ועידת פתיחת שנת המשפט המסורתית של לשכת עורכי הדין מתקיימת בצל הקורונה – הפעם בגרסה משודרת מאולפני הרצליה, המועברת באתר הלשכה (חמישי, 3 ספטמבר).
אחד המושבים החשובים של היום עסק בפגיעה בזכויות עצורים ואסירים תחת מדיניות הסגר בבתי הסוהר. הדיון בהנחיית העיתונאי מאור צור התמקד הן בפגיעה בהגנה ובשמיעת קולות העצורים בהליכים המשפטיים שמתקיימים בווידאו קונפרנס, והן בסיר הלחץ הקשה שנוצר בתוך בתי הסוהר עם עצירת החופשות, הגבלת הביקורים, צמצום פעילויות החינוך השיקום והתעסוקה וסגירת האסירים באגפים 24 שעות ביממה.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מעין בן ארי, השיבה לטענה כי לעצורים הנמצאים מול מצלמה בבית המעצר אין תחושה שהשופט בדיון רואה או שומע אותם. "חובה על בית המשפט להקפיד על כך שהעצור מבין כל מה שקורה. אנחנו מסבירים לעצור, מכוונים את המצלמות, מאפשרים שיחה חסויה עם הסנגור ואפילו עם בני משפחה. לא דומה דיון ראשון של הארכת מעצר, בו עצור פוגש לראשונה את סנגורו, או דיון הוכחות או טיעונים לעונש, להליכים אחרים", אמרה השופטת. "יש סדרי עדיפויות, אנחנו כרגע בהגבלה חלקית ויש מכסה של עצורים שניתן להביא. בדיונים המהותיים שבהם עולה חשיבות ההתרשמות הבלתי אמצעית, העצורים מובאים לבית המשפט במסגרת המכסה".
גם הפרקליט הבכיר עו"ד יוסי קורצברג מפרקליטות מחוז תל אביב טען כי ההשתתפות הפיזית של העצור ונוכחותו בדיון, חשובות יותר בהליך ההוכחות, ועל כן "נקבע מדרג".
יו"ר (משותף) הפורום הפלילי, עו"ד עדי כרמלי, אמר שזו תפיסה שגויה, ודווקא תקופת המעצר ימים (לצורכי חקירה) היא הקריטית ביותר לכל תיק. "חשוב ששופט יסתכל לעצור בעיניים כשמתקבלת החלטה", אמר עו"ד כרמלי והסביר מעבר לכך כי ריחוק העצור מעורכי דינו יוצר פגיעה קשה: "כאשר הסנגור חוקר את טוען המעצרים, העצור שנמצא לידו יכול ללחוש לו באוזן מיידית כשנאמרת עובדה לא נכונה, והסנגור יכול בנקל להפריך את דברי הטוען המשטרתי. הליך המעצר הוא אבן היסוד בכל תיק. כשסנגור מגיע לדיוני הוכחות, חומר החקירה כבר לפניו, אבל דווקא בדיוני מעצר ימים, כשהסנגור יודע פחות ופחות, הוא צריך את הלקוח צמוד אליו, ליד האוזן, כאשר הוא לא מכיר את האירוע ולפעמים גם לא את הלקוח. דווקא אז חשיבות נוכחותו גדלה, כדי לומר בזמן אמת שהפרטים שנמסרו על ידי המשטרה אינם אמת. אין תחליף לנוכחות העצור, שיתפוס בחושיו ויבין מה קורה וכיצד מתקבלות ההחלטות".
המנחה צור העיר שקיימת בעיה גם בשיחת ההיוועצות עם הסנגור בטלפון, שאינה מהווה פתרון: "רוב העבריינים לא מדברים בטלפון, חוששים מהאזנה, ולא יכולים לדבר בחופשיות עם עורך דינם".
הלחץ בבתי הסוהר
יו"ר (משותפת) ועדת שב"ס, עו"ד רותם טובול, סיפרה על עתירה חסרת תקדים שנמצאת בהליכי הכנה ותוגש לבג"ץ בשם 859 אסירים נגד שירות בתי הסוהר, על הפגיעה בתנאי הכליאה, החיים בבתי הסוהר וצמצום מתמשך של זכויות היסוד של האסירים בצל הקורונה. מדובר ביוזמה משותפת של עמותת "דרור למשפחה" (משפחות האסירים), עו"ד טובול ועו"ד יובל יועז.
במכתב ההתראה לנציב שב"ס אשר וקנין לפני הגשת העתירה, נאמר כי "שב"ס מנצל את תקופת הקורונה כדי להרע במכוון את תנאי חייהם של האסירים ולגרוע מזכויותיהם, כדי להקל על הארגון ולהשתחרר ממחויבויותיו הבסיסיות לדאוג לרווחתם של האסירים". הדרישה משב"ס היא לבטל ולצמצם את ההגבלות החמורות שהטיל על ביקורי בני משפחה של האסירים, התייחדויות, חופשות, וכל פעולות השיקום, חינוך ותעסוקה בבתי הסוהר, ולאפשר לאסירים באופן כללי קשר רחב יותר עם המשפחות והפגת מתחים. המצב הנוכחי הוא "פצצה מתקתקת", הסבירה עו"ד טובול למנחה מאור צור. "אסירים שהם אבות לילדים, צריכים לבחור את מי מילדיהם יוכלו לראות ומי יבקר אותם, כי שב"ס לא מאפשר לכל הילדים להיכנס".
