1. הסרט המקורי של התפיסה
2. הסרט המבויים – נציג הדוברות מכניס אותו לרכב ומבקש ממנו להסביר
בחיפוש שערכו שוטרי יחידת האופנועים של מג"ב יחד עם בילוש תחנת שפרעם בחצרו של תושב אעבלין בחודש יוני 2019, נתפס בתא מטען של רכב טויוטה שחנה בחצר תיק שחור ובתוכו שני רובי M16 מפורקים, וארבע מחסניות מלאות כדורים.
בדיקת די.אן.איי קשרה שני נאשמים לאמל"ח, את בעל הבית מוחמד מוגנדף ואת לואי מוחסן מטמרה, שניהם צעירים בני 22 אשר נעצרו והוגשו נגדם שני כתבי אישום נפרדים לבית משפט השלום בעכו.
במהלך המשפט של בעל הבית מוגנדף גילה הסנגור, עו"ד ליאור דוידי, כי ביום תפיסת הנשק פרסמה דוברות המשטרה תמונות וסרטונים מזירת האירוע. מדובר בסרטונים שהוא לא מצא בחומר החקירה שהועבר אליו מלשכת התביעות של המשטרה במרחב גליל, מה גם שהם סותרים את מה שרואים בצילומים מהזירה אשר מופיעים בחומר הראיות. לנוכח הסתירה הזו, הסנגור ביקש לקבל את התיעוד שהופץ ברשת, אולם לשכת התביעות שניהלה את התיק התנערה מהבקשה ושלחה את הסנגור "לחפש" את החומר בתחנת משטרת שפרעם.
עו"ד דווידי הביא את סוגיית הסרטונים האחרים בפני השופטת ג'ני טנוס. "ברור כי מדובר בחומר חקירה לכל דבר", קבעה השופטת, "החובה להמצאת הסרטון המלא או כל סרטון נוסף שמתעד אירוע תפיסה וחיפוש מוטלת על המאשימה. יש להמציא את החומר בדחיפות לסנגור לפני שמיעת הראיות".
לשכת התביעות הודיעה לבית המשפט כי התיעוד שהיא "לא ידעה על קיומו" התגלה לה לאחר בדיקה מול יחידת הדוברות, "צוות תיעוד מבצעי של הדוברות המתעד קטעי צילום קצרים של פעילות משטרתית לצורך יחסי ציבור ותדמית משטרה". במהלך הפעילות, נמסר, צולמו מספר רב של סרטונים במספר זירות והתברר שקיימים שישה סרטונים קצרים שרלוונטים לאישומים בתיק זה.
כאשר צפה הסנגור דוידי בחומרים המלאים שנמסרו לו רק בדיעבד התגלתה לו עובדה נוספת: הסרטונים היו מבויימים, השוטר שנראה כמי שמגלה את הנשקים ברכב קיבל "הוראות בימוי" מאיש הדוברות בניסיון לשחזר את תפיסת האמל"ח שהתרחשה במציאות כמה דקות קודם לכן.
"בסרטון רואים ברכב (ליד האמל"ח) שני בלשים ללא כפפות, רק שהבלש השני לא הוזכר בשום מזכר בתיק החקירה", משחזר עו"ד דוידי. "חקרתי נגדית את הבלש הראשון: האם היה איתך בלש נוסף בלי כפפות? הוא טען שלא. כאשר הצגתי לעד את הסרטון הוא הגיב: 'זו לא התפיסה המקורית, זה סרטון של הדוברות שביקשה שנשחזר את האירוע… והחזרנו את הנשקים לרכב לצורך הצילום'. אף אחד מהשוטרים לא כתב, ולו ברמז, מזכר על ביום הצילום או על העברת הידיים שעברו המוצגים בזירה.
"בסרטון נוסף, חלקי האם-16 המפורקים הורכבו ונפרסו לצורך צילום על הרכב… עולם מקביל שלם של פעולות מבוצעות בראיות בזירה, ולא מדווחות בתיק החקירה".
מדוע יש בכוחם של צילומים אלה לזהם את הראיות?
"משום שהמשטרה מסתמכת על ממצאי די.אן.איי חד משמעיים. עכשיו, נניח שאחד השוטרים אחז בבגדיו של החשוד ולאחר מכן אחז בנשק; ישנה העברה של די.אן.איי. זה זיהום הכי בסיסי של ראיה, של שרשרת המוצג", הסביר הסנגור בשיחה עם "פוסטה".
שוטרים על דוכן העדים
להלן חלק מהחקירה הנגדית של עו"ד דוידי את הקצין טל בבילה, מפקד הכוח מבילוש שפרעם.
