
ב-5 לאוגוסט התייצבה עו"ד שירה ניר לדיון בבקשה למעצר עד תום הליכים של נאשם בפני השופט אלון אופיר בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע.
הנאשם שהה בכלא אוהלי קידר הסמוך וצפה באמצעות וידאו בדיון בו הורה השופט לשחררו על בסיס מפקחים שהתייצבו באולם. התביעה הגישה ערר והדיון במחוזי נדחה למחרת בשעה ארבע אחר הצהריים בפני השופט יואל עדן.
גם הדיון הזה נערך בשיחת וידאו, אלא שלקראת סיומו נותקה ההתקשרות, והדיון נמשך מבלי שהנאשם צפה בסיומו. אגב, כאשר הקשר הוירטואלי חודש התברר כי "היה מי שמיהר להוציא את הנאשם מחדר הוידאו בכלא ולהחזירו לתאו", אומרת בסרקזם הסנגורית ניר, "בסך הכל מדובר בעצור ולא בבן אדם שנלחם על חירותו".
עו"ד ניר מספרת כי בשעה שיצאה מהאולם הבחינה בנציג של יחידת נחשון ותהתה בפניו מדוע לא נכח בדיון כדי לחדש את ההתקשרו עם הכלא, והלה הנהנן בראשו והשיב כי: "בזמן הזה מתקיימים עשרה דיונים ואינני יכול להיות בכל האולמות".
"צודק לחלוטין הלוחם של נחשון", אומרת עו"ד ניר, "אבל מדוע מטילים על אדם אחד אחריות להתנהלות תקינה בעשרה דיונים של עצורים… על אחת כמה וכמה כאשר עצורים אינם מובאים לבית המשפט?".
עכשיו מתארת עו"ד ניר סאגה בירוקרטית אופיינית כל כך למערכת הרשמית של בתי המשפט ושירות בתי הסוהר, כאשר היא ובני המשפחה מטורטרים עד סמוך לחצות כדי לשחרר את העצור מכלא אוהלי קידר. בשלב מסוים, הלקוח שכאמור לא זכה לראות את השופט עדן מחליט על שחרורו, התקשר מהכלא ושאל, "התנתקה הטלוויזיה ואני לא מבין עד עכשיו מה קורה איתי? השופט שיחרר אותי או לא?".
בשיחה שניהלה עם קצינת האסירים של הכלא נמסר לה שמערך שחרור העצורים הסתרבל מאוד מאז שעצורים משוחררים מבתי הכלא ולא מבתי המשפט. "לדאבונה בני משפחה עומדים בחוץ וממתינים שעות על גבי שעות בתנאי החום הכבד וחוסר הנוחות בהמתנה מורטת עצבים. ליבה עימם.
"קצינת האסירים ציינה כי מאז חודש מרס נעשו פניות רבות לאפשר קבלה של החלטות שחרור חתומות על ידי שופטים בזמן אמת במחשב, על מנת למנוע את הסרבול, אך נענו בשלילה ולכן נאלצים להמתין בסבלנות שב"סית טיפוסית עד לקבלת הפרוטוקולים והחלטות שחרור בפקס, ואת מחיר מערך הקורונה המסורבל הזה משלמים העצורים ומשפחותיהם… כל זה היה בשעות אחר הצהריים וקצינת הרישום האדיבה אפילו אמרה לי, 'הפקס מבית המשפט עוד לא הגיע, תאמרי לבני משפחת העצור שעדיף שייסעו לביתם וישובו רק לקראת 23:00 בלילה".
הסיפור הזה הוא החלק החווייתי אישי ומקצועי בנייר עמדה לכבוד פתיחת שנת המשפט שהגישה השבוע עו"ד ניר לשר המשפטים, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, נשיאת בית משפט העליון, מנהל בתי המשפט, ממלא מקום נציב שב"ס ויו"ר לשכת עורכי הדין.
