
יחידת התביעות של המשטרה סירבה לערוך שימוע לפני כתב אישום לחשוד בגידול 11 ק"ג קנאביס במעבדה ביתית, למרות שמדובר בצעיר (22) ללא עבר פלילי ששוחרר למעצר בית, ולמרות שהסנגור הסכים להאריך את תנאי מעצר הבית עד לעריכת שימוע וככל שיידרש עד הגשת כתב אישום.
רפ"ק עו"ד חגית זמיר, מ"מ ראש יחידת התביעות במשטרת מחוז חוף, הודיעה לסנגור עו"ד שלומי שרון כי בהתאם לסמכותה – היא מאשרת הגשת כתב אישום ופטור מחובת שימוע, "לאור חומרת העבירה – הקמת מעבדה ייעודית, התכנון והיערכות שנדרשו לכך, כמו גם היקף הגידול אשר מתבטא בכמויות הסמים הגדולות שנמצאו בדירה לאחר 'הקטיף' וכן גניבת החשמל לצורך כך".
בית משפט השלום בקריות דחה את בקשת הסנגור לביטול כתב האישום בשל שלילת זכות הטיעון הניתנת בהליך שימוע. עקב דחיית הבקשה, עו"ד שרון עתר לבג"ץ נגד החלטת בית המשפט והתביעה המשטרתית, בדרישה שתאמץ נהלים דומים להנחיית פרקליט המדינה בעניין שימוע.
הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי בטרם פרקליט מחוז מאשר פטור מחובת שימוע עקב פקיעתם הצפויה של תנאי שחרור, עליו לבחון תחילה אפשרות להארכת התנאים המגבילים (כגון מעצר בית) בהסכמה, על מנת לאפשר לחשוד לממש את זכות הטיעון בטרם הגשת כתב אישום.

במקרה שלפנינו, התביעה המשטרתית הודיעה שהאמור בהנחיית פרקליט המדינה אינו מחייב אותה. בהודעה לבית משפט השלום טענה יחידת תביעות זבולון: "חשוב להדגיש ולציין כי הנחיה זו נועדה להתוות את מדיניות הפרקליטות בלבד בהליכי שימוע, וזאת בשל השונות שבין עבודת הפרקליטות לתביעה המשטרתית – מבחינת סוג התיקים, חומרת העבירות, מורכבותן ועוד. הנחיית פרקליט המדינה מכירה בכך שחלק ניכר מהאמור בה אינו מותאם לאופן עבודתה של התביעה המשטרתית… כפועל יוצא מכך, אין למבקש להלין על כך שבקשתו להארכת התנאים המגבילים בהסכמה על מנת לאפשר לו לממש את זכות השימוע, נדחתה".
שופטת השלום בתיק, איילת השחר ביטון פרלה, הציעה כי תיתן החלטתה בבקשה לביטול כתב האישום רק לאחר שהשופט היושב בהליך המעצר (המקביל) נגד הנאשם ייתן את החלטתו בעניין הארכת התנאים המגבילים. "לשופט היושב בהליך המעצר כר נתונים רחב משלי (חומר הראיות פרוס בפניו, ז"ק) לצורך בחינת שיקול הדעת של ראש יחידת התביעות", כתבה השופטת.
ואולם עו"ד שרון טען כי יש להכריע עקרונית בעניין חובת התביעה לערוך שימוע, ללא קשר לחוזק הראיות בתיק. לאחר שהשופטת ביטון פרלה קבעה כי לא "מצאה פגם בהתנהלות המאשימה", עו"ד שרון עתר כאמור לבג"ץ. יצוין כי על החלטת ביניים בהליך פלילי אין זכות ערעור, ולכן הברירה שעמדה בפני ההגנה היתה להמתין לסיום ניהול התיק כדי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ולבקש ביטול כתב האישום – או לעתור כבר עתה.
"עתירה זו עניינה במדיניות שמיושמת אצל התביעה המשטרתית במסגרתה נשללה זכות העותר לשימוע מכח סעיף 60א לחוק, באופן מפלה שמנוגד לחלוטין למדיניות הנהוגה אצל גופי התביעה האחרים, העוסקים גם הם בהעמדה לדין בעבירות זהות", כתב עו"ד שרון, "עמדתה של המשיבה מפלה את העותר ביחס לנאשמים שביצעו את אותן העבירות, בנסיבות חמורות בהרבה. על מנת להמחיש את האבסורד – לפי חלוקת העבודה שנקבעה בחוק, עבירות סמים מסוג קנבוס עד למשקל 25 ק"ג נמסרו לטיפול התביעה המשטרתית, בעוד שעבירות זהות במשקל העולה על 25 ק"ג מטופלות על ידי הפרקליטות. יוצא שמי ש'שפר מזלו' והצליח לגדל 30 ק"ג סמים או יותר, תוענק לו זכות טיעון במסגרת שימוע, וממי שגידל 20 ק"ג תימנע זכות זו".

עו"ד שרון ציין מספר תיקים, כמו זה בו הגישה פרקליטות מחוז חיפה לאותו בית משפט בקריות כתב אישום נגד אדם אחר, בשל גידול קנבוס במשקל 63 ק"ג. הנאשם הודה במהלך החקירה בביצוע העבירות, ושוחרר על ידי בית משפט למרות הצהרת תובע. מאחר שמדובר בתיק פרקליטות, זכה אותו נאשם לממש את זכותו לשימוע בטרם הוגש כתב אישום.
נראה ש"ככל שחומרת העבירה משמעותית יותר באופן שמצדיק טיפולה על-ידי הפרקליטות, כך זכות הטיעון של החשוד לשימוע נשמרת בקפדנות רבה יותר", כתב עו"ד שרון לבג"ץ. "מאידך, בשל כשל מערכתי, מקופחת זכות הטיעון דווקא אצל מי שביצע עבירה מאותו הסוג אך בנסיבות קלות יותר, שעניינו מטופל על ידי התביעה המשטרתית".
"התנהלות המשיבה מלמדת על תפיסת עולם שבו זכות השימוע הינה בגדר פריבילגיה המתאיידת אל מול חומרת העבירה", מוסיף עו"ד שרון בעתירה, "זו עמדה המנוגדת להוראות החוק שמחייב את כל גופי התביעה, לבחון 'בלב פתוח ובנפש חפצה' טענות של חשוד, בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינו".

לטענת עו"ד שרון, החלטת התביעה לשלול קיום שימוע רק על בסיס "חומרת העבירה" כבמקרה הנוכחי, אינה סבירה ופוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק בין נאשמים באותה עבירה, שעניינם מטופל על ידי גופי תביעה שונים.
מעבר לביטול כתב האישום, העתירה דורשת מהתביעה המשטרתית לקבוע כללים והנחיות בדבר יישום סעיף 60א' בחוק העוסק בחובת שימוע, בדומה להנחיה שנקבעה על ידי פרקליט המדינה.