"כולנו חווינו סגר בתנאי הבית הנוחים, אבל נסו לדמיין מה קורה בקפסולה בבית סוהר", אמרה עו"ד טובול. "מתחילת המשבר, האסירים כלואים באגפים מבוקר עד לילה, חמישה-שישה בתא ללא מזגן. לא יוצאים ללימודים, לא יוצאים לפעילויות תעסוקה, עבודה, חינוך ושיקום. למה אנחנו מצפים? אפשר להקל עליהם. שייצאו ללימודים, שיוכלו לפרוק מתחים בחדר הכושר, שייצאו לחצר לשחק עם כדור. אנחנו מדברים על תקופה ארוכה מאוד, מחודש מרס, שהם סגורים בחדרים. שיאפשרו להם לצאת להתייחד עם בת הזוג ואחר כך ישהו בבידוד".
"בגלל הגבלת הביקורים יש עומס מטורף על הטלפונים, והאסירים לא מצליחים לדבר עם בני משפחותיהם", הוסיפה עו"ד טובול. "צריך להוסיף תאי טלפון, לאפשר מפגשים בשיחת וידאו, ויותר זמן טיול בחצר. היתה תקופה ששב"ס מנע גם מעורכי הדין להיכנס ומנע הגנה משפטית מלקוחותינו, בזמן שחוקרי המשטרה נכנסו לביצוע חקירות".
עו"ד טובול הזכירה כי המשבר הכלכלי פגע גם באסירים, שמשפחותיהם מתקשות להפקיד כסף בחשבונות הקנטינה, ואפילו תוכנית הסיוע שהבטיחה הממשלה – "750 שקל מענק לכל אזרח" – פסחה על האסירים. לאחרונה עו"ד טובול פנתה בעניין לשב"ס ולביטוח לאומי, בדרישה למציאת פתרון שיאפשר העברת המענקים לכלואים, כמו לכל אזרחי המדינה, באמצעות העברתם ישירות דרך שב"ס לחשבונות הקנטינה. לחלק גדול מהאסירים אין חשבונות בנק פעילים, ועל כן אין להם דרך לקבל את המענק.
עו"ד ד"ר סיגל שהב, ראש החטיבה הפלילית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ומהעותרות לבג"ץ "הצפיפות בבתי הסוהר", אמרה כי מדיניות הסגר של שב"ס "חנקה" את האסירים אבל נכשלה במבחן התוצאה. רק אתמול (2 ספטמבר) נודע כי בכלא איילון התגלו 16 אסירים חולים מאומתים שנדבקו בנגיף הקורונה, כנראה מסוהרים אשר נכנסים ויוצאים מבתי הסוהר, ורובם אינם מקפידים על חבישת מסכות במהלך עבודתם.
עו"ד שהב הזכירה כי לפי נתוני שב"ס, 5,700 אסירים הם חולים כרוניים במחלות שונות ונמצאים בסיכון גבוה למקרה שהנגיף יתפשט באופן נרחב. "הצפיפות הפכה את הכליאה להישרדות, ולא משיגה את מטרות הכליאה שהן שיקום ומניעת רצידיביזם (חזרה לבית הסוהר)", אמרה עו"ד שהב.
ראש ענף משפט בשב"ס, סגן גונדר עו"ד כנרת צימרמן, השיבה במענה הקבוע הניתן על ידי שירות בתי הסוהר לפגיעה בזכויות. לדבריה, "צריך להבדיל בין עולם הזכויות והעולם של טובות הנאה (ששב"ס אינו חייב לשיטתו לספק לאסירים לפי חוק)". לדברי עו"ד צימרמן, "כשביקשנו להגביל זכויות, עשינו זאת באופן חוקי אחרי התייעצות עם הפרקליטות ועל בסיס המלצת משרד הבריאות. אין לנו את היכולת לקבל לביקור את כל ילדי האסירים, נכון, זו בחירה קשה. גם להורים שלנו שמתגוררים בדיור מוגן לא מאפשרים ביקור של כל בני המשפחה.
לדברי עו"ד צימרמן, "יכולנו לפתוח את השערים ולשחרר את האסירים, כדי שיוכלו להיות בבידוד בנוחות ביתם… אבל שב"ס פעל לתיקון תקנות שעת חירום, שאיפשרו חופשה של 30 יום לפני שחרור מנהלי לאסירים שעמדו בקריטריונים ולא היוו סיכון מיידי לחברה. 850 אסירים שוחררו בדרך זו. פתחנו את בתי הסוהר והתחלנו לאפשר כניסה של מבקרים, עורכי דין ובני משפחה, אבל אנחנו חייבים להגביל את זה".
שיעשו משהו……
כל המשפחה סובלת
האסירים בכאוס ובחרדות זה נוגד את זכויות האדם בכל מדינה שחררו אסירים לא מסוכנים רק ישראל לא
איפוא הלב היהודי הרחמן ?
האסירים לא מוגנים אנשי סגל מסתובבים ללא מסכות אין הגיינה
אוכל. מעט מאוד אין ירקות ופירות
בקנטינה אין מה לקנות פישפשים בחדרים תנאים של גן חיות
לפחות החיות רואות אנשים הם לא
תעשו משהו🙏