בכובעה כיושבת ראש הוועדה הארצית לזכויות נחקרים ועצורים בלשכה היא מבקשת להעלות לדיון את העיוותים הרבים הנגרמים כתוצאה מהתמשכות ההליך של דיוני מעצרים באמצעות שיחות וידאו מבתי הכלא, עקב מגבלות הקורונה.
"פנייתי מובאת בפניכם באופן ישיר 'מהשטח', מן המציאות השוררת בימים אלו ומעל הכל מדם ליבי, מהמקום בו אני, כסניגורית פלילית 'חווה' את סבלם של עצורים ובני משפחותיהם. הזכות הבסיסית לחירות נפגעת ובמסגרתה גם זכויות נוספות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לסיום מעצר.
"למעלה מחמישה חודשים חלפו מאז פרצה מגפת הקורונה… מערכת בתי המשפט נאלצה לשנות את התנהלותה ולהתאים עצמה להנחיות החדשות לשעת חירום… במסגרת השינויים שונו גם סדרי הנהלים ביחס לדיוני מעצר, אבל ההסדרים החדשים באמצעים הטכנולגים טומנים בחובם השלכות הגורמות לפגיעה בזכויות אדם וליתר דיוק בזכויות עצורים", קובעת עו"ד ניר ומגוללת שורה ארוכה של ליקויים.

העצור אינו נפגש עם הסנגור
בשגרה עורך דין רשאי לפגוש בעצור במרתפי בתי המשפט כשבידיו בקשת המעצר. המפגש הפרונטלי חשוב לצורך ביסוס הטיעונים על רקע התפתחויות אחרונות בחקירה. ככל שפגישה זו נמנעת, יכול הדבר לפגום משמעותית בטענות ההגנה וכתוצאה מכך עלול העצור להיוותר במעצר.
כיום ניתן לשוחח עם עצור רק בטלפון, אופן שאין בו כדי להפיק מיטב האינפורמציה.
מטבע הדברים, הן העצור והן העורך דין אינם חשים תחושת ביטחון לשוחח.. שמא השיחה מוקלטת…
כמו כן העצור אינו לבד כמו בפגישה פרונטלית… יש בסביבתו השגחה שאינה מאפשרת פרטיות והעצור חש אי נוחות.
הזמן המוקצה לשיחה בטלפון קצר בדרך כלל… יש ניתוקים, קו הטלפון תפוס… העצור מוצא מהחדר… העורך דין התעכב באולם…
כך, עורך דין בהליך מעצר מוצא עצמו לא אחת מיואש מול המערכת בזמן אמת… חרף העובדה כי מדובר בזכות אלמנטרית עבור העצור לא אחת בוחר עורך דין לוותר מאשר לרעום על כך מפאת העובדה כי מדובר בהתשה מיותרת כיאה לבירוקרטיה חסרת ארגון… ב-99 אחוז מהמקרים מסתיים הדיון כשהעצור אינו יודע לאן פניו… הוא אינו מבין את תוצאות הדיון וכל עוד לא שוחח עם סנגורו הוא חווה שעות ארוכות של תסכול, מתח נפשי, לחץ וכעס.
השופט אינו רואה
נוכחות עצור באולם יש בה כדי שגם השופט הדן בעניינו ייחשף למראהו למצבו הפיזי והנפשי של העצור. התרשמות השופט מהעצור באופן פרונטלי באולם מהווה משקל שאין להתעלם ממנו ומניעתה פוגעת באופן מובהק בגורלו של עצור.
העצור אינו רואה ואינו שומע
המצלמה בבית המשפט מכוונת לעבר השופט בלבד, כל יתר חלקי האולם נותרים בגדר נעלם מבחינת העצור בכלא…. על מנת שיוכל לראות את הסנגור והתובע עליהם לגשת ולעמוד מול המצלמה בקרבת מושבו של השופט כשגבם מופנה אל השופט (לא מכובד)… בהנחה שהעצור שומע… כי אופן השמיעה מוגבל… על העצור שאינו רואה את הדוברים לאבחן בין קולו של האחד לאחר ובו זמנית גם להבין את כל שנאמר.
