תושבת תל אביב הלכה לעולמה בשנת 2012 והותירה אחריה חוב ארנונה של 1,700 שקל. העירייה נהגה שלא כדין כאשר עקב החוב – נקטה בהליכים נגד נכדיה של המנוחה, ואף הטילה עיקולים על חשבונותיהם.
המנוחה התגוררה ברחוב ארלוזרוב והותירה אחריה ירושה שכוללת בין היתר דירה. בניסיון לגבות את חוב הארנונה, העירייה נקטה בהליכים נגד שניים מחמשת נכדיה של המנוחה, והטילה כאמור עיקולים על חשבונות הבנק שלהם, וגם על כרטיסי האשראי שברשותם.
בחודש ינואר הגישו הנכדים לבית המשפט עתירה מנהלית שבה ביקשו להורות לעירייה שלא להפעיל נגדם הליכי גבייה. בין היתר טענו הנכדים כי קיים סכסוך משפטי בנוגע לירושת סבתם. פרקליטם, עו"ד דני אורדן, הזכיר בעתירה כי לפי חוק – לא ניתן לגבות חובות של עיזבון כל עוד העיזבון לא חולק. לטענת הנכדים, הם ניהלו דין ודברים עם נציגי עירייה מתחום הגבייה, אולם לא התקבלו הסכמות ולכן הוגשה העתירה.
במקביל הגישו הנכדים בקשה לצו ביניים שיורה לעירייה לבטל את העיקולים שכבר הוטלו על חשבונותיהם.
בתשובה לבקשה לצו ביניים, העירייה טענה כי אין לה התנגדות לעיכוב הליכי האכיפה, אולם נציגיה התנגדו לביטול העיקולים שכבר הוטלו. העירייה ביקשה כי במידה והעיקולים יבוטלו במסגרת צו ביניים בניגוד לדעתה, אזי יש להתנות זאת בהפקדת ערבות בנקאית של כ-4,800 שקל, כדי לא לפגוע בסיכוייה לגבות את החוב.
בחודש פברואר דחה השופט ברנר את עמדת העירייה: "במקרה דנן לא נסתרה טענת המבקשים לפיה עיזבונה של המנוחה טרם חולק, וזאת בעטיו של סכסוך ירושה בין יורשיה האפשריים. משכך, על פי הדין, לא ניתן לייחס למבקשים חבות אישית אלא בנכסי העיזבון, קרי – הדירה". על כן פסק השופט לחובת העירייה הוצאות בסך 7,500 שקל.
העיריה השיבה לבית המשפט גם בנוגע לעתירה העיקרית, והודתה כי שני העותרים אינם הבעלים החוקיים של הדירה כל עוד העיזבון לא חולק. לפיכך, השופט ברנר קבע כי העירייה נהגה שלא כדין כאשר רשמה את הנכדים כמחזיקים בדירה, ואף נקטה נגדם בהליכי גבייה לא מוצדקים. השופט הוסיף וקבע כי חוב הארנונה המדובר יירשם לחובת עיזבון המנוחה, ופסק שוב הוצאות משפט לחובת העירייה – הפעם 4,000 שקל.
עו"ד אורדן מסר בתגובה: "שוב אנחנו רואים שרשויות מקומיות בישראל בוחרות להתנהל באופן בריוני וחסר אחריות, תוך שהן מפרות את הפסיקה של בית המשפט העליון המחייבת אותם בתום לב כפול ומכופל, ומצער שאנחנו מגיעים למצב בו אנחנו צריכים לתבוע את הצדק בבית המשפט על דברים שהם כל כך ברורים".
תגובת עיריית תל אביב-יפו: "עיריית תל אביב-יפו מכבדת את פסיקת בתי המשפט ופועלת ליישום פסק הדין. נציין כי בתגובתה לביהמ"ש הודיעה העירייה כי היא מוכנה להסרת שמותיהם מרישומם כמחזיקים בנכס. נוכח עמדת העירייה, פסק ביהמ"ש כי מתייתר הצורך בקיום דיון והורה כי העירייה תסיר את שמותיהם מרישומם כמחזיקים בנכס, ותרשום תחתם את העיזבון ו/או המחזיק בפועל".
