11 שנות מאסר לצעיר מקריית מלאכי שהורשע בדקירות למוות

11 שנות מאסר נגזרו על שי ארביב (26), תושב קריית-מלאכי (7 בדצמבר).
נגד ארביב הוגש כתב אישום על הריגה של יוסף ברקולין ופציעת חברו של המנוח בנסיבות מחמירות, בחודש אפריל אשתקד.

על-פי עובדות כתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בחודש מאי אשתקד, ב- 23 באפריל 2019 בילו ברקולין וחברו יחדיו בקריית-מלאכי. לעת ערב הם הגיעו לרחוב שז"ר באזור ביתו של חברו של ברקולין, על-מנת לקחת משם מספר דברים להמשך הבילוי. באותה שעה שהו במקום הנאשם, כשברשותו סכין, וחברו, אשר ביניהם ובין המנוח עמדה היכרות מוקדמת. בשלב זה החלו דין ודברים בין הצדדים על רקע חוב כספי של ברקולין לארביב, על סך כאלף שקלים.

לטענת פרקליטות מחוז הדרום, שהגישה את כתב האישום, במהלך הוויכוח שלף ארביב סכין ודקר את ברקולין. חברו של ברקולין רץ לעבר המנוח כדי לעזור לו ובתגובה, החל ארביב לדקור גם אותו בראשו ובשאר חלקי גופו. הצעיר נאבק עם הנאשם במטרה למנוע ממנו לדקור אותו וכשהבחין בשכן שהגיע למקום, צעק לעברו שיעזור לו. השכן משך את הצעיר מהנאשם, שהצליח לברוח מהמקום.
במקביל התקדם ברקולין מספר מטרים במעלה הרחוב, אך התמוטט ונפל על הרצפה. הוא אושפז בבית-החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם עם שתי דקירות אזור הלב והחזה, ואחת בבטן, ולאחר מספר ימים מת מפצעיו. חברו אושפז בבית-חולים כשהוא סובל מחתכים עמוקים ופצעי דקירות.

במהלך החקירה שניהלו שוטרי תחנת קריית-מלאכי, נעצרו ארביב ואדם נוסף. מעצרם הוארך, אך בסופו של דבר התגבשה תשתית ראייתית רק נגד ארביב, בעוד החשוד השני שוחרר. למרות שברקולין נדקר בליבו, ארביב הואשם בסופו של דבר רק בהריגה ולא ברצח.
התשתית הראייתית התבססה על עדות שמסר חברו של המנוח, עדותו של עובר אורח שהפריד בין הניצים ועדות חברו של הנאשם שאף שחזר את האירוע. ממצאים נוספים שהוצגו בתיק החקירה כללו בין היתר צילומי מצלמות אבטחה ועדות בעל עסק סמוך לזירה, אליו ברח הנאשם מיד לאחר ביצוע המעשים.

נוכח סתירה בגרסאות בין עדויות העדים והצדדים לאירוע, ערכו החוקרים עימות בין ארביב לבין חברו שהיה גם הוא עצור בתיק. בעימות הטיל ארביב את האחריות על הריגת המנוח, על כתפי חברו, שהכחיש. בנוסף, בשחזור שערך מסר הנאשם את נתיב הבריחה מהמקום, שלטענת הפרקליטות סותר את הראיות הפורנזיות שנמצאו.
עם זאת, במהלך ניהול המשפט ודין ודברים בין הצדדים טענו הסנגורים, עורכי הדין משה יוחאי ויוגב נרקיס ממשרד שוורץ נרקיס, כי קיימים קשיים ראייתיים ביחס לזיהוי של הנאשם כמי שדקר את הקורבן, מכיוון שלא מן הנמנע שהדוקר בפועל היה החשוד האחר שהיה עצור בפרשה, ואשר נכח גם כן באירוע. על רקע הטענה הזו הסכימה הפרקליטות להסדר הטיעון בתיק.

בשלב הטיעונים לעונש הוגש לבית המשפט תסקיר נפגע עבירה, בעניינה של אלמנת המנוח, עולה מאתיופיה, בת 28, שסיפרה כי הכירה את בעלה בהיותה בת 16.
התסקיר אף פירט את הטראומה שחוותה האלמנה בעקבות דקירתו למוות. עורכת התסקיר התרשמה כי האלמנה עדיין שרויה בהלם, ומתקשה להתמודד עם האובדן. גם מתסקיר נפגעי עבירה של הוריו ואחיו של המנוח עלתה תמונה של אובדן טראומטי. בשלב זה הועלו לדוכן העדים אמו של המנוח ואביו של הנאשם.

הפרקליטות עתרה לגזור על ארביב עונש של 12 שנות מאסר ותשלום פיצוי מקסימלי. מנגד, הסנגורים יוחאי ונרקיס עתרו לגזור עליו שבע עד 10 שנות מאסר.
השופט יובל ליבדרו ציין כי הגיע למסקנה על כך שבגזירת עונשו של הנאשם יש לתת משקל מוגבל לספק שנותר, ביחס לזהות של האדם שדקר את הדקירה הקטלנית. אולם השופט לקח בחשבון את נוסח כתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות אחרי המשא ומתן עם ההגנה, את הודאתו של הנאשם בסופו של דבר במסגרת ההסדר ואת הפגיעה של הנאשם שללא עבר פלילי והפגיעה בבני משפחתו כתוצאה מהאירוע, זאת לצד הפגיעה הקשה בבני משפחתו של המנוח.
במכלול שיקולים אלו, גזר השופט על ארביב 11 שנות מאסר בפועל. מלבד זאת, על ארביב הוטלו מאסרים מותנים, תשלום פיצוי על סך 180 אלף שקלים לבני משפחתו של המנוח, וכן 20 אלף שקלים לקורבן שנפצע.

לפני הדיון, במהלכו ואחריו, שהו במקום בני משפחת המנוח ברקולין, שהביעו זעם רב על ההסכם שהתגבש וניסו לתקוף את הסנגורים של ארביב, שנדרשו להגן על עצמם לבד,  בהיעדר הגנה מספקת של משמר בתי המשפט במחוזי באר שבע. הסנגורים מסרו ל"פוסטה" כי אין זו הפעם הראשונה במסגרת תיק זה בבית משפט המחוזי בבאר שבע, שבני משפחת המנוח מהלכים אימים עליהם ועל משתתפי הדיון, והפעם רק כפסע היה בינהם לבין תקיפה פיזית חמורה.
תגובת דוברות בתי המשפט תפורסם כאשר תתקבל.