פעילי הימין שפי פז, מירב חג'ג' ודורון אברהמי העומדים לדין על ריסוס גרפיטי בכניסה למשרדי האיחוד האירופי ברמת גן, דורשים מידע מהפרקליטות על העמדה לדין של אקטיביסטים מצד שמאל, באירועי מחאה דומים.
על פי כתב האישום שהגישה התביעה המשטרתית, ב-15.9.2019 בשגרירות האיחוד האירופי ב"מגדלי פז" רמת גן, בשעה 18:00 בערב, פז ריססה בצבע אדום על דלת המשרדים – EU GET OUT והוסיפה על קיר סמוך GERMAN MONY KILL JEUS (השגיאה במקור).
במקביל, חג'ג' אשר בתה נרצחה בפיגוע בירושלים, הדביקה על הקיר תמונות ילדים שנרצחו בפיגועים, שלשיטתה מומנו על ידי האיחוד האירופי. הפעיל השלישי, אברהמי תיעד את המחאה במצלמת הטלפון. מאבטח במקום דרש שיפסיקו את מעשיהם. הם התעלמו ממנו. פז הקריאה למצלמה דף מתוך הצהרה פוליטית, לקחה בקבוק צבע אדום, שפכה על הרצפה והתיזה צבע על הקיר. השלושה נאשמים בהיזק לרכוש במזיד, השחתת פני מקרקעין וקשירת קשר לעוון.
פז, המוכרת בעיקר מהמאבק נגד מהגרי העבודה האפריקאים, אשר זכתה לאחרונה בחיבוק פומבי מהשר לבטחון פנים אמיר אוחנה, לא התייצבה להקראת כתב האישום שנערכה בחודש יולי ומסרה הודעה מתריסה באמצעות עורך דינה: "תמהני על פי איזה חוק המדינה מעמידה אותי למשפט, החוק הנהוג במדינת ישראל או החוק הנהוג במובלעת האפריקאית בדרום תל אביב?… מדינת ישראל ויתרה מרצונה על ריבונות בשכונת מגוריי… אשר על כן אין לה סמכות לאכוף עלי את החוק".
השופט עלאא מסארווה הוציא לפז צו הבאה, ויומיים לאחר מכן היא נעצרה בחשד שריססה גרפיטי מול ביתה של נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות (בענין זה לא הוגש בשלב זה כתב אישום).
בדיון שנערך בשבוע האחרון, אליו פז התייצבה, הגיש הסנגור עו"ד איתמר ברקאי בקשה להורות לתביעה לספק נתונים על מספר כתבי האישום שהוגשו בחמש השנים האחרונות בגין מעשים דומים.
עו"ד ברקאי המייצג את פז ואת אברהמי, דרש בבקשה לפי סעיף 108 (צו להמצאת מסמכים) תשובות לשאלות: כמה תיקי חקירה נפתחו בשנים האחרונות בגין השחתת פני מקרקעין בדרך של גרפיטי ושימוש בצבע באירועי מחאה, כמה תיקי חקירה דומים נסגרו ובאילו עילות סגירה, וכמה אקטיביסטים הועמדו לדין באותן עבירות לכאורה.
עו"ד ברקאי דורש מידע על הטיפול הפלילי בלפחות 16 אירועי מחאה בעלי מאפיינים דומים, שאורגנו על ידי אקטיביסטים מארגוני שמאל, בהם ארגונים פמיניסטיים, פעילים התומכים במבקשי מקלט והמפגינים נגד ראש הממשלה. בבקשה, אליה צורף תיעוד מהאירועים, מתבקש בית המשפט להורות לתביעה לפרט על תיקי חקירה בגין גרפיטי והשחתת פני מקרקעין בהפגנות מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים; השחתת מזרקות, בריכות נוי, כיכרות וכבישים, באמצעות כתובות צבע והדבקת מודעות על ידי פעילים המתנגדים לגירוש מסתננים, ריסוס צבע בכניסה למשרדי הרבנות הראשית בירושלים במחאת פעילי קהילת הלהט"ב ועוד.
הבקשה המפרטת יותר מ-16 אירועים, מעידה לדברי עו"ד ברקאי על "חשד לאכיפה בררנית פסולה ומפלה של הדין" המקימה הגנה מן הצדק. התובעת עו"ד ענת גוש חלב מהתביעה המשטרתית, הגיבה כי גם אם הסנגור יוכיח כי בכל אחד מהמקרים לא הוגש כתב אישום, עדיין "לא עמד בנטל הראשוני להוכיח שהיתה אכיפה בררנית". השופט מסארווה ימסור את החלטתו בבקשה בהמשך.
