ימי יולי אוגוסט תחילת ספטמבר מוגדרים ביומן העורך דין העברי כימי פגרה.
יחד עם זאת, החברות והחברים שלי בקומץ עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה, אישות ומעמד אישי, דווקא סובלים מתופעות לוואי קשות בשלהי הקיץ והפגרה:
שיער לבן כתסמין לחוויות המייסרות בתיקים מורכבים ואמוציונליים;
כאב ראש יומיומי ואדוויל קבוע בתיק;
התמוטטות עצבים בשיאה של פגרה גדושה תביעות הזויות של הרגע האחרון בשלל צבעי הקשת;
תשלומי מיסים גבוהים בחודש ספטמבר, כנגזרת לעבודה הבהולה בימי החום המהביל של יולי אוגוסט.
על פי רוב, תיקי משפחה הם אמוציונליים ורגישים ואף גובלים בדיני נפשות, שכן עסקינן לרוב בגורלם של ילדים, במתווה הקשר העתידי שלהם לאורך כל שנות ילדותם ובחרותם במשפחה המפורת או המתפרקת, עם ובלי מי מההורים, וממון כמובן, מי לא רגיש לממון?
מה שקורה בחודשי הקיץ במערכת המשפט הישראלי בתחום דיני המשפחה הוא תוהו ובוהו, גוג ומגוג. מצוקות של קטינים וטירוף של אמהות ואבות, ובעיקר פרנסה בשפע לאמיצים שבינינו אשר קפצו לזירת הבוץ הנקראת דיני משפחה, במקום להשתכשך בבריכות השחייה של מלונות היוקרה.
הימים הקודמים לפתיחת שנת הלימודים כוללים בחובם מאבקים של הרגע האחרון בין אמהות לאבות, ולהיפך, בכל הנוגע לרישום הקטינים למסגרות החינוכיות, הרצויות לה, או לו. מעבר עם הקטינים למגורים בעיר אחרת – מי בעד, מי נגד? כבוד השופט? אפילו הטיפול התרופתי הנכון לקטין, וגם חיסונים כן או לא.
בחודשים יולי אוגוסט עורכי דין לענייני משפחה, והשופטים, מוצאים את עצמם נאבקים בסוגיות העונתיות הבוערות הבאות:
הברחת קטינים למקומות מגורים, שלא על פי החלטות שיפוטיות והסכמי גירושין;
צווי מניעה (דחוף דחוף) כאלו ואחרים הנוגעים לשלומם של קטינים;
צווי הגנה )כאן ועכשיו) המחייבים החלטות שיפוטיות בליווי השוטר הקהילתי, נוכח האלימות הגואה בתוך המשפחה בימי הקיץ החמים והצפופים.
לכל הכאוס התוך ביתי הזה, אנא הוסיפו את נסיכת הקורונה. מהתיקים שעל שולחני ניכר כי המגפה העולמית הביאה להסלמה בכל הסוגיות של דיני המשפחה.
יותר דרישות לשינוי במקום המגורים של ההורים והקטינים נוכח מצוקות כלכליות, פתאום כולם רוצים לגור בסביבת הסבא הסבתא ובני המשפחה המורחבת.
יותר אירועי אלימות בין בני הזוג וסתם בתוך המשפחה, סדר גודל שלא אני ולא חבריי בתחום ראינו בשנים האחרונות.
המשבר הכלכלי הלאומי והבינלאומי מייצר אולטימטומים שאף בן זוג אינו עומד בהם, אפילו חברות האשראי הרימו ידיים, ומי נקרא לדגל? עורכי הדין ובית המשפט.
כשם שאנחנו עבדנו קשה בקיץ הזה, כך גם בית המשפט איבד את סבלנותו כלפי אמהות שהבריחו את ילדיהן לערים מרוחקות, וכלפי אבות שהחליטו מתוך פרינציפ והטרחת האם שהם לא מוכנים לשתף פעולה ברישום הקטינים למסגרת החינוכית החדשה (שכן נדרשת חתימת והסכמת שני הורים גרושים למסגרת חינוכית).
בתי המשפט הנכבדים, ובעיקר ערכאות הערעור, נדרשו לשתות מיץ אומץ (קר קר) כדי לתת בקיץ הראשון של הקורונה החלטות שלא נראו כאן מזה שנים, גם בנוגע לסכסוך בין בני הזוג וגם בנודע לחיוב בהוצאות משפטיות גבוהות (חן חן).
כך לדוגמא כבוד השופט אריאל ואגו מבית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט על העברת קטינים באופן מיידי ממשמורת האם למשמורת האב, כסנקציה נגד התנהלותה המנכרת של אמא שהעתיקה את מקום המגורים של ילדיה הקטינים תוך שהיא מפרה צו מניעה נגדה (עמ"ש 9246-03-20).
אני מברכת על החלטות כאלו, ללא החלטות שיפוטיות אמיצות בבתי המשפט לענייני משפחה ימשיכו הורים משני הצדדים להתעמר אחד בשני מתוך מניעי נקם אפלים, תוך ניכור הקטינים היקרים שלהם, פגיעה חמורה שתביא להשלכות הרות גורל על שלום הקטין בבגרותו, בטח בכל הקשור לפיתוח מערכות יחסים וקשרים זוגיים.