נשאלת השאלה, כיצד ניתן לצפות מעצור להבין כהלכה את הדיון בעניינו?! לא רק שלא ניתן לצפות זאת, זה בלתי אפשרי ואסור שיקרה… מדובר בפגיעה בזכות בסיסית המוקנית לעצור מכוח החוק, לראות, לשמוע ולחוות את המתרחש באולם, ללא כל מגבלה ובאין מפריע. אין זה העיקר לסמן וי ולהאמין כי זכות זו ממומשת באמצעות טכנולוגיה חדשנית ומסך טלוויזיה, קיימת החובה לוודא כי אמצעי זה נותן את המענה שבבסיס זכות זו.
החדר בו יושב העצור אינו מנוטרל מרעשיי רקע, לצידו של העצור יושב נציג שב"ס להשגחה כשמאחור נמצא/ים אחרים המשוחחים ביניהם וקולותיהם נשמעים ברקע ומעיבים על יכולת העצור לשמוע באופן נקי ותקין את הנאמר והמתרחש בדיון. אין מדובר במקרה בודד אלא במקרים רבים שלא אחת גורמים לשופטים לאבד את סבלנותם…
לדאבוננו, ברגעים שחולפים נוצרים "חללים" בהם העצור מנותק מהנעשה באולם, על כל המשתמע כמפורט.

הטכנולוגיה מנתקת את העצור
סיטואציה נוספת המרבה להתרחש היא ניתוק פתאומי של המסך… לפתע שמים לב שמבעד למסך אין עצור, התנתק, נעלם… העצור החמיץ דברים שנאמרו בעניינו ולא תמיד ניתן לשוב ולשחזר את הנאמר או הנעשה… כידוע, לא הכל מתועד בפרוטוקול.. משמעות הדברים רבה וכך גם שמיעתם בזמן אמת באוזניו של העצור.
העצור אינו יכול להעיר
לעיתים במהלך דיון נאמרים דברים על ידי הצדדים שגורמים לעצור להיזכר בדבר מה שלא הספיק לומר, אולי שכח, לא חשב שרלוונטי וכדומה. בשגרה, יכול עצור באולם לעשות זאת בנקל, ואולי יהיה בדבריו להטות את הכף לזכותו, בשיטה כיום הזכות הזו אינה יכולה להתממש, כיצד ימתיק סוד עם סנגורו? במסך מול כל הנוכחים? ולחילופין, מה עושה עורך דין המעוניין לברר דבר מה עם עצור במהלך הדיון?
מדובר בהשפעה עצומה על הליך דיון תקין וראוי, אין לראות בו עניין של מה בכך… חובה לאפשר לעצור ולבאי כוחו למצות את כל האמצעים העומדים למימוש הגנה מקסימאלית.
עצור לא רואה בני משפחה ומקורבים
אחד היתרונות של עצור באולם הוא היכולת לראות בני משפחה. מעבר לתמיכה הרגשית, הם ומקורבים אחרים נחוצים להליך המשפטי עצמו, הם עשויים לשמש כערבים ומפקחים לשחרור והסדרת חלופת מעצר. אנא זכרו, עסקינן באדם שחזקת החפות עומדת לזכותו כל עוד לא הוכח אחרת… וחובתנו לוודא שלא נגזל ממנו דבר שהיה זוכה לו בעת שגרה.
לנוכחות המשפחה יש השפעה חיובית שבאה לידי ביטוי גם בהתנהגות העצור… הידיעה שיש לו לאן לחזור מעניקה לו מוטיבציה להתמודד עם מצבו… לעשות חשבון נפש.. וכן, אפילו להרגיש ולהביע חרטה ככל שביצע את המיוחס לו.
