ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי גינה בחריפות את ההתקפות הפוליטיות על הפרקליטות ובתי המשפט. חימי אמר בוועידת פתיחת שנת המשפט כי "בשנה האחרונה היינו עדים למתקפות מחרידות שכללו איומים מפורשים כלפי בכירי המערכת. הגיע הזמן לומר באופן ברור: נבחר ציבור שמאיים על היועץ המשפטי לממשלה או על אנשי הפרקליטות – אינו ראוי לתפקידו. זו התנהגות בריונית שיש להוקיע ללא היסוס". חימי לא נקב בשם של פוליטיקאי כזה או אחר המאיים על היועמ"ש, אך הרמז מובן. היו רבים כאלה, והגדיל לעשות השר דוד אמסלם שאמר לאחרונה בראיון עיתונאי כי "אין ספק שמנדלבליט הוא לכאורה עבריין".
"שיח אלים ומסית חותר תחת יסודות הדמוקרטיה ומהווה איום על עתידם וביטחונם של אזרחי ישראל", אמר חימי. "יש לבקר את המערכת כדרך קבע, בלעדיו המערכת תתנוון… אך לא ניתן להוקיע את מערכת המשפט כולה".
היועמ"ש אביחי מנדלבליט התייחס בדבריו באריכות למשפט המכונן שייפתח בשנה הקרובה נגד ראש הממשלה נתניהו. היועמ"ש אמר כי נגד הפרקליטות מתקיים קמפיין שכולו "שקר גס, המבקש להציגה כמערכת תביעה פוליטית". לדבריו, "המשימה הופקדה בידי פרקליטים מצוינים, בראשות המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד ליאת בן-ארי; הקמפיין מבקש להציג את ההליך הפלילי הזה בצורה מעוותת, כמהלך המונע משיקולים זרים. מובן כי מדובר בשקר וכזב.
"בכל הנוגע לראש הממשלה – כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חלילה נגד מפלגה פוליטית כלשהי. כתב האישום מבוסס אך ורק על ראיות שנאספו בחקירה מאומצת, ועל בחינתן של ראיות אלו לאור הדין הפלילי, לרבות לאחר שמיעת טענותיו של הנאשם במסגרת הליך שימוע. כל שיקול פוליטי הוא זר לתהליכים אלו.
"הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על ידי בית המשפט ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט בהליך הפלילי, לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו.
"אם לסנגורים יש טענת הגנה כלשהי, אדרבא – שיטענו אותה בבית המשפט, ושבית המשפט יכריע בדבר, לאחר שישמע את מכלול הטענות וייחשף לכלל הראיות", אמר היועמ"ש. "בהחלט יש אינטרס ציבורי בהכרעה כזו. במדינת חוק, משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית – הרשתות החברתיות.
"אני דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה הבן של פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי – היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה. בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה".
מנדלבליט הוסיף כי "בהקשר הזה, נשמעות טענות קונספירטיביות חסרות ביסוס, לרבות מצד נבחרי ציבור. הדוגמא המובהקת היא העמדה אותה הגשתי לבג"ץ, שהתקבלה פה אחד על ידי 11 שופטים, לגבי אפשרות הקמת הממשלה על ידי ראש הממשלה, על אף שהוא נאשם בפלילים. העמדה הזו גם לקחה בחשבון את העובדה שהחל מהחודשים הקרובים יתנהל משפטו של ראש הממשלה, בתדירות גבוהה של דיונים. מבחינתי אין בעובדה כשלעצמה זו כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו.
"כפי שהבהרתי לבית המשפט העליון בעמדה שהגשתי, כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים, המונע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות. הסדר ניגוד עניינים שכזה יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי.
"אשוב ואדגיש, אין שום בסיס לטענה כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים לא משפטיים. לצערי, הטענה הזו חוזרת ועולה, ויש מי שדואגים לחזור על כך מבוקר עד ערב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעבודתנו", אמר מנדלבליט, ברמז ברור לשר אמיר אוחנה. לדבריו הטענות הקונספירטיביות נשמעו גם אחרי פרסום הנחיית הפרקליטות בנוגע למדיניות אכיפה של עבירות שבוצעו במהלך הפגנות. "גם כאן, אין קשר למציאות", טען היועמ"ש. "עבודת המטה נמשכה למעלה משנתיים… זוהי הנחייה חשובה, המאזנת בין חופש ההפגנה לבין החובה לשמור על הסדר הציבורי… מי שמוצא בהנחיה פגם – מוזמן לפנות אלינו עם טענותיו הענייניות או ולהביאן בפני הערכאות. מכאן ועד הטענה השקרית כאילו ההנחיה הזו מבקשת לשרת חלילה מטרה פוליטית, הדרך ארוכה מאוד. זוהי טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס".
על העימות בין המערכת הפוליטית לבית המשפט העליון, אמר מנדלבליט: "זהו תפקידו של בית המשפט להציב את גבולות הדין עבור רשויות השלטון. כך פועלת דמוקרטיה… אפשר לבקר פסק דין כזה או אחר, ואפשר לבקש דיון נוסף. מכאן ועד להתקפות ואף השמעת השמצות אישיות נגד שופטים, יש מרחק רב. התופעה הפסולה הזו צריכה להיפסק. אין לה מקום במדינה דמוקרטית ששלטון החוק הוא חלק בלתי נפרד מהקוד הגנטי שלה".
