נוהל של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שעניינו טיפול בתי המשפט לענייני משפחה ב"הליכים דחופים להבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם", יחל מ-25 אוקטובר באופן אחיד על כל בתי המשפט למשפחה ברחבי הארץ.
חשיבותו של הנוהל החדש היא שהוא מבטל את השוני הקיים בין בתי המשפט השונים לענייני משפחה בנושא הכללי של ניכור הורי, אחד הנושאים המרכזיים במשפטי גירושין.
ניכור הורי מהווה תופעה קשה שאיתה נאלצים להתמודד בתי המשפט לענייני משפחה הדנים בגירושין. פעמים רבות בני זוג שנפרדים גוררים למלחמות ביניהם את הילדים, המנווטים על ידי אחד ההורים להתנכר להורה השני. בהקשר זה נטען, כי מערכת המשפט לא השכילה לתת מענה אחיד בנושא זה בכל בתי המשפט, והטיפול שונה ממחוז למחוז.
מטרת הנוהל האחוד החדש היא להבטיח מתן מענה ראשוני ברור יעיל ומהיר להליכים דחופים, שעניינם הבטחת קשר בין שני ההורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים, באמצעות קביעת דיון מהיר ושקילת מתן סעד זמני. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לבין ילדיהם הזמן הוא קריטי, שכן זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלב מוקדם ומתן סעד זמני יסייעו למנוע החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד.
לפי הנוהל החדש, כאשר יש חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילד, לרבות אי קיומם של זמני שהות (בלי קשר להחלטה שיפוטית קודמת), ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף במסגרת בקשה ליישוב סכסוך. אם בית המשפט סבור כי מדובר במקרה חריג שבו המתנה ממושכת לפגישת מידע היכרות ותיאום (פגישת מהו"ת) ראשונה בין ההורים לבין המגשר שנקבע תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, ייקבע דיון במעמד הצדדים תוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה.
בית המשפט יכול להתרשם כי הבקשה לסעד דחוף של פגישת מהו"ת אינה מתאימה לבירור לפי הוראות הנוהל החדש, ואז הוא רשאי שלא לקבוע דיון דחוף תוך 14 יום. יש הסבורים כי כעת כל שנותר הוא לפעול להחלת הנוהל גם על בתי הדין הרבניים, כך שכלל המתדיינים יזכו לטיפול במערכת משפטית שוויונית.
בין מחוז ת"א למחוז מרכז
ההחלטה על הנוהל החדש התקבלה בעקבות עתירה שהגישה לבג"ץ עו"ד הילה יחזקאל כפי שפורסם במדור המשפחה של "פוסטה" (ספטמבר 2019).
העתירה, שהופנתה נגד שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, נשיאת העליון חיות, ומנהל בתי המשפט, ביקשה לקבוע נוהל אחיד לטיפול בניכור הורי בכל בתי המשפט לענייני משפחה בארץ. בהקשר זה נטען בעתירה, כי עד כה חל נוהל אחד בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ביוזמת סגנית הנשיא השופטת מירה דהן, אולם מדובר בנוהל השונה מהמקובל בשאר המחוזות.
בעתירה נטען כי יש להקפיא את הנוהל החדש בנושא ניכור הורי שהונהג במחוז תל אביב מבלי שנבדק ואושר רשמית, עד לבחינת נוהל נכון ואחיד לכל המחוזות, או לחלופין לאשר גם את המודל הקיים במחוז מרכז.
"המשיבים (הנהלת בתי המשפט, ד"ל) אינם יכולים לאפשר סיטואציה בה אין פתרון מערכתי ארצי, וכל מחוז מייצר לעצמו נוהל… כך לא מתמודדת מערכת משפט ריכוזית, ויש בהתנהלות כזו על מנת לגרום לאנדרלמוסיה משפטית ולהיעדר אחידות בהכרעות משפטיות".
לאחר הגשת העתירה הפנתה עו"ד יחזקאל מכתב לשופטת חיות, מה שהוביל למינוי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון אשר דחה על הסף את העתירה בנימוק של אי מיצוי ההליכים (7 אוקטובר 2019). במקביל לדחיית העתירה, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, השיב לעו"ד יחזקאל במכתב אישי בו ציין כי הנשיאה חיות הנחתה את הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה בבתי המשפט, לגבש הצעת נוהל כלל ארצי לטיפול בסוגיית "ניכור הורי". עו"ד לייזר הוסיף כי הפורום התכנס לשם כך ודן בנושא זה, וכי הצעת הנוהל מצויה ב"שלבים מתקדמים של גיבוש". עו"ד לייזר ציין במכתבו כי הנחייתה של חיות באה בעקבות פנייה שהתקבלה אצלה אודות יוזמה מקומית בבתי המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, ונמצא שהמודל שהוחל שם "אכן מעורר קשיים שונים" ולכן הוחלט על הקפאתו עד לגיבוש נוהל כלל ארצי.
מאחר שחלף זמן מה ודבר לא השתנה, עו"ד יחזקאל עתרה שנית לבג"ץ, אך עדידה של עתירה זו עשוי להתייתר.
כעת כאמור, השופטת חיות החליטה להחיל את הנוהל החדש על כל בתי המשפט לענייני משפחה.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