להבנתך, אתה לא צריך לדווח ולרשום את המסלול שהמוצג (תיק האמל"ח) עובר? מדוע לא מצוין, שאנשים מטעם המשטרה מסתובבים בזירה? יש סיבה להסתיר?
בבילה: "אנחנו משלבים את דוברות המשטרה בהמון פעילויות, ואין להם שום השפעה, לא בהיבט החקירתי ולא בהיבט המבצעי. הם רואים מהצד ולא מתערבים בשום מקרה".
הם פנו אליך לבצע את ביום הצילומים?
"לא זוכר".
מי אישר את ביום הצילומים? הם עושים מה שהם רוצים ואתה לא שם?
"אם אני הייתי שם והסכמתי, אז אני לוקח אחריות".
אתה אישרת את הביום או לא?
"לא זכור לי… אין לי מה להסתיר, עושים את זה בכל פעילות".
יש עוד דברים שבוצעו בהנחייתך… ולא דיווחת עליהם?
בבילה: "לא זכור לי".
השוטר אלון אברהם שתפס את האמל"ח ברכב, ולאחר מכן השתתף בצילום המבוים, טען בבית המשפט כי הוא היחיד שהחזיק במוצגים, עד שמסר אותם לחוקר בתחנה. לדבריו, שוטר אחר צילם אותו לבקשתו ברגע התפיסה האותנטי, ואלה הצילומים שהוכנסו לתיק החקירה.
עו"ד דוידי: "אני מציג לך סרטון אחר שקיבלנו לאחרונה מהדוברות, רואים בו פנים של בלש נוסף בחיפוש".
השוטר אברהם: "בסרטון הזה יש יותר אנשים וזוית צילום שונה. אמרו לי לעשות צילום נוסף, להראות את התפיסה. אני מאשר שזאת לא הפעולה הראשונה שעשיתי".
תסביר מה אנחנו רואים, האם זה הסרטון שהדוברות ביקשה ממך לצורך יחסי ציבור? רואים כאן שעוד בלש איתך באוטו ללא כפפות.
"מאשר… התבקשתי להציג בצורה ברורה יותר מה יש בתוך התיק, כל זה לעיני המצלמה של דוברות משטרת ישראל".
למה לא רשמת את זה בדו"ח?
"לא ראיתי שזה רלוונטי".
אם לא היינו מגלים את הסרטונים, לא היינו יודעים שהמוצגים שוטטו להם.
"רק אני נגעתי בהם".
בסיום החקירות הנגדיות של שני השוטרים החליטו בלשכת התביעות להגיע להסדר עם עו"ד דוידי, להרשיע את מוגנדף בעבירה פחותה ולהסתפק בתקופת המעצר שישב עד אז, שבעה חודשים.
עו"ד דוידי ומוגנדף הסכימו להצעה, לטענתם, רק על מנת שהנאשם ישתחרר ממעצר עוד באותו היום.
עולם ראייתי נוסף
סיום התיק של מוגנדף הוא רק החצי הראשון של הסיפור, שכן בחצי השני המתינה דגימת די.אן.איי על M-16 נוסף אשר נתפס ברכב, זו של הנאשם לואיי מוחסן שמשפטו התנהל בנפרד בפני השופט ויליאם חאמד והוא נשפט כבר בהסדר טיעון ל-15 חודשי מאסר.
"מתקשר אלי הנאשם מוחסן, שיוצג על ידי סנגור אחר ושאל כיצד הגענו לעסקה", משחזר עו"ד דוידי. "הסרטונים הנסתרים לא היו מוכרים לו ולסנגורו, ולשכת התביעות גם לא טרחה ליידע אותם למרות שמדובר באותה פרשה – אותם נשקים, אותה זירה, אותם עדים – ולמרות שהשופטת ג'ני טנוס קבעה חד משמעית כי מדובר בחומר חקירה מובהק".
עכשיו התבקש עו"ד דוידי להגיש ערעור על הרשעתו של מוחסן לבית משפט המחוזי בחיפה, כדי לאשר את ביטול הסדר הטיעון והכרעת הדין, והשבת התיק לנקודת ההתחלה כדי שבית משפט השלום ידון בתיק, הפעם כשכל הראיות לפניו.
"חומרי החקירה אשר היו בידי המשיבה לא הועברו למערער טרם קבלת החלטה באשר להודאתו בכתב האישום", כתב הסנגור בערעור. "אי העברת חומרי החקירה עולה כדי עיוות דין. למען הסר ספק, מדובר באותה יחידה חוקרת ואותה לשכת תביעות… על אף זאת חומרי החקירה הרלוונטים לא הובאו לידיעתו בשום שלב, גם כאשר ידעה המשיבה כי מדובר בחומר שהינו חלק מהותי מהתשתית הראייתית".