חיות תוקפת
נשיאת בית משפט העליון, השופטת אסתר חיות, הזהירה בדבריה כי "גוברים הניסיונות להחליש את מעמדה של הרשות השופטת ולהכפיף אותה לטעמם של פוליטיקאים". הנשיאה חיות התעמתה באופן חריף עם דבריו של יו"ר הכנסת יריב לוין מוקדם יותר בועידה, והאשימה אותו בחוסר ממלכתיות.
יו"ר הכנסת לוין טען כי "בג"צ רומס את הכנסת ברגל גסה". לוין הוסיף והטיח כי "בית המשפט העליון קורע את החברה הישראלית", בהקשר לפסקי הדין האחרונים בנוגע להריסת בתי מחבלים. "אף אדם בר דעת לא יכול לקבל את פסקי הדין האלה, שביניהם ובין עולם המשפט אין שום קשר. יש ניסיון לקחת השקפת עולם ולכפות אותה על הציבור באופן לא דמוקרטי".
חיות הזמינה את הדרג הפוליטי וחברי הכנסת, בתגובה, "לקיים התבוננות פנימית ולתקן את הטעון תיקון בביתם, לפני שהם יורים בליסטראות של ביקורת כלפי אחרים". לדבריה, "הביקורת היא לגיטימית, אך כאשר היא מושמעת מפי גורם שלטוני בכיר, מותר לצפות כי תהיה עניינית, הוגנת ולא פופוליסטית. לצערי, הדברים שנשמעו בוועידה מפי יו"ר הכנסת אינם עונים על ציפייה זו, לא מבחינת התוכן ולא מבחינת הסגנון, שבינו ובין ממלכתיות אין דבר וחצי דבר".
"כשופטים אנו מחויבים שלא ליטול צד בשיח הזהויות הפוליטי", הוסיפה. "בעת האחרונה אנחנו עדים לניסיונות להציג את הרשות השופטת כ"פקידות" וכמי שנוטלת לעצמה סמכויות לא לה, בטענה שהשופטים לא נבחרו בבחירות ישירות על ידי העם. טענות ממין זה מבקשות להשליט שיקולים פוליטיים בהליך המינוי של שופטים, במקום הליך בחירה ממלכתי המתקיים מאז קום המדינה… הליך בחירת השופטים, אשר לצערי יו"ר הכנסת בחר לכנותו 'הליך מעוות', מבטיח שלצד נבחרי הציבור יכהנו שופטים עצמאיים, בלתי-תלויים וא-פוליטיים, הנתונים לביקורת ולפיקוח במידה שאין לה אח ורע באף אחת מהרשויות האחרות".
חיות התריעה כי "בשנה האחרונה איבדנו כחברה את היכולת לנהל שיח. נשברו שיאים של השחרה, דה-לגיטימציה ושיח מתלהם, אשר הטביעו חותם וחלחלו, לדאבוני, במידה מסוימת גם אל אולמות המשפט… הנכונות להקשיב לעמדות שונות הוחלפה בהתבצרות, בהסטת אחריות, וגרוע מכך בזלזול ובביטול, ואף בקריאות לאלימות….הנזק שיצר השיח המפלג אינו מסתכם רק בשחיקת הקשרים שבין חלקי החברה הישראלית. המשטר הדמוקרטי כולו נשען על היכולת לקיים שיח מכיל ומכבד". הנשיאה חיות הוסיפה: "הכרעות קשות (בפסקי הדין) הן פעמים רבות לא פופולריות, אך בית משפט הפועל מתוך שאיפה לרצות ולזכות בפופולריות ציבורית אינו יכול לבצע את עבודתו נאמנה".
שר המשפטים אבי ניסנקורן הצהיר כי ימנע מינויים פוליטיים במערכת המשפט: "כשר המשפטים של אזרחי ישראל, אמשיך לדאוג ששומרי הסף יפעלו באופן עצמאי וללא תלות בפוליטיקאים. אעמוד על כך שלא תהיה פוליטיזציה של מינויים, ושיקולים זרים לא יחדרו להליך בחירת פרקליט המדינה. בוועדה לבחירת שופטים בראשותי, ייבחרו השופטות והשופטים על פי ניסיונם, כישוריהם ומקצועיותם בלבד. לא אתן לשיקולים פרסונליים כלשהם לחדור למרחב הזה. רק הגנה על עצמאות מערכת המשפט תבטיח הגנה על החופש של כל אזרח במדינת ישראל".
איזה מזל שאבות למען צדק פתחו בהליך נפרד מהחבורה הזו בבית הדין הבינלאומי .
פשעים נגד האנושות במיטבה עי חובשי כיפה …
ניכור הורי עובר לאחריות לשכת עורכי הדין .
שביתה מוכרזת על ההסתדרות .
ניסקורן אומר אזרחים שיקח דוגמא משר הביטחון בנט ויצהיר על מעשר ממשכורתו
כל החבורה שהצטלמה על הבמה נדרשים להקשיב לוועדה לזכויות הילד . מסתבר שיש מספר יעד לסחר בקטינים בישראל מסתבר שיש כ 4000 ילדים במרכזי קשר .
מסתבר שאפילו נווה עשה מעשים עם שופטים …
מסתבר שיש גידול ב חמישים אחוז בתלונות על שופטי המשפחה .
מסתבר …. מקום עבורכם לדווח … אולי ככה יתעוררו …מנותקים נאמאסתם