הלילה שבין ה-7 ל-8 במרס 2019 היה מסוג הלילות שבהם פאב "הקולאז" בעפולה היה מלא לגמרי. מעט אחרי השעה אחת אחר חצות הגיעו למקום גם ע"ד ושניים מחבריו, שביקשו להיכנס לבלות בפאב. המאבטחים סירבו להכניס את ע"ד, בטענה שלא נרשם כנדרש קודם לכן, והוא עזב את המקום כועס.
כשעה לאחר מכן שב ע"ד לפאב על גבי האופנוע שלו ובידיו בקבוק תבערה שהכין בעצמו. לאחר שהצית את הפתילה בבקבוק, הוא השליך אותו לעבר הכניסה לפאב. למזלם של המאבטחים אשר עמדו במקום, הבקבוק פגע בעמוד ברזל, נחת על המדרכה והתלקח. המאבטחים נטלו במהירות מטפים וכיבו את האש.
ע"ד נעצר והוגש נגדו כתב אישום. הוא טען כי לא היתה זו הפעם הראשונה שבה לא הוכנס לפאב, ולכן חש מושפל. זה לא מנע מבית המשפט להאריך את מעצרו פעם אחר פעם. שלושה וחצי חודשים הוא שהה במעצר עד ששוחרר בתנאים מגבילים.
הסנגורית של הנאשם, עו"ד עידית שינו אמיתי, הגיעה להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום מתוקן שייחס לע"ד עבירת הצתה. השופטת אילונה לינדנשטראוס הרשיעה אותו, ולאחר מכן הוא נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, בהתאם להסדר בין הצדדים.
בתסקיר ראשון שהוגש לבית המשפט נמסר כי בגיל 19 ע"ד נפל קורבן לאלימות כאשר הותקף בסכין על ידי צעיר אחר. בשלושה תסקירים שונים – ראשוני ושניים משלימים – שירות המבחן ציין כי הנאשם החל בטיפול והעריך את מסוכנותו כנמוכה, מאחר שאינו בעל דפוסים עבריינים מושרשים. שירות המבחן ציין כי שליחתו של הנאשם אל מאחורי סורג ובריח, או לעבודות שירות, עלולה לפגוע בסיכויי השיקום שלו ואף להביא להידרדרות במצבו הנפשי.
למרות עמדת שירות המבחן, הפרקליטות דרשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, בנימוק שבמקרה זה מתחייב עונש מרתיע התואם את האינטרס הציבורי. הפרקליטות, באמצעות עו"ד אלמוג משעל, דרשה לפסול את רישיונו של הנאשם, בנימוק שהוא הסתייע בכלי רכב לצורך ביצוע העבירה.
מנגד עתרה עו"ד שינו-אמיתי לאמץ את המלצת שירות המבחן, הדגישה כי הוכנה עבור הנאשם תוכנית שיקום פרטנית וביקשה "לבכר את האינטרס השיקומי".
השופטת לינדנשטראוס ציינה כי הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות ואף הביע הסכמתו לכך. היא פסקה כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה הינו 12-30 חודשי מאסר, אולם התחשבה בכך שאין לו עבר פלילי, במצבו הנפשי המורכב ובהמלצת שירות המבחן.
לבסוף החליטה השופטת להטיל על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, כמו גם מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקל. בקשת התביעה לפסילת רישיון נדחתה. "הטלת עונש כזה תאזן בצורה מידתית בין האינטרס הציבורי, על רקע חומרת העבירה ושיקולי ההרתעה, לבין האינטרס שבשיקום הנאשם", קבעה השופטת (12 נובמבר).
