חברת המועצה הממונה על תיק התחבורה בעיריית תל אביב, מיטל להבי, קיימה מפגש זום שבמהלכו פרסה את משנתה בנושא מצוקת החניה בעיר. במפגש השתתפו בעלי תפקידים נוספים מהעירייה, ביניהם חגית נהלי יוסף, מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי בעירייה, שאמרה בין היתר כי "הולך הרגל יעמוד בראש הפירמידה".
לדברי נהלי יוסף, כיום 56 אחוז מתושבי העיר משתמשים ברכב פרטי, והמטרה היא שעד 2030 רק 30 אחוז מתושבי העיר ישתמשו ברכב פרטי, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית לתחבורה (מטע"ן), הכוללת את בניית הרכבת הקלה, בניית קווי מטרו ותגבור התחבורה הציבורית, כולל מערך היסעים בשבתות. "תוכנית המתע"ן שעובדים עליה דורשת התייחסות שונה למרחב וגם שינוי במשאב החניה", אמרה נהלי יוסף.
התוכנית הזו, הצופה כאמור פחות כלי רכב פרטיים עם השנים, תואמת את מדיניות החניה של עיריית תל אביב, המפקיעה יותר ויותר מקומות חניה מהציבור, לטובת פרויקטים למגורים, שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית על חשבון מקומות חניה. "65 אחוז מתושבים שגרים בעיר עובדים בעיר, והחלק הארי עובד באזור מגוריו", אמרה, והוסיפה כי בסקר שנערך לאחרונה עולה כי תושבי העיר חושבים שיש הצדקה להפחתה במקומות חניה. "אנחנו הולכים על צמצום מקומות חניה", הודתה יוסף נהלי.
במפגש הוצג גם מחקר של יואב ויינברג, מנכ"ל "פז כלכלה", בנושא הרגלי החניה של התל אביבים. לפי המחקר, נכון לשנת 2019 היו בתל אביב 340 אלף מקומות חניה, מתוכם 80 אלף חניות רחוב, 20 אלף חניות בחניוני אחוזת חוף, ו-130 אלף חניות במגרשי מגורים. עוד קובע המחקר, כי 76 אחוזים ממקומות החניה נמצאים מחוץ לרחוב, בעוד שרק 24 אחוז הם ברחובות עצמם.
אחת מבעיות החניה בעיר, כך לפי המחקר, היא שהחניונים הפרטיים מתמלאים לחלוטין במהלך היום – פחות מקומות חניה לתושבים. עוד קובע המחקר כי שעות הצהריים הן הכי בעייתיות. ויש גם חלוקה לאזורים: בצפון ובמזרח העיר (רובעים 1,2,9) יש יותר מקומות חניה מאשר רובעים 3 ו-4 (מרכז העיר). המחקר העלה שברובעים 3 ו-4 יש יותר תווי חניה מאשר מספר מקומות הזמין (בלילה תושבים יכולים להחנות בחינם). לא מעט ממשקי הבית בתל אביב לא מחזיקים במכונית ולא בתו חניה. בדרום העיר, למחצית מהתושבים אין תו כזה.
תופעה נוספת, לפי המחקר: גם מי שיש לו חניה בטאבו, מעדיף להחנות ברחוב כדי לשמור את החניה הקבועה לבן משפחה נוסף או לטובת רכב של אורח.
המחקר ערך השוואה לערים גדולות אחרות בעולם, דוגמת סן פרנסיסקו בארצות הברית, אוקלנד בניו זילנד ואמסטרדם בהולנד. באוקלנד, למשל, אחוזי הבעלות על רכב הם מהגבוהים ביותר בעולם ביחס להיקף האוכלוסייה. בכל הערים שהוזכרו כאן, אומר המחקר, לא היתה תחבורה ציבורית מפותחת, אולם בדומה לתל אביב, גם שם "עושים מהפכה" ומקימים מערכת של רכבות קלות ותשתיות לאופניים.
עורך המחקר גורס כי אחת הסיבות למצוקת החניה בתל אביב היא ההעדפה של תושב תל אביב להגיע עם רכבו לעבודה, בשונה מערים מפותחות אחרות בעולם, שם מגבילים את מספר תווי החניה למשק בית. במהלך הסקירה של ויינברג אמרה להבי: "מצאנו בתי אב עם 10 תווי חניה. לפעמים לכל נפש יש שני רכבים".