עיכוב שחרור עצורים
המקרה הפרטי שתואר מבית המשפט בבאר שבע וכלא אוהלי קידר משקף תופעה שאינה עולה בקנה אחד עם הזכות לחירותו של אדם. העובדה כי החוק אינו מגדיר זמן עיכוב לשחרור עצור בתום החלטת שופט, אין בה כדי לנצל זאת ולאפשר השתהות לנוחיותה של הפקידות בבתי המשפט ושב"ס… יתרה מכך, בדרך של פרשנות ניתן להסיק כי המחוקק דווקא בחר שלא להגדיר זמן עיכוב מתוך כוונה לשחרור על אתר.
נכון להיום אנו חווים כאוס בירוקטי בהקשר הזה, פקסים איטיים, משרדי רישום סגורים, חותמי ערבות מטורטרים, מפקחים מותשים, יד ימין אינה יודעת מיד שמאל. השיטה כיום מעניקה סמכות ליחידת נחשון ורשמי שב"ס לפעול בעניין שחרור עצורים על פי שיקול דעתם, ואת המחיר היקר משלמים עצורים שזכו לחירות אבל נותרו בחסות סוהריהם… מדובר בהתרסה מובהקת נגד הזכות לחירות.

עצורים אינם שקופים
יו"ר הוועדה לזכויות נחקרים ועצורים, עו"ד ניר, אינה מסתפקת בהוכחת המערכת, היא גם מציעה הצעות לשינוי, שמן הסתם יגרמו כאב ראש לכל העוסקים במלאכה.
* מתן זכות לעצור לבחור את האופן בו ייערך דיון הארכת מעצר – וירטואלי או פרונטלי.
* התאמת מערך השינוע של יחידת נחשון (הפוסטה) בכפוף להנחיות הקו הסגול, בדיוק כפי שהתחבורה הציבורית התאימה את עצמה למצב שנכפה על היקום.
* תיאום שהות בתאי המתנה בבתי המשפט ובאגפי המעבר עד חמישה עצורים עטויים במסכות ונגישים לחומרי חיטוי בכפוף להנחיות משרד הבריאות… בדומה לעסקים קטנים בחוץ.
* עצורים אשר נקבע שחרורם על ידי שופט ישוחררו מבית המשפט ללא שיהוי וסרבול מיותרים.
"על פניו נראה כי מדובר בהיערכות מורכבת ויקרה, אך היא אינה בלתי אפשרית", קובעת עו"ד ניר בסיום דבריה, "כל אותם גופים הנוטלים חלק במערכת עליהם לבצע את המוטל עליהם ללא כל סייג. ככל שמדובר בחירותו של אדם קיימת החובה ליתן את הדעת והמשקל הראוי למנוע ולמזער ככל שניתן פגיעה בזכויות… אסור לאפשר אוזלת יד כאילו מדובר בחפץ ולא באדם בשר ודם. עצורים אינם שקופים, חובתנו לראותם, ומעל הכל את חזקת החפות הנזקפת לזכותם. רגע אחד בו שוהה אדם מאחורי סורג ובריח הינו רגע של חירות שנגזלה ולא תחזור, בתחושתו של עצור כל רגע מאחורי סורג ובריח הינו רגע שאינו נגמר, וכמו שאנו הסניגורים נוהגים לומר: ימי מעצר אינם על חשבון העונש".
עו"ד שירה ניר – הבהרה
"אין באמור לכוון אצבע מאשימה כלפיי בעל תפקיד ספציפי זה או אחר, עמדתי המובאת במסמך זה מטרתה לפקוח את עיניה של המערכת כולה ולהזכיר לכולנו כי עסקינן בבני אדם. מחובתנו לא לשכוח זאת כי איש מאיתנו אינו אוחז בערובה שמחר לא ינהגו כך ביקרים לו מכל".

.










