ויפגע בעצמאותו – מציאות שלא ניתן לקבל כאשר מדובר במי שאמור להיות מעורב בהליך הפלילי נגד המשיב".
בהקשר זה ברור שמנדלבליט מזהיר למשל מחזרת תסריט כגון מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, אשתקד, כאשר היועמ"ש היה מודר מאותו מינוי שהתבצע על ידי שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, בבחירה פוליטית ישירה. "לעתים קשה להפריד בין מעורבות בשיטת המינוי (לכאורה במישור הכללי) לבין מעורבות במינוי עצמו", כתב היועמ"ש ביחס לראש הממשלה, "מעורבותו בנושאים אלו עלולה להיות כרוכה בשיקולים אישיים, גם אם היא יכולה במקביל לקדם אינטרסים ציבוריים כפי שהוא רואה אותם לנכון".
כאמור, אחת הסוגיות הרלוונטיות על הפרק, היא אופן בחירת היועמ"ש הבא בעוד כשנה וחצי.
מנדלבליט דורש גם כי נתניהו יימנע מהשפעה על בחירת שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים, לרבות בדרך של "המלצה שלילית", למשל אי-קידום שופטים שדנו בעניינו.
"מעורבות בפעילות הוועדה לבחירת שופטים בהקשרים אלו מעוררת חשש ממשי לניגוד עניינים", כתב היועמ"ש. "עניינו האישי של ראש הממשלה נדון על ידי הרכב שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, וייתכן שהוא יתברר בעתיד גם על ידי שופטים נוספים בבית המשפט העליון, שזהותם אינה ידועה. במקביל, לא מן הנמנע כי מותבים אחרים בבית המשפט המחוזי ידונו בהליכים נלווים להליך העיקרי". היועמ"ש מציין כי ההערה נוגעת למעשה לחברות הועדה מהליכוד, השרה מירי רגב וח"כ אסנת מארק, "אשר נדרשות להפעיל שיקול דעתן בוועדה באופן עצמאי".
היועמ"ש מבקש לאשרר גם פסילת מעורבותו של נתניהו בחקיקה העשויה להשפיע על המשפט נגדו. "המגבלה תחול ביחס לתיקוני חקיקה הנוגעים במישרין לסעיפי העבירות שהמשיב מואשם בהם, לצד תיקוני חקיקה המתייחסים להיבטים ספציפיים שהאישומים נגדו כרוכים בהם, כגון, הליכי חקירה מסוימים, דינן של ראיות מסוג מסוים וכיו"ב. המגבלה מתייחסת גם לחקיקה הנוגעת לעצם קיום ההליך הפלילי או תוצאותיו – כך למשל, חקיקה המשהה את ההליך הפלילי או כזו העוסקת בחסינות ובחנינה".
היועמ"ש חוזר ואומר כי "כאשר לעובד הציבור יש עניין אישי בהחלטה בעלת אופי כללי ותחולה רחבה … יש אפשרות ממשית שהשיקולים האישיים יכרכו בהחלטה".
למותר לציין כי נתניהו מתנגד נמרצות להגבלות מסוג זה.
מנדלבליט מזכיר כי הסדר ניגוד עניינים שנקבע על ידי יועמ"ש בעניינו של ראש ממשלה אינו חדש: היועמ"ש הקודם וינשטיין ערך לנתניהו הסדר דומה האוסר עליו מעורבות בקידום ענייני לקוחותיהם של יועציו הקרובים וקרובי משפחתו, עו"ד יצחק מולכו ועו"ד דוד שמרון, אשר היו מעורבים בענייני המדינה, ולצד זאת בעלי משרד פרטי. עו"ד שמרון כידוע חשוד בעבירות בהלבנת הון בתיק הצוללות, כמייצגו של סוכן טיסנקרופ מיקי גנור. ראש הממשלה טוען בתוקף כידוע שלא ידע כי גנור היה לקוח של עו"ד שמרון.
עוד יצוין כי מנדלבליט דוחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון להרחיב את הסדר ניגוד העניינים גם לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה. עם זאת הבהיר היועמ"ש כי על אוחנה חלה חובה לפעול עצמאית, ולהימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה "או כל אדם מטעמו" באותם נושאים שבהם אסור לנתניהו לעסוק.