אחד הפתרונות שמציע ויינברג למצוקת החניה הוא חניה מוגבלת לזמן קצר, שמיועדת בעיקר למבקרים בעיר. בערים אחרות בעולם המחירים לחניית רחוב גבוהים, הוא קובע, ולעיתים דומים למחירי החניון. כך למשל בלונדון, חניה ברחוב יכולה להגיע למחיר של 40 שקל לשעה. אחת ההמלצות של ויינברג היא לתת תו חניה שמוגבל למקום מגורי התושב, ולא לכל רחבי העיר, כפי שקורה בערים אחרות בעולם. לדברי ויינברג, ככל שמשלמים יותר על חניה, כך אנשים ירצו להיכנס לתל אביב פחות עם הרכב".
אופיר כהן, ראש רשות תחבורה תנועה וחניה בעירייה, אמר במפגש כי נעשים מאמצים להוסיף כבר במהלך השנה הקרובה 33 אלף מקומות חניה, בין היתר בקאנטרי רמז ובחניון שוק העלייה שייפתח בנובמבר. לדבריו, חניון רידינג יורחב ובסוף דצמבר ייפתח בלילה גם חניון האוניברסיטה. כל החניונים, אמר כהן, יהיו במחירי חניוני אחוזת חוף, ובחלק יהיה חניון לילה חינם.
כהן גם טען כי ישנה יוזמה לקדם הסדר עם בעלי חניונים פרטיים לחניה מוזלת בלילה. חניונים אלה יתחייבו להעניק חניה במחירים אטרקטיביים ובמקביל יקבלו פרסום מהעירייה. בנוסף הוא אומר, כי העירייה תקדם את תו התקן הווירטואלי, שבאמצעותו תושב העיר יוכל לשכור רכב ולקבל תו חניה בעיר בזמן השכירות דרך הטלפון החכם.
גם לתושבי העיר היה מה להגיד במהלך המפגש. דורון סעד, תושב שכונת יד אליהו, אמר בתגובה לדברים, כי אחת הבעיות בשכונה היא שבלילה לא נפתחים חניונים של מוסדות ציבור כפי שיש בשאר העיר. מדובר בבעיה במיוחד לאור העובדה ששכונה זו מתקדמת תוכנית פינוי בינוי אגרסיבית. להבי השיבה כי הם עובדים על מציאת פתרון לנושא.
מיכל גוט, תושבת שכונת רמת החייל, טענה למצוקת חניה משעות הבוקר ועד השעה 19:00. הגורם לכך, לדבריה, הוא תושבי חוץ שבאים לעבוד בשכונה וסביבתה. להבי טענה בתגובה כי באזור רמת החייל נמצאו משקי בית שמחזיקים בשמונה תווי חניה.
שיר דגן המתגוררת באזור רחוב באזל, אחד האזורים המזוהים ביותר עם מצוקת החניה, אמרה כי לעיתים היא מחפשת מקום להחנות במשך שעתיים. לדבריה, דיירים שיש להם חניה פרטית וגם רכבים בעלי תו נכה מעדיפים להחנות בחניית "כחול לבן" כדי לשמור חניה לחברים ולשאר בני המשפחה. היא טענה שיש לחייב רכב נכה לחנות בחניית נכים, וכי חניוני הלילה צריכים להיפתח בשעות מוקדמות יותר. היא הוסיפה כי רכבי אוטותל תופסים גם הם חניה "כחול לבן", וסיפרה אפילו על עובדים משגרירות מצרים (ממוקמת ברחוב באזל), להם יש חניות שמורות, אבל למרות זאת הם מעדיפים להחנות בחניית כחול לבן.
להבי השיבה לדברים כי יתכן ותיעשה פנייה למשרד החוץ, כדי להנחות את אנשי השגרירות להחנות בחניות השמורות בלבד. "החניה יקרה והיא צריכה להיות יקרה גם עבור גורמי חוץ", אמרה והוסיפה, כי אחד הצעדים העיקריים שעל העירייה לבצע הוא לצמצם את מספר תווי החניה המחולקים לתושבי העיר.
תוציאו את הקורקינטים והאופניים החשמליים מהמדרכות ואז נדבר על ״הולכי רגל בראש הפירמידה״: מספיק כבר עם ההתקפה המלאכותית על רכבים, נסו פשוט ללכת על המדרכה בעיר
מה שכתבה גלית: "תוציאו את הקורקינטים והאופניים החשמליים מהמדרכות ואז נדבר על ״הולכי רגל בראש הפירמידה״: מספיק כבר עם ההתקפה המלאכותית על רכבים, נסו פשוט ללכת על המדרכה בעיר" ומוסיף, תורידו גם את נסיעות האופנועים מהמדרכות