"השיר אומר 'כיכר העיר ריקה', אבל זו כיכר אתרים הריקה, מי שמהלך רואה שאין יותר 'פוסיקט'. העתירה הזאת לא קצת תיאורטית?".
כך רמז בלשונו המטאפורית הציורית, שופט בית משפט העליון יצחק עמית, לבעלי מועדון החשפנות פוסיקט בתל אביב, למשוך את הערעור שהגישו על סירוב המשטרה לחדש את רשיון העסק שלהם.
עו"ד מיקי חובה, פרקליטם של בעלי המועדון, קובי מזרחי ואלי נחום, הבהיר לשופט עמית כי העתירה מעשית, שכן מרשיו מעוניינים לפתוח את פוסיקט במקום אחר, וברשיון, כמו שהיה להם במשך 18 שנה לפני שהמשטרה שינתה את מדיניותה.
תקציר האירועים הקודמים: בקיץ 2017 נתנה המשטרה למועדון רשיון זמני לשלושה חודשים, אחרי שביטל בעקבות דרישה את "החדרים הפרטיים" בהם ניתנו שירותי מין. בתקופת ההיתר הזמני, שוטרים סמויים נשלחו לעסק ובלש אחד בלבד דיווח על חשפנית אחת שהציעה לו מין אוראלי, מתוך 24 חשפניות. כל הבלשים האחרים דיווחו שהחשפניות הציעו להם "מופע פרטי" של ריקוד לאפ דאנס, כשהחלק העליון חשוף, ללא עירום מלא. שוטר רקד עם שתי חשפניות בשדיים חשופים תוך חיכוך איברים תמורת 400 שקל.
בעקבות הממצאים האלה המשטרה סירבה לחדש את רשיון העסק, למרות שבאותה תקופה עדיין לא התפרסמה רשמית הנחיית פרקליט המדינה שהפכה את ריקוד הלאפ-דאנס הפרטי ל"מעשה זנות". המשטרה טענה כי בעלי המועדון לא עמדו בתנאי אשר אסר על הרקדניות להגיע למגע פרטי ב"אזור פרטי" עם לקוחות. על חולשת הראיות, תעיד העובדה כי החקירה שנפתחה נגד בעלי המועדון נסגרה לפי החלטת הפרקליטות ללא ראיות פליליות. אבל ההחלטה המנהלית נשארה בעינה.
שופט בית המשפט המחוזי אליהו בכר דחה את עתירת המועדון (כאשר היה עדיין פעיל) וגיבה את עמדת המשטרה: "בניגוד לריקוד והתערטלות על במת הריקודים – שניתן לומר שמסתכמים בהנאה וגירוי מיני – קשה לומר שהמגע הפיזי הכולל התחככות בין אברי המין ועירום חלקי – מגע עבורו נדרש הלקוח לשלם בנפרד, נועד לאותה מטרה", כתב השופט. "אין מחלוקת כי מופעי חשפנות אינם אסורים בדין הישראלי, ובעיר תל אביב בפרט… עם זאת, הדעת נותנת שמטרת ריקוד הלאפ דאנס היא להוסיף על ההנאה והגירוי דבר מה נוסף – הסיפוק (המוגדר כמעשה הזנות, ז"ק)".
בדיון בערעור בעליון, השופטת דפנה ברק-ארז אמרה לעו"ד חובה: "אדוני חושש שאם יגיש בקשה חדשה (לרשיון) פסק הדין של בית המשפט המחוזי יעמוד לרועץ. יש סכנה משמעותית שאדוני יגיש בקשה חדשה אחרי שפסק דין של בית המשפט הזה (העליון) יעמוד לו לרועץ", אם ימשיך להתעקש לקבל פסק דין נגד המשטרה.
גם השופט דוד מינץ הציע לסנגור: "תעשה חשבון של עלות מול תועלת".
עו"ד חובה המשיך וטען כי החלטת בית המשפט היתה שגויה: "החדרים בוטלו, קיבלנו רשיון זמני… ואז המשטרה הודיעה שהיא לא נותנת המשך היתר. אני שואל על בסיס מה? עסק לגיטימי שפעל ברישיון, ללא עבר פלילי… האם כל מעשה שנחזה למטרת גירוי מיני יהווה מעשה זנות?"…
השופט עמית: "מה לא בסדר להסתכל על המכלול?".
השופטת ברק ארז: "תשכרו מקום אחר, תגישו בקשה והעובדות ייבחנו. מה הטעם שאנחנו נבדוק מקום שלא קיים?".
הסנגור הבהיר כי בעלי המועדון רוצים להסיר את עננת ה"סירוב" לפני שהם פותחים מקום חדש. השופטים באו עם עמדה נעולה.
השופט עמית שפתח, גם סגר את הדיון: "עו"ד חובה, אדוני רואה שאין רוח התלהבות, שההרכב יוצא מגדרו… ההמלצה שלנו, אתה לא צריך פסק דין שלנו. אדוני ילך לקליינטים ויגיד: 'נלחמנו כמו אריות נפלנו כמו זבובים'".
עו"ד חובה נאלץ לקבל את המלצת השופטים למחוק את העתירה בשלב זה, תוך שהוא מבהיר כי לקוחותיו עדיין לא הרימו ידיים: "אנחנו שומרים על זכויותינו".
להשלמת התמונה, בתקופה האחרונה חזרה המשטרה על סירובה למתן רשיון עסק כאשר בעלי המועדון הגישו בקשה לפתיחתו במקום חדש – רחוב המסגר. סירוב זה לא נדון בבית המשפט העליון, ויתכן שיותקף בהליך משפטי נוסף. בתשובה להשגה, המשטרה חזרה על עמדתה כי היא רשאית להסתמך על מידע מודיעיני ו"ראיות מנהליות".
על זה מנסים לייצר אכיפה?
רחובות תל אביב מוצפים בקוק ויש תורים בשירותים של המועדונים להריח , הריח של הקנביס עולה מכל בר ומסעדה ברחוב . התיירים כאן לדבריהם מרגישים שהכל פרוץ וכל סוגי הסמים חוקיים בהזמנה פשוט ממש כמו פיצה , הימורים , בנקים של הלוואות ופריטות צ׳קים , בריונים גובי הכספים משוטטים באופנועי הטי מקס ונוגסים בחייבים , ביקצור נראה לי שהשוטרים שותים הרבה קפה, תה , ועוגיות במשרדי תחנות המשטרה אם כך נראה המצב בחוץ
טוב מאד שסגרו להם רק בגללם באה הקורונה למדינת ישראל