כמו במשפט של מוגנדוף, בערעור נטען כי בסרטונים האמורים יש כדי להוכיח, כי "התבצעו מחדלים וזיהומי חקירה בזירת האירוע… בסרטונים ניתן לראות בבירור כי ישנם בלשים אשר לא היו חלק מתפיסת המוצגים אך נטלו חלק בצילום המבויים וזיהמו את הזירה… המוצגים הוצאו מן הרכב והוחזרו שנית ללא כל תיעוד במזכרים… הסרטונים מוכיחים כי התקיים 'עולם ראייתי נוסף'…
"אם כל חומרי החקירה היו בידיו של המערער וסנגורו דאז, הם היו בוחרים להתנהל אחרת… מהסרטונים עולה כי המוצגים נפרסו על משטחים שונים אשר היה בהם כדי לחללם ולזהמם… ראיות בהם השתמשה התביעה לצורך ההרשעה אינם עומדים בכללי איסוף ראיות ושמירת מוצגים בהליך פלילי".
הסנגור הדגיש כי התביעה המשטרתית סכלה את עבודת ההגנה אשר לא קיבלה את התמונה המלאה שלשכת תביעות משטרת ישראל מחויבת לספק על פי חוק. "המקרה צריך לזעזע את אמות הספים", אומר עו"ד דוידי ומציין ש"פרקליטות מחוז חיפה קבלה את ערעור הנאשם במלואו וללא תנאים".
ואכן, בסוף חודש ספטמבר, עו"ד שרון אייל מפרקליטות מחוז חיפה הודיעה לבית משפט המחוזי בחיפה כי התביעה מסכימה לביטול פסק הדין נגד מוחסן, שריצה כבר 14 חודשים מתוך ה-15 שנגזרו עליו: "בחנו את הראיות החדשות, שהם סרטוני הביום שנעשו על ידי יחידת הדוברות של המשטרה, וסברנו כי משהוברר שאותם סרטונים לא היו בידי הסניגור והנאשם כשהודו בכתב האישום, נסכים לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין… התיק יוחזר לבית משפט קמא לשלב ההקראה והסנגור יוכל לכפור ולנהל הוכחות".
הרכב הערעורים של בית המשפט המחוזי, בראשות השופט יגאל גריל, אישר את ניהול התיק מהתחלה.
המשטרה: נמשיך לתעד ולפרסם
תיעוד תפיסות של המשטרה ופרסומן מהווה פעילות ברוכה ונחוצה מאוד במדינה דמוקרטית, הוא מאפשר העברת מסרים חשובים ומרתיעים לציבור, ובמקביל מאפשר לפקח על פעילות המשטרה, מיוזמתה שלה.
אולם, בתגובת משטרת ישראל לכתבה באתר "פוסטה", על המחדל שנחשף על ידי עו"ד דוידי באירוע הספציפי הזה, שבו במהלך אירוע פלילי מתערב מערך יחסי הציבור במוצגים פליליים ועשוי להשפיע על הראיות, שהיום הן רגישות ביותר עקב ההתפתחות הטכנולוגית, אין נטילת אחריות מכל סוג שהוא – לא על הצילום המבויים בזירת האירוע, ולא על הסתרת הסרטונים.
מדוברות המשטרה נמסר: "במסגרת המאבק המתמשך בשימוש באמצעי הלחימה והירי בישובי החברה הערבית, נתפסו בכפר אעבלין רובים, מחסניות ותחמושת… בניגוד לנטען ובדומה לפעילויות אחרות מעין אלו, הופצה לתקשורת הודעת דוברות בדבר המעצר, ובהמשך בדבר כתב האישום, בצירוף תמונות וסרטון המתעדים נאמנה את הפעילות המבצעית, לרבות שלל אמצעי הלחימה שנתפסו….
"הסרטונים המדוברים לא היו ידועים לצדדים עת הודה הנאשם והורשע בטיעונים לעונש. במסגרת הליך הערעור סברה המדינה כי מן הראוי שהנאשם ינהל את משפטו כאשר כלל החומר מצוי ברשותו וניתנה הסכמה להחזרת התיק לניהול בבית המשפט השלום. משטרת ישראל תמשיך להיאבק בנחישות באלימות ובירי בישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר למען שלום הציבור ובטחונו, ובד בבד תמשיך להביא לידיעת הציבור נאמנה את תוצרי הפעילות והישגי המשטרה בהקשר זה".
ליאור דוידי עו"ד תותח על כול הכבוד אין עורכי דין כמוך היום בכול תיק נותן את הנשמה בשביל הלקוח !!!!