ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי דורש להחיל את מצב החירום בתקופת הסגר גם על בתי המשפט, כפי שהיה בתקופת הסגר הראשון של הקורונה.
אתמול הודיע מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, כי "אין הצדקה לצמצום גורף בעת הזו של כלל פעילות הרשות השופטת", למרות הוראות הסגר ברחבי המדינה. זאת בעצה אחת עם נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות ושר המשפטים אבי ניסנקורן. בתגובה, שיגר חימי למערכת בתי המשפט דרישה תקיפה בשם עורכי הדין לשינוי ההחלטה. לדברי חימי, המשך קיום הדיונים מסכן את בריאותם של עורכי הדין והצדדים, בשונה מהשופטים המוגנים ב"מגדל השן".
בהודעת מנהל בתי המשפט נכתב כי החלטת הממשלה לקיום סגר לא מחייבת את בתי המשפט, עקב עקרון הפרדת הרשויות. "השירות החיוני שמעניקה הרשות השופטת ושיפור ההיערכות מהגל הראשון של ההתמודדות עם הנגיף, כל אלה אינם מצדיקים צמצום גורף של כלל פעילות הרשות השופטת", קבע מרזל.
עם זאת עד ל-1 באוקטובר יחולו ההוראות הבאות: בעלי דין אשר עניינם צפוי לידון ואשר מבקשים לדחות את מועד הדיון בעניינם – רשאים לפנות לבית המשפט. בקשות הדחייה תידונה על ידי בתי המשפט תוך שקילת מכלול הנסיבות, ובכלל זה הכרה בצו השעה והאילוצים והמגבלות הנובעים ממנו, כתב מרזל. בעלי דין המחויבים בנקיטת פעולה, ואשר נמנע מהם לפעול נוכח המגבלות, רשאים אף הם לפנות בבקשה מתאימה – הכל בהתאם לשיקול דעת השופט. בתי המשפט יבחנו דחייה יזומה של דיונים מרובי קהל, אך כל המועדים שנקבעו לנקיטת הליך או ביצוע פעולה, נותרים על כנם אלא אם תבוא החלטה אחרת.
חימי הגיב תוך הבעת מחאה על אי שיתוף והיוועצות עם לשכת עורכי הדין. "קיבלנו את הודעתך, ואין לנו אלא להצר על כך שהועברה אלינו כעובדה מוגמרת", כתב חימי. "השירות החיוני של הרשות השופטת, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול להעמיד בסיכון את בריאותם של ציבור בעלי הדין ומייצגיהם, עורכי הדין. נראה כי המתווה המוצע בהודעתך לוקח בחשבון את צרכי המערכת בלבד, כשמנגד נדרש מבעלי הדין ועורכי דינם להתייצב לדיונים המשפטיים בתנאים קשים המסכנים את בריאותם, וכפועל יוצא מכך את בריאות בני משפחותיהם והקרובים להם, כל זאת בתקופה בה נגיף הקורונה משתולל ואלפים נדבקים יום ביומו".
לדברי חימי, "כללי התו הסגול" הנוגעים לשמירת מרחק בטוח, מיושמים בבתי המשפט "רק לגבי השופטים וצוותם, כשהחלק שלהם באולם ממוגן בציוד המתאים למניעת הדבקה, כשאמצעי הגישה אליהם מוגבלים, בעוד שבשאר החלקים (של האולם) כמו גם בשטחים הציבוריים בבתי המשפט מופקר ציבור הבאים לגורלו. עורכי הדין נאלצים להצטופף עם לקוחותיהם והעדים במסדרונות בתי המשפט ובאולמות תוך נטילת סיכון בריאותי עצום".
חימי הוסיף ותקף את ההחלטה: "גודל האבסורד הוא שעורכי דין לא יכולים להסב בראש השנה לשולחן החג עם בני משפחותיהם ויקיריהם הקרובים, כשמנגד יום לאחר מכן, נאלצים להצטופף עם אנשים זרים בדיונים משפטיים. כך לא נאבקים בקורונה! כך מגבירים את שרשראות ההדבקה. מערכת המשפט אינה יכולה להתנער מאחריותה למחדל זה. המתווה המוצע אינו מאזן בצורה ראויה בין צרכי המערכת לצרכי בעלי הדין, והוא נוטה באופן מובהק לטובת המערכת על חשבון הציבור הבא בשערי בית המשפט. לצערנו הרב, מגמה זו היא המשכה של מדיניותה החד צדדית של הנהלת בתי המשפט המקדמת ביתר שאת את הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי לצורך הגברת כוחה של הרשות השיפוטית, על אף שאינה משרתת בהכרח את טובת הציבור… איננו יכולים להשלים עם התעלמות בוטה שכזו מצרכיהם של בעלי הדין ומייצגיהם".
לטענת ראש הלשכה, "מערכת המשפט המופקדת על שמיעת עמדתם של כל הצדדים הרלוונטיים טרם תקבל החלטה, נכשלה בנושא זה הכרוך בסיכון חיי אדם, והתעלמה לחלוטין מהגורם המייצג את המשתמשים המרכזיים של המערכת – עורכי הדין. לשכת עורכי הדין רלוונטית ביותר, כי מביאה את 'ריח השדה' והניסיון בפרקטיקה. יובהר, אנו הראשונים להבין את חשיבותה של מערכת המשפט והשירות החיוני שהיא נותנת. איננו מבקשים לסגור את שעריה, אלא מבוקשנו שתהיה התחשבות אמיתית גם בצרכיהם של משתמשיה האחרים שאינם השופטים וצוותם. אנו מציעים לאפשר את קיום הדיונים רק לצדדים המעוניינים בכך. ברוח זו אבקשך לתקן את הודעתך, על דרך הוצאת הנחיה לפיה יתאפשר בעת הזו לכל צד לדיון להגיש בקשת דחייה ללא צורך בנימוק, שתיענה ללא תנאי ומבלי שתיקבע סנקציה או שיושתו הוצאות בגין הבקשה…
"מן הראוי שלהבא תקיימו היוועצות עם הלשכה, כל אימת שהודעות מן הסוג הזה עומדות על הפרק. ניסיונם של העוסקים בפרקטיקה, שאת קולם מביאה הלשכה, לא יסולא בפז, ומן הראוי שהיושבים במגדל השן יסתייעו בו לטובת הציבור".
תגובת הנהלת בתי המשפט תובא בהמשך.
לקראת עתירה: סגר הרה אסון
בתוך כך, שורה של אנשי רפואה, אקדמיה ומשפט עתידים לעתור לבג"ץ כנגד החלטת ממשלת ישראל על סגר כללי למשך 21 יום. בהתראה לפני הגשת העתירה, פנו עורכי הדין ירון דוד, בתיה זקס, ריטה פרייס ועידו יהודה דקל אל ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין והפרויקטור רוני גמזו. "ההחלטה על סגר היא שגויה והרת אסון עבור אזרחי מדינת ישראל", כתבו.
"ההחלטה על הסגר התקבלה על בסיס מידע חסר ונתונים מלאכותיים ובלתי מדויקים, באופן המטיל ספק ממשי בנחיצות הסגר ובתועלתו ביחס לצמצום שיעורי התחלואה והתמותה ולמניעת קריסת בתי החולים – קל וחומר כאשר מנגד עומדת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות כדוגמת חופש התנועה, הזכות לפרטיות, לקניין ולחופש העיסוק, עם השלכות כבדות בהיבטים הבריאותיים, הכלכליים והחברתיים כלפי כלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה".
עורכי הדין העותרים דורשים כי "לצורך בחינת ההצדקה להטלת הסגר, מן הראוי כי הממשלה תספק לציבור את מלוא מסד העובדות והנתונים המדעיים שהובילו לקבלת ההחלטה, ותנמק מדוע אין היא רואה לנכון לאמץ מדיניות חלופית הנמנעת מהטלת סגרים ומגבלות פוגעניות, ומאמצת מודל התמודדות מושכל לחיים בצד הנגיף, תוך הגנה על אוכלוסיות בסיכון".
העותרים מצטטים תחזיות שחורות בדבר אלפי מתים שלא התאמתו. לדבריהם, על פי ייעוץ מדעי עולה כי הסיבה לעלייה באחוז החולים הקשים נעוצה בשינוי הקריטריונים, ובנוסף הכללתם של נשאים אי-סימפטומטיים במצבת החולים יוצרת מצג שווא על מצב התחלואה. "למרות בקשתנו לקבל ממשרד הבריאות נתונים בדבר אחוזי התפוסה במחלקות הפנימיות ובטיפול הנמרץ לעומת השנים הקודמות, והשוואת מספר המונשמים, משרד הבריאות טרם מסר את הנתונים המבוקשים…
"אין כל היגיון רפואי או אפידמיולוגי בסגר, אלא שהטלתו צפויה לגבות מחיר כלכלי וחברתי עצום, תוך פגיעה כבדה בזכויות יסוד חוקתיות ובבריאות הציבור, כך שהנזק מהסגר יעלה על תועלתו". לדברי העותרים, "שעה שהממשלה בחרה להתנהל בחוסר שקיפות כלפי אזרחי מדינתה, אל לה להיפלא בפגיעת אמון הציבור בה ובאי ציות האזרחים להחלטותיה".
