באוקטובר 2009 בשעת צהריים נורו יריות לעבר אוטובוס שהסיע תלמידים בתום יום לימודים בבית הספר "עמל 1" בטייבה, בו לומדים תלמידים מג'לג'וליה, טירה, כפר ברא וכפר קאסם.
כעשרה כדורים פגעו באוטובוס. אמג'ד שהוואנה ז"ל בן ה-15 נהרג, ותלמיד נוסף נפצע קשה.
ארבעה קטינים הואשמו בבית המשפט לנוער בעבירות רצח, ניסיון רצח וקשירת קשר. בית המשפט המחוזי הרשיע רק אחד מהם, בן 16 ושבעה חודשים, בכך שירה ברובה קלצ'ניקוב מתוך מטע זיתים לעבר האוטובוס.
התברר כי יומיים לפני הירי פרצה קטטה בין קבוצת תלמידים מג'לג'וליה לקבוצת תלמידים מכפר קאסם, ביניהם המנוח. בין המעורבים בקטטה המוקדמת היו ארבעת הנאשמים – היורה, שני חבריו ובן דודו, שהואשמו בתכנון וליווי היורה למקום המארב. על הקטין שהורשע בירי נגזרו 25 שנות מאסר, שקוצרו בבית המשפט העליון ל-21 שנים.
האחרים זוכו בסופו של דבר מכל אשמה, שנה אחרי גמר ההליכים נגד הקטין היורה. בית המשפט המחוזי פסל פסילה מוחלטת את הודעותיהם שניתנו במשטרה, עקב חקירות ללא תיעוד ובניגוד לכללי חקירות קטינים.
הבעיה: בהרשעתו את הקטין שירה, בית המשפט הסתמך על הודעותיהם של שני הקטינים האחרים במשטרה (אותן הודעות שנפסלו) אף שבבית המשפט חזרו בהם מההודעות והוגדרו עדים עוינים.
עו"ד איתן מעוז יחד עם עו"ד מור הרניק בלום ועו"ד מורן כרמון מהפורום לתיקון הרשעות שווא – שנוסד ביוזמת הסנגוריה הציבורית בשיתוף סנגורים בכירים מהשוק הפרטי – הגישו בקשה למשפט חוזר בעניינו של הקטין שהורשע ברצח. זאת, על בסיס זיכויים של שני הקטינים שלכאורה הפלילו אותו ולנוכח פסילת הודעותיהם במשפט המקביל, שהסתיים כאמור כשנה אחרי דחיית ערעורו של המורשע ברצח בבית משפט העליון.
עו"ד מעוז טען בבקשה למשפט חוזר כי מאחר וגרסאות הקטינים האחרים (החבר והבן דוד) במשטרה שימשו יסוד מרכזי להרשעת הקטין – בעוד במשפטם שלהם נקבע כי ההודעות אינן קבילות, יוצרת עיוות דין קשה של "דיבור בשני קולות" על ידי בית המשפט: "אסור שראיות שהתבררו כבלתי קבילות ישמשו כבסיס להרשעת קטין אחר בירי".
השופט ניל הנדל קיבל טענה זו. הוא קבע כי פסילת הודעות התלמידים הנוספים במשטרה במסגרת ההליך בעניינם היא נתון חדש המתייחס למסקנה משפטית שונה מזו שעליה התבססה ההרשעה. בנסיבות אלה קבע השופט הנדל כי יש לערוך משפט חוזר במתכונת שאינה נהוגה במשפטים חוזרים – אך מוכרת בדין – של החזרת הדיון לבית המשפט העליון, שידון בתיק כבערעור פלילי.
מתכונת זו נבחרה מפני שהנתון החדש אינו ראיה חדשה, אלא מסקנה משפטית שמשליכה על המארג הראייתי, ולכן אין מקום לשמיעה חוזרת של הראיות או להצגת ראיות נוספות. בנוסף לכך, יש כמה הבדלים בין התשתית הראייתית שהובילה להרשעת המבקש והתשתית שהובילה לזיכוי התלמידים הנוספים.
השופט קבע כי בנסיבות אלה, בחינת המשמעות של הנתון החדש מתאימה לבירור במסגרת ערעור פלילי נוסף.
