שר המשפטים אבי ניסנקורן מינה בחודש שעבר ועדה לבחינת מתכונת בחינות ההסמכה, בראשות השופט המחוזי בדימוס דוד חשין – "לאור העלייה בשיעור בעלי ההשכלה המשפטית שלא עוברים את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ונוכח הטענות באשר למבנה הבחינה ומרכיביה".
בין היתר תבחן הוועדה את האפשרות לקיום בחינה מסננת בשלב מוקדם של לימודי המשפטים.
עמותת "ועשית הטוב והישר" ועו"ד ד"ר חיים שטנגר פנו לשופט חשין, בקריאה להוציא את בחינות ההסמכה והליך הרישוי כולו מידיה של לשכת עורכי הדין, ובהזדמנות זו להשלים את המהלך גם בהוצאת מערך האתיקה מהלשכה.
במכתב לשופט חשין ולוועדה, כתב ד"ר שטנגר: "שרשרת הסמכויות שנמסרו בחוק ללשכת עורכי הדין – מרישום מתמחים, פיקוח על התמחותם, בחינתם והסמכתם למקצוע, כמו גם קיום דין משמעתי החל גם על המתמחים – יוצרת ניגוד עניינים מובנה… ציבור המתמחים כפוף לשיפוטה המשמעתי של הלשכה אשר גם מפקחת ובוחנת אותם. לשכת עורכי הדין היא הגילדה המקצועית היחידה שנמסרו לה סמכויות פיקוח על מתמחים ובחינתם, שעה שעניינים אלה בנוגע למקצועות פרופסיונליים דוגמת ראיית חשבון וחוקרים פרטיים – מסורים לסמכותו הבלעדית של משרד המשפטים, כגורם היחיד העוסק ברישוי, משמעת ופיקוח".
עו"ד שטנגר טוען כי אף "מטרתה המוצהרת והגלויה של הלשכה היא לצמצם את מספר הנבחנים שיעברו את בחינות ההסמכה, בדרך של הקשיית מבחנים אלה".
הוועדה הממונה על כתיבת הבחינות עצמן מורכבת משלושה שופטים בדימוס, שני אנשי אקדמיה וארבעה עורכי דין. לדברי עו"ד שטנגר, מעורבות של נציגי הלשכה לכאורה בוועדה פוגעת במראית פני הצדק.
טענותיו של ד"ר שטנגר מהדהדות את רעיון "הלשכה הוולונטרית" שעולה מעת לעת וקורא לביטול תפקידי החובה של הלשכה. בשנת 2002 הוא ניסה מהלך דומה בעתירה לבג"ץ, שבה ביקש לבטל את התניית העיסוק במקצוע בחברות בלשכה, וטען כי הדבר פוגע בחופש העיסוק. בפסק הדין, הנשיא דאז אהרון ברק דווקא ציין את חשיבות הלשכה כגוף הסטטוטורי המבטיח פיקוח ובקרה על המקצוע.
מכל מקום, עו"ד שטנגר ביקש להופיע לפני הוועדה הבוחנת את הליכי הרישוי וההסמכה העדכניים, ולהעלות את הצעותיו.