העורכת דין הנכבדה מוציאה נייקות עמדה מטעם עצמה. תעשו סקר אצל עצורים ותראו ש 95 אחוז מהם לא רוצים לצאת. לקום בחמש בבוקר לצאת לפוסטות המתנות בבית משפט לא לעשן יום שלם וזה בלי שדיברתי על לילה במעבר
לפני שלושה ימים עשו לאוטיסט מאשקלון וועדת איבחון רפואית דרך הוידאו. מזלו שהיתה תקלה והדיון נדחה. זה אבסורד ולא יאמן שרופאים אמורים לקבוע את אחריותו הפלילית דרך וידאו. מדינת ישראל הלכה פייפן!
אם סקרנים למה עושים לאוטיסט פעם שניה וועדת איבחון זה בגלל שקשרו אותו למיטה כעשרה פעמים, עם כפפות מגואלות בדם קרוש מפחד שישחרר את האזיקים ליממה ויותר, ובפעם העשירית, כאשר הוא היה כבול, אמרו לו בוקר טוב והוא ירק על הסוהר (מנהל אגף במב"ן). מיד הגישו תלונה, וכתב אישום על פגיעה בעובד ציבור, אתם קולטים? אוטיסט כבול למיטה יורק ומקבל כתב אישום …מדינה ז**.
אלוהים רואה ושומע. שירה ניר מכירה אותו ויודעת שעשו לו עוול.
אדון חיימון היקר…
אילולא היית קורא את כל הכתבה כמו אדם שמבין עניין אז היית מביין היטב את הכתבה אבל ככול הנראה שיש לך בעיה בהבנת הנקרא אז זאת היתה תגובתך ואני בטוח שמעולם לא היית עצור בשביל להבין את המשמעות בכלל ולמרות הטרטור מביא להם את החופש לידיעתך האסירים עושים בשמחה גדולה ויש אל תשכח אסירים שזאת פעם ראשונה שלהם אז לפני שאתה כותב תחשוב טוב טוב וזה לא העיקר להגיב ולכתוב תהיה בריא שבת שלום.
אני מניח שאפשר להביא את כך העצורים גורף לבימש.
אבל עם הזמן שנגזל כתוצאה מהשינוע והמגבלות,כרגע זה לא יתכן.
אז אני מניח, שלא יהיה מנוס מלהחזיר את תקופת המעצר הראשונית ל 48 שעות.
כך יהיה זמן להכל.
אני חושב ,שנכון זה לא כיף לצאת פוסטה לדיון ,לישון במעברים ,ריחות ,זיעה ,בלי שינה,טרטור,יש היוצאים בכלל לדיונים מבוטלים,יום שלם ,ולפעמיים ימים שלמים של סבל ,שלא נדבר על מתקן כליאה הדרים,12 בלילה אתה בהמתנה עד השעה שתיים וחצי בלילה ,מגיע לניצן ב5 בבוקר ,24 שעות אתה על הרגליים,אתה חוזר לבית מעצר ,ב12 בלילה .אתה חושב הגעת לבית בסביון…אני חושב שכל הנושא של הוידאו,הוא אמור להיות לבחירתו של העצור/האסיר ..ישנן עצורים,שאין צפי לשחרור מנהלים .מנהלים תיק,העמדה לדין,דחיות של חודש חודשיים,אז לא תמיד יש טעם לצאת,אם כל הגעגוע למשפחות,כמובן בימים אלו…ויש את בעצורי ימים,שחירותם ועתידם כבר מצופה בדיונים הראשונים בתור עצורי ימים…דעתי האישית,סוהר צריך להגיע לעצור,לשאול אותו מבעוד מועד ,אם הוא מעוניין לצאת ,או וידאו ..זה הכל
עורכת הדין שירה ניר הלואי ותשני משהו כל הכבוד לך , מי שלא חוה את זה לא יבין את